sentenceA
stringlengths 1
15.9k
| sentenceB
stringlengths 1
983k
|
|---|---|
לאומי שוקי הון: דוח התעסוקה סביר
|
"אני חושב שדוח התעסוקה האמריקאי לא היה גרוע כמו שנראה בהתחלה" אומר הערב דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון. "אוגוסט זה חודש שיוצאים בו לחופש ולכן נוצרים עיוותים, בדרך כלל, בספטמבר הנתונים מתייצבים". הוסיף רזניק.
רזניק מדגיש את כברת הדרך שעשתה הכלכלה האמריקאית מנקודת השפל של 2008, ניתוח דומה לניתוח הכלכלי שערך השבוע סגן יו"ר הפדרל ריזרב, סטנלי פישר. "למעשה בשנים האחרונות, למרות כל הסיכונים מאירופה, יוון ומדינות נוספות, ברקזיט וכלכלת סין, אנחנו רואים את הכלכלה האמריקאית הולכת קדימה, נכון שיש נקודות לא טובות אבל הפד מסתכל על המגמה והיא חיובית".
להערכת רזניק הפדרל ריזרב לא יעלה את הריבית בחודש ספטמבר, למרות שהסיכויים למהלך כזה לא התאפסו. התחנה הבאה היא בנובמבר אבל אז מתקיימות הבחירות בארה"ב והסיכוי שהפד יעשה משהו כל כך קרוב לבחירות לא גבוה ולכן נותרה התחנה המשמעותית של דצמבר ואז אם לא יקרה משהו חריג - הריבית תעלה.
"אחת הנקודות הפחות טובות שבדוח התעסוקה הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בכלכלה האמריקאית, הוא עומד כיום על פחות מ-63% כשבנקודה שלפני המשבר ב-2008 היינו מעל 66%, כאן הנתון פחות טוב שמצטרף לרמות השכר הזוחלות בארה"ב ולמעשה אלה שתי הנקודות המרכזיות הפחות טובות בדוח אבל בסך הכל מדובר בדוח סביר" מסביר רזניק.
באשר לכלכלה הישראלית, מעריך רזניק, שלמרות השיפור שאנחנו רואים בביצועי הכלכלה המקומית לא נראה שינויים ברמות הריבית בישראל בטווח הקרוב. "השקל עדיין מאוד חזק מול הדולר וסל המטבעות והאינפלציה נמוכה - לכן אני לא רואה את בנק ישראל משנה משהו ממדיניות הריבית שלו" אמר רזניק.
|
אפריקה נכסים: הנזקים לחברה מקריסת החניון אינם מהותיים
|
אפריקה נכסים, שיגרה הלילה הודעת בורסה בה עדכנה על המשמעויות הכלכליות של קריסת החניות ברמת החייל בתל אביב.
אפריקה נכסים הודיעה כי יש ברשותה פוליסת ביטוח כוללת למקום בהיקף כספי של 122 מיליון שקל ואין לאירוע, למרות התוצאות הטרגיות שלו, השפעה כלכלית מהותית עליה.
החברה הודיעה אתמול שהיא מסייעת לכוחות הביטחון בכל הנוגע לחילוץ הנפגעים והיא מנהלת בדיקה מקבילה לזו של הרשויות על נסיבות האירוע. יש לציין כי עד כה לא הובררו עד תומם נסיבות האירוע והחברה הודיעה שתשתף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים בחקירת האירוע.
|
נעצרה הנפקת סלקום; החברה: "מסיבות משפטיות"
|
הנפקת סלקום נעצרה. החברה שביקשה לגייס היום שתי סדרות אג"ח, קיימה רוד שואו והפיצה נייר מתאים למוסדיים, בשעה האחרונה היו אמורות להיפתח המעטפות אך החברה דיווחה למשקיעים כי היא מנועה "מסיבות משפטיות" - ההנפקה נדחתה למחר. יש לציין כי מדובר בהליך מאוד לא שיגרתי. כדי למנוע פתיחת מעטפות במכרז יש צורך בהליך לא פשוט.
מקורות המקורבים לחברה אמרו הערב ל"גלובס" כי להנפקה נרשמו ביקושים יפים אך תקלה "משפטית טכנית" גרמה להם לעצור אותה אולם לא סיפקו הסבר ל"תקלה הטכנית".
כאמור, סלקום ביקשה הערב לגייס 400 מיליון שקל בשתי סדרות אג"ח האחת צמודת מדד והשנייה שקלית במח"מ 6.5. אגרות החוב שקיבלו דירוג A פלוס זכו לביקושים היום (ד') ונראה שהמשקיעים אוהבים את ההנפקה. יש לציין כי תזמון ההנפקה ליום בו בי קומיוניקישנס, שמחזיקה בשליטת בבזק מגייסת 2 מיליארד שקל, מקשה מאוד להשלים אותה כי הסוחרים נמצאים במצב בו הנזילות שלהם ליום אחד מוגבלת, כך שאם הם רוכשים אג"ח של בי קום באגרסיביות הרי שלא נשארים להם מספיק מזומנים להזרים להנפקת סלקום. כידוע, בזק מחזיקה בבעלות על פלאפון.
את ההנפקה הוביל אפסילון חיתום
|
"הנשיא טראמפ נתפס כמסוכן אך עם פוטנציאל לחולל שינוי"
|
סקר חדש של "ניו יורק טיימס" ורשת CBS, שפורסם אתמול (ה'), שופך אור על הדילמה הגדולה של הבוחר האמריקאי: האם להצביע בעד מועמדת בטוחה, בעלת כישורים, עם מזג שמתאים לנשיאת המעצמה הגדולה בתבל, אך פוליטיקאית שנחשבת בשר מבשרו של הממסד, או בעד מועמד עתיר סיכונים, אך עם יכולת לנער את המערכת הלאומית ולחולל בה טרנספורמציה. שאלה זו מפלגת את אוכלוסיית הבוחרים בארה"ב לשתי קבוצות עיקריות כמעט שוות בגודלן ברמה הארצית, על פי הסקר: 44% מעדיפים את המועמדת ה"בטוחה", 42% מעדיפים את המועמד "עתיר הסיכונים" במדגם של בוחרים שקרוב לוודאי יצאו להצביע.
הסקר, כמו סקרים קודמים שפורסמו בשבוע שחלף, מצביע על התכווצות היתרון הגדול שממנו נהנתה קלינטון בשבועות שאחרי ועידת המפלגה הדמוקרטית, אך הוא גם מראה כיצד הבוחרים מתמודדים עם שאלה גורלית: ללכת על בטוח ולהנציח הווה שהם אינם אוהבים, או להסתכן במנהיג שעלול להוליך אותם מהפח אל הפחת, אך, אולי, ייצור בדרך מציאות חדשה בזירה האמריקאית.
מרבית הבוחרים - 67% - רואים בטראמפ אדם מסוכן. (30% סבורים שהוא "בטוח"). 64% גורסים שהוא משולל מזג שחיוני לנשיא. אך, בה בעת, 48% תופסים אותו כסוכן שינוי. יתר על כן, 51% סבורים שטראמפ ייטיב לטפל בכלכלה מאשר קלינטון.
לעומת זאת, "רק" 51% רואים בקלינטון אדם מסוכן (47% סבורים שהיא תהיה מנהיגה בטוחה). רוב הבוחרים – 55% - אמרו שיש לה המזג שמתאים לנשיאה. והם סבורים שהיא תצלח יותר מטראמפ בטיפול בטרור ובביטחון לאומי, במדיניות חוץ ובהגירה. אך רק 36% מהנשאלים סברו שקלינטון תוכל לחולל שינוי אמיתי בוושינגטון
וכמו בסקרים אחרים, גם כאן מביעים הנשאלים סלידה משני המועמדים: 63% אמרו שקלינטון אינה ישרה וראויה לאמון, ו-60% חושבים כך על טראמפ.
ה"טיימס" מציין, כי העובדה שטראמפ נחשב כבעל פוטנציאל גדול יותר לחולל שינוי מדאיגה כמה מהיועצים של קלינטון. הם מנסים למקד את דעת הקהל באופיו של טראמפ יותר מאשר בשאיפת הבוחרים לחולל שינוי בסטטוס קוו. מהסקר אפשר להסיק, שפלח גדול מהבוחרים מוכן ליטול סיכון ולהכניס את טראמפ לבית הלבן ובלבד שיצליח לנער את וושינגטון מן היסוד.
וכך, פחות מחודשיים לפני הבחירות, המירוץ נעשה צמוד יותר. במדגם של בוחרים רשומים, יש לקלינטון יתרון של 46% לעומת 41%. אך מדד הבוחרים הרשומים פחות אמין ממדגם הבוחרים שקרוב לוודאי יצאו להצביע. במדגם זה, מצטצמם היתרון של קלינטון ל-2% - 44% לעומת 42%, כפי שציינו קודם.
ויש גורם נוסף: שני מנהיגים של מפלגות קטנות - גארי ג'ונסון הליברטאריאני וג'יל סטיין, מנהיגת מפלגת הירוקים - מושכים קולות בעיקר מקלינטון. אם משקללים את הקולות שהם יקבלו, היתרון של קלינטון על פני טראמפ נעלם כליל ונהפך לתיקו: 42% לכל אחד. (8% יצביעו בעד ג'ונסון; 4% בעד סטיין). במילים אחרות: ג'ונסון עלול להכריע את הבחירות: אם הוא ישלול מקלינטון כמה אחוזי תמיכה במדינות המפתח, טראמפ יוכל לזכות בבחירות.
ואכן, סקרים בכמה מדינות מפתח, שעלולות לקבוע את גורל הבחירות, כאוהאיו ופלורידה, מצביעים על התכווצות הייתרון של קלינטון גם ברמת המדינות. כמה סקרים מראים על יתרון קטן לטראמפ.
בכל זאת, בשלב זה לפחות, הסקרים מראים שלקלינטון יש יתרון בחבר האלקטורים - הגוף שיבחר רשמית את הנשיא. המועמד שיצבור לפחות 270 קולות בגוף זה - ייכנס לבית הלבן. לטראמפ יש סיכויים להגיע למספר זה, אך סיכוייה של קלינטון רבים הרבה יותר.
|
התרסקות הלווין עמוס 6: כספי האג"ח מובטחים חשש מהמניות
|
הלוויין עמוס 6 שהתפוצץ אחר הצהריים במתקן השיגור שלו בארה"ב היה מבוטח בסכום כולל של 330 מיליון דולר מהם 30 מיליון דולר לכשל מוחלט. הלוויין היה רשום בספרי חלל בעלות של כ-244 מיליון דולר שיגרעו ממצבת הנכסים של החברה.
לחלל תקשורת יש כיום שלושה לוויינים פעילים: עמוס 2 שמתקרב לסוף חייו, עמוס 3 ועמוס 4. עמוס 6 היה אמור להיות הדור החדש של הלוויינים של החברה ובין היתר היה אמור לרשת את לקוחות עמוס 2. שתי עסקאות בולטות שהיו אמורות לצאת לפועל בלוויין עמוס 6 הן ההסכם עם פייסבוק שהיה אמור להכניס לקופת החברה 100 מיליון דולר וההסכם עם ממשלת ישראל שאמור היה להכניס לחברה לאורך זמן 164 מיליון דולר.
חלל הנפיקה כמיליארד שקל אג"ח (שמהווים כמחצית החובה הכולל) מסדרות יחלל תקש אגח יג ו-חלל תקש אגח יד שהביטוח של עמוס 6 שועבד לטובתם ולכן נראה שיקבלו את כספי הביטוח וכספם מובטח. אולם לאחר התשלומים מהביטוח, היתרה שתיוותר תלך לקופת החברה ותשמש אותה לתשלומים של סדרות אג"ח נוספות כמו גם להמשך פעילותה ולכן גורמים בשוק ההון מעריכים הערב כי מצבם של בעלי המניות בחלל לא טוב עד כדי חשש שאיבדו את כספם.
לווין התקשורת עמוס 6 הינו הגדול והמתקדם שנבנה אי פעם במדינת ישראל, ע"י התעשייה האווירית עבור חברת חלל. בניית הלווין הסתיימה זה מכבר והוא הועבר לאתר השיגור לטובת שילוב עם המשגר של חברת ספייס X עימה התקשרה חברת חלל. צר לנו על אובדנו של הלווין ואנו עומדים לשירותה של חברת חלל בכל עניין. תחום לווינות התקשורת הינו אסטרטגי עבור התעשייה האווירית ועבור מדינת ישראל ואנו מקווים כי המדינה תמשיך לפעול לטובת שימור הידע בתחום והמשך ייצורם של לוויני תקשורת ישראלים .
יוטב קוסטיקה, הכלכלן הראשי במור בית השקעות: "מדובר באירוע משמעותי מאוד מבחינת החברה ובעיקר מבחינת משקיעי האקוויטי ובעלת השליטה יורוקום, שכן בהסכם מכירת החברה שנחתם רק לפני מספר ימים מול חברת Xinwei הסינית היה תנאי מתלה להצלחת השיגור של עמוס 6, מה שאומר שהעסקה מבוטלת. בנוסף לכך עמוס 6 היה חוד החנית מבחינת אסטרטגית לשנים הקרובות בעיקר משום שהלוויין היה אמור "לרשת" את צבר ההזמנות של עמוס 2 שקרב לסיום פעילות יחד עם החוזה שנחתם מול פייסבוק בהיקף שקרוב ל-100 מ' דולר.
"אם היה נראה שהחברה איכשהו מתאוששת לאחר הכשל בעמוס 5 בשנה שעברה, שגובה בכספי הביטוח אך פגע משמעותית בתזרים של החברה, קשה לראות כיצד החברה מתאוששת הפעם. היבט נוסף לאירוע צפוי להיות למחזיקי אגרות החוב של החברה, בעיקר סדרות יג' ו-יד' אשר להם היה שעבוד על הלוויין, וכעת יאלצו להמתין לכספי הביטוח".
|
המועמד שיקבע: טראמפ או קלינטון? גארי ג'ונסון יכריע
|
גארי ג'ונסון לא ייבחר לנשיאות ארצות הברית ב-1 בנובמבר. הוא לא יזכה ברוב הקולות באף אחת ממדינות האיחוד ולכן לא יגייס אף אלקטור שיצביע עבורו. אולם כבר בשלב זה ניתן לומר שג'ונסון, מועמד המפלגה הליברטריאנית בבחירות 2016, עושה היסטוריה. על-פי כמה מסקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה, שיעור התמיכה בו בקרב כלל המצביעים הגיע לאחרונה לכ-10% - כמה עשרות מיליוני אמריקאים - ומיצב אותו בתור המועמד השלישי הפופולרי ביותר בבחירות לנשיאות ארצות הברית מאז רוס פרו ב-1992.
האם המועמדות של ג'ונסון תפגע יותר בהילארי קלינטון הדמוקרטית או בדונלד טראמפ הרפובליקאי? על-פי רוב המומחים, התשובה לשאלה הזאת תהיה השנה מורכבת מאי פעם. מרביתם סבורים שקהלים שונים במדינות שונות עשויים להעביר את תמיכתם לג'ונסון מסיבות שונות, ועקב כך לפגוע בקלינטון או בטראמפ. המשמעות היא שבשלב הזה לפחות, אף אחת מהמפלגות הגדולות אינה יכולה לגבש אסטרטגיה לאומית לצמצום "אפקט ג'ונסון" או להעתקתו כך שייפגע בעיקר ביריב או ביריבה.
"בעוד שטראמפ הוא המועמד הכי לא פופולרי בהיסטוריה, הילארי היא כנראה המועמדת השנייה הכי לא פופולרית בהיסטוריה", מסביר ד"ר אלי קוק שמתמחה בהיסטוריה אמריקאית ומלמד בחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. "אנשים שונאים את שניהם ולכן זה לא מפתיע שיש הרבה תמיכה במפלגה השלישית. מעבר לזה, המפלגה הליברטריאנית מספקת מפתח מנצח - כלכלה ימנית עם הרבה מהדברים שאנשים מחפשים, אפילו ימניים. יש הרבה אנשים שלא רוצים להיות דתיים, אנשים ימניים שלא מחפשים הפתעות אימפריאליסטיות במזרח התיכון או מלחמות שעולות הרבה כסף, וימניים שלא שונאים הומואים ושחורים".
...
|
למרות סימני אזהרה בדוחות החברה
|
חברת אבגול , העוסקת בייצור בדים לא ארוגים בישראל ובחו"ל, הודיעה הבוקר (ב') לבורסה כי בדוחות המחצית הראשונה של השנה ולמעשה בכל דוחות החברה מאז שנת 2012 התקיימו סימני אזהרה הנוגעים לתזרים המזומנים שלה ולהון החוזר שלה, אולם למרות זאת, לדעתה אין בסימני אזהרה אלה להעיד על בעיית נזילות של החברה.
בדיווח לבורסה מגלה אבגול, כי את סימני האזהרה גילתה רשות ניירות ערך ודרשה מהחברה לקיים דיון בנוגע אליהם, כלומר להביא אותם לידיעת דירקטוריון החברה שאמור לדון בהם ובהשלכותיהם על מצב החברה ולדווח בהתאם למשקיעים. לאחר פניית רשות ניירות ערך, קיים דירקטוריון החברה דיון ב-22 בספטמבר - יום חמישי האחרון.
החברה מדווחת היום לבורסה, כי בדיון שקיים הדירקטוריון נמצא כי "על אף קיומם של סימני אזהרה אלה כהגדרתם בתקנות הדוחות, אין בהם להצביע על קיומה של בעיית נזילות בחברה. החברה, בהיותה חברת החזקות אשר אין לה פעילות עצמאית ותזרימי מזומנים עצמאיים, מבצעת את פעילות הייצור באמצעות החברה-הבת אבגול בע"מ, ע"י הסכמי גב אל גב (back to back) המבטיחים מעבר כספים שוטף לשירות חובותיה של החברה לבעלי האג"ח ו/או בעלי חובות נוספים".
בדיון הזה של הדירקטוריון שהתקיים לדרישת רשות ני"ע, ישב גם נציג של בנק לאומי שמחזיק בכ-20% ממניות אבגול - והוא אף נחשף לסימני האזהרה בדוחות החברה, גם אם לדבריה הם לא מהותיים.
ואולם, אתמול (א') בנק לאומי הפיץ בבורסה כ-5% ממניות אבגול בהיקף כ-70 מיליון שקל לגוף מוסדי גדול בעסקה הצפויה להניב לו רווח של כ-25 מיליון שקל. לאחר ההפצה מחזיק הבנק כ-15% ממניות אבגול.
נשאלת השאלה האם יש בעצם הפצת המניות לפני פרסום תוצאות הבדיקה של הדירקטוריון, טעם לפגם, לאור ידיעת נציג בנק לאומי על "סימני האזהרה" בדוחות אבגול.
עוד חשוב לציין, כי אמנם לפי הודעת החברה אין בעיה בתזרים המזומנים שלה, אך אי הדיווח לדירקטוריון במשך 4 שנים על אפשרות לקיומה של בעיה, מעלה תהיות בעניין ממשל תאגידי תקין. רק בשל התערבות ודרישת רשות ני"ע, הנושא בכלל הועבר לדיקרקטוריון.
מלאומי ולאומי פרטנרס נמסר: "אין, ולא היה, כל קשר בין הפצת המניות ע"י לאומי, לבין הדיווח שהוציאה הבוקר אבגול, שממילא מעדכן ומדגיש כי אין לחברה כל בעיה בתזרים המזומנים. כל מי שקורא את הדיווח של החברה מבין זאת מיד ובאופן ברור".
אבגול סירבה להגיב לכתבה.
מהרשות לני"ע נמסר: "רשות ניירות ערך אינה מגיבה למידע ספציפי כזה או אחר אלא באמצעות דיווחי החברות ככל שיש בכך צורך".
|
צפו: פטנט ישראלי חדש שחוסך אלפי שקלים בהוצאות החשמל
|
סטארט-אפ ישראלי בשם גרין פוינט מערכות (Green Point) פיתח מערכת בית חכם עבור איידיגיטל, אשר משווקת את מוצרי אפל בישראל. המערכת תוצע כמוצר מדף שיימכר החל מהיום בחנות קונספט מיוחדת שהוקמה לשם כך בקניון עזריאלי בתל אביב, וכמו כן בשאר הסניפים של רשת איידיגיטל.
מדובר למעשה, בפעם הראשונה שבה איידיגיטל משווקת מוצרים שאינם שייכים לאפל.
באשר לגרין פוינט, מדובר בחברה שעוסקת בפיתוח מערכות בית חכם ומערכות לניהול אנרגיה. המערכת שהושקה היום, מוגנת בפטנט רשום והיא שונה ממערכות אחרות המופצות בשוק בכך שהיא פועלת כמערכת אוטומטית באופן מלא, כלומר שבהתאם להגדרות אותם קבע המשתמש מראש.
המערכות תדליק ותכבה תאורה, מזגן, תנור או כל מוצר אחר שהוגדר ונשלט על ידה - וזאת מבלי להתבסס על מערכת אינטרנטית שפועלת דרך מרכז אחד.
המערכות הללו של גרין פוינט כבר פועלות במשרדים ובבתי מלון באירופה ובמזרח הרחוק, ובשנתיים האחרונות, אחרי שחברה לאיידיגיטל, היא החלה בהפיכתן למוצר מדף שמיועד לצרכן הסופי, כאשר היא מותאמת לכל חלל מגורים – מדירת שיכון ועד וילת פאר.
הרעיון שעומד בבסיס המוצר, מעבר לפתרון נוח עבור המשתמשים, הוא לייצר מערכת שתוביל לחיסכון בצריכת החשמל. בגרין פוינט מדברים על חיסכון שמגיע לכ- 30% במשק הבית ולכ-50% במוסדות – וזאת באמצעות ניהול נכון של צריכת החשמל. המפסקים והחיישנים מאפשרים למעשה מדידה של צריכת החשמל וההוצאה הכספית הנגזרת ממנה - כשכל אלו מוצגים באפליקציה בצורה ידידותית ופשוטה למדי.
המערכת החדשה תמכר במחיר התחלתי של 9,000 שקל לערכה המיועדת לדירת שלושה חדרים, אשר כוללת את חבילת הבסיס שעלותה 1,300 שקלים ועוד 15 מפסקים - בעלות של 550 שקל האחד. מערכת לדירת 4 או 5 חדרים כבר תעלה כ-13 אלף שקל.
|
סופי: קרדן ישראל חתמה על מכירת UMI תמורת כ-397 מיליון ש'
|
עכשיו זה סופי: קבוצת קרדן ישראל הודיעה הלילה (ד') כי דירקטוריון החברה אישר את מכירת החזקותיה (46.1%) ביבואנית הרכב הפרטית UMI לידי חברת המזרח בבעלות משפחת עיני, שמחזיקה בכ-50% מהון המניות של UMI. סכום העסקה עומד על 397.4 מיליון שקל והיא משקפת ל-UMI שווי של 862 מיליון שקל.
קבוצת קרדן יוצאת מענף הרכב בישראל אחרי 25 שנה, כאשר עם השלמת העסקה היא תרשום רווח הון של כ-100 מיליון שקל. לפי תנאי ההסכם, חברת המזרח תשלם לקרדן סכום של כ-214.4 מיליון שקל עם השלמת העסקה כאשר יתרת הסכום תשלום בארבה תשלומים שווים של כ-45.7 מיליון שקל. כמו כן כבטוחה לתשלומים העתידיים נקבע כי חברת המזרח תשעבד לטובת קרדן מניות UMI המוחזקות על ידה במישרין או בעקיפין בהיקף של כ-21.2% מהון המניות.
משפחת עיני תגיע לאחר העסקה להחזקה של 96.1% מהחברה, שעוסקת ביבוא ושיווק מכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס ואיסוזו, ומחזיקה בבעלות מלאה על חברת קרדן רכב, שעיסוקה בהשכרה והחכרה של רכבים בישראל תחת המותג אוויס. ביתרת 3.9% מהמניות ימשיך להחזיק מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל.) אביהו בן-נון.
|
בני לנדא: "מי שנכנס להיי-טק לעשות כסף, שלא ייכנס"
|
לפני 14 שנה וקצת, כשאינדיגו (Indigo) הישראלית נמכרה ל-HP האמריקאית תמורת 830 מיליון דולר, הצעירה מבין כותבות שורות אלו למדה לתואר שני. בין שיעור אחד לשני, על מדשאות המוסד האקדמי שבו למדנו, דיברנו עם חברינו לספסל הלימודים על המכירה, נדהמנו מהשווי, קצת קינאנו בעובדי אינדיגו, ובתוך תוכנו - בלי השראה מ"שש עם עודד בן עמי" - חשבנו "גאווה ישראלית".
14 שנה עברו וצירוף המילים "אקזיט ישראלי" הפך כמעט למטבע לשון. לא עובר חודש בלי שלפחות חברה ישראלית אחת נמכרת לחברה זרה, אבל אקזיט בסדר הגודל של אינדיגו עדיין אינו דבר שבשגרה. אפילו 14 שנה אחרי, מכירת אינדיגו היא בין עשרת האקזיטים הישראלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של תעשיית הטק המקומית, ולכן לא פלא שנתקפנו בנוסטלגיה ו"גלובס" בחר להכתיר את בני לנדא ליזם העשור.
ואנחנו לא היחידים. יממה לאחר שראיינו את בני לנדא, מייסד אינדיגו, קיבלנו ממנו אי מייל ובו תמונה של מודעת "דרושים" שאינדיגו פרסמה לפני 30 שנה (!). "יותר טוב מכל ריאיון, מודעה זו ממחישה מה אני חושב על תעשיית ההיי-טק הישראלית", כתב לנו לנדא. אתם מוזמנים להתרשם מהמודעה (ראו עמוד 32), ואולי להבין ממנה כיצד במהלך העשור וחצי האחרונים הצליח לנדא לבנות את האינדיגו הבאה, ואת הסיבה ששמנו פעמנו למשרדיו.
שנת 2017 שבפתח היא שנת הפריצה המסחרית של לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa Digital Printing), חברת הדפוס הדיגיטלי השנייה של לנדא שכבר מוערכת לפי שווי של מיליארד דולר. בעקבות תערוכת דרופה (drupa) שנערכה במאי האחרון, תערוכה שמתקיימת מדי ארבע שנים והיא המובילה בעולם לפתרונות דפוס, קיבלה החברה הזמנות בשווי של מעל 450 מיליון אירו למכונות שפיתחה, ואת הראשונות תתחיל לספק בשנה הבאה.
בני לנדא, איך ההרגשה לראות עוד חברה שלך מצליחה? אתם קם בבוקר, טופח לעצמך על השכם ואומר: 'עשיתי את זה שוב'?
"לא, עדיין לא, כי לנדא דיגיטל פרינטינג נמצאת רק בתחילת דרכה. עמדנו באבני דרך טכנולוגיות ומסחריות, אבל אנחנו עדיין לא מספקים את המכונות ועדיין לא רושמים מהן הכנסות. אינדיגו אחראית לכחצי אחוז מהתל"ג של מדינת ישראל. אני רוצה שלנדא דיגיטל פרינטינג תהיה אחראית לפחות לאחוז, וזה ייקח זמן".
אז אתה מודד הצלחה רק לפי הכנסות?
"לפי עובדות בשטח, ועובדות בשטח בעיניי זה הכנסות, זה תעסוקה וזה ייצור".
ומה באשר להכנסות לך? זה לא פקטור להצלחה בעיניך?
"לא, ממש לא".
אולי כי ההצלחה הקודמת שלך, אינדיגו, סיפקה לך הכנסות ואפשרה לך להמשיך הלאה.
"לא, וגם כשהקמתי ואפילו כשמכרתי את אינדיגו - עושר לא היה פקטור בעיניי. כמה ארוחות אפשר לאכול ביום ובכמה בתים אפשר לגור? אולי אם הייתי רעב ללחם וחרד להישרדות של המשפחה שלי, זה היה אחרת. כשאתה עובר את הסף למינימום של ביטחון כלכלי, כסף הוא לא פקטור".
ומהו המינימום?
"שהילדים שלך לא ימותו מרעב. זה הכול. אני בן להורים ניצולי שואה. אני לא חושב שמישהו במשפחה שלי חלם על דברים גדולים. זו הייתה רק הישרדות. אני מכיר את הילדים שלי, ואף אחד מהם לא היה פחות מאושר אם היה לו פחות כסף, וכל אחד מהם היה יכול להתמודד עם הקשיים הכי גדולים".
אבל לילדים שלך יש תחושת ביטחון שיש להם גב כלכלי ולכן הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, גם אם הם לא יצליחו במה שהם עושים.
"זה לא משפיע עליהם. כל אחד הלך בדרכו שלו, עם התשוקה שלו, ואני מאוד גאה בזה. אף אחד מהם לא ביסס את בחירתו לפי כמה כסף הוא יעשה מזה".
במהלך תערוכת דרופה האחרונה אמרת כי זו תיזכר כנקודת המפנה במעבר של התעשייה מדפוס אנלוגי לדיגיטלי. למה התכוונת?
"במהלך התערוכה הקרנו סרט בן 40 דקות שבו רואים אותי לפני 39 שנה מטיף למעבר מדפוס אנלוגי לדיגיטלי. במהלך כמעט 40 שנה אני רק דחפתי, ניסיתי לשכנע את הלקוחות מדוע הם צריכים לעבור לדיגיטל. ב'דרופה' האחרונה, לראשונה ב-40 שנה, כבר לא הייתי צריך לדחוף. המותגים הגדולים בעולם התנפלו עלינו ואמרו 'אנחנו זקוקים לדיגיטל'. ואפילו לאינדיגו יש חלק במהלך הזה כי במהלך 2013 היא שיתפה פעולה עם קוקה קולה העולמית כדי להדפיס שמות על בקבוקים ופחיות של החברה, והמהלך הזה הזניק את המכירות של קוקה קולה. זה נקרא Mass Customization, התאמה אישית לשוק ההמונים, ואת זה אפשר לעשות רק בדפוס דיגיטלי".
אז באופן עקיף אינדיגו אחראית להצלחה של לנדא דיגיטל פרינטינג?
"ברור, ולא בעקיפין! ראשית, לא הייתי יכול להקים את לנדא דיגיטל אלמלא בניתי את אינדיגו. שנית, אינדיגו יצרה את המושג 'דפוס דיגיטלי', הכינה את הקרקע למעבר מאנלוגי לדיגיטלי".
"זה מעציב אותי"
לנדא דיגיטל פרינטינג תהיה גדולה מאינדיגו?
"כולי תקווה שאינדיגו תמשיך להצליח ולגדול, ושכמה שהיא תצליח - לנדא דיגיטל פרינטינג תעקוף אותה. אני רוצה להיות גדול כמה שאפשר, אבל לא כדי להיות גדול מאינדיגו. צמיחה זה דבר טוב, ובלעדיה מדינה ותעשיית היי-טק לא יכולות להצליח".
נחזור להגדרה שלך להצלחה במושגי הכנסות, תעסוקה וייצור. בעיניך, הדור הנוכחי של יזמי ההיי-טק חושב באותה צורה?
"לצערי הרב, לא. אני ושאר בני דורי ראינו את עצמנו כיצואנים תעשייתיים. השאיפה שלנו הייתה להיות תעשיינים מייצאים, לא יזמים סדרתיים. לא לבנות משהו ואז למכור אותו אלא לייצר, ליצור מקומות עבודה, לשנות את החברה. אם תשאלו היום את בני הנוער את מי הם מעריכים יותר, את אלו שמעסיקים אלפי עובדים או את אלו שעשו מיליונים - הם יענו 'את אלו שעשו מיליונים'. וזה מעציב אותי".
אולי אתה מסתכל על מה שהיה בנוסטלגיה ואומר, כמו רבים מבני דורך, "הולך ופוחת הדור" כשזה לא בהכרח נכון.
"יש עדיין יזמים בודדים שאני פוגש שמה שמניע אותם זה להותיר את חותמם על החברה, הכלכלה והמדינה, וכשאני פוגש אותם אני לא נותן להם ללכת. אני מגייס אותם, אני משקיע בהם או עושה איתם משהו כי הם נדירים. בחיים יש שני דברים שאם אתה מוצא אותם, אתה לא עוזב אותם: אהבת אמת וכישרון אמיתי. כשאני פוגש מישהו מאוד כישרוני, שרוצה לעשות משהו מעבר לכסף, אני לא נוטש אותו. כסף זה לא לעד, זה מתגלגל, זה עובר מדור לדור ומאדם לאדם".
יזמים צעירים יקראו את זה ויגידו: "ממרומי מקומו ועושרו הוא יכול לדבר ככה".
"תמיד יהיו ציניקנים. אני לא מגייס ציניקנים ולא משקיע בציניקנים. אתן יודעות מה ההבדל בין חברות מצליחות ללא מצליחות?"
יש לנו ניחוש לאן אתה חותר...
"הכול אנשים. שמעתן פעם מישהו אומר 'אני רוצה לגייס אנשים לא טובים'? כל אחד יכול לבנות בניין, לגייס כסף ולמלא את החניון במכוניות של העובדים. לא כל אחד יכול לבחור את האנשים הנכונים, את אלו שמונעים מרצון לעשות משהו גדול ולא בגלל שהציעו להם שכר גבוה. ישנו המושג Work Life Balance שאומר שהחיים מתחלקים בין עבודה לבית, והמטרה של עבודה היא אך ורק לממן את הבית שזה משפחה, תחביבים וכדומה. לא בעיניי. אחד המקורות הכי עשירים לסיפוק בחיים הוא העבודה, זה לעשות משהו שאתה הכי אוהב. זה לא פחות מספק מלעשות ילדים".
גם לפני 40 שנה חשבת ככה?
"כל החיים חשבתי ככה".
ולמרות זאת, יש משהו בדור הנוכחי של היזמים שכן היית לוקח?
"אל תבינו אותי לא נכון. אין כמו היזמות הישראלית. אין, אבל כשאני בודק מי החברות שהצליחו, אז הן הצליחו לא בגלל שהיזמים שלהן רצו אקזיט אלא בגלל שהייתה להן תשוקה לעשות משהו גדול. וההצלחה הכלכלית זו תוצאת לוואי. מי שנכנס להיי-טק כדי לעשות כסף, שלא ייכנס. הוא לא יצליח".
תלוי איך אתה מודד הצלחה. כשיזם צעיר מוכר את החברה שלו בתחילת דרכה ומקבל תמורתה עשרות מיליוני דולרים, אולי זה הצלחה עבורו.
"הצלחה זה להסתכל אחורה על החיים שלך ולהגיד: 'אני גאה במה שיצרתי, בילדים שלי, בעד כמה השפעתי ובעד כמה העולם טוב יותר בגלל שהייתי בו. חשבון הבנק לא כלול במשוואה הזו".
אז תפיסת העולם של הדור הנוכחי של היזמים מדאיגה אותך?
"כן, זה מדאיג אותי. מדינה לא יכולה להתפרנס רק מלהיות המעבדה של העולם. ישנו המושג Trickledown Economy, כלכלה שמחלחלת מלמעלה למטה, אך כשמדובר בחברת היי-טק שרק עושה מחקר ופיתוח, זה נכון חלקית כי מספר האנשים שהיא אחראית באופן עקיף לפרנסה שלהם הוא נמוך. קחו לדוגמה את אינדיגו: על כל עובד ישיר שלה, יש ארבעה נוספים שמתפרנסים ממנה באופן עקיף. ולמה? כי היא מייצרת פה. היא מעסיקה 3,000 איש ישירות, אך אחראית לפרנסה של 14-15 אלף איש באופן עקיף.
"ולכן, החברות שממהרות למכור את עצמן והופכות את הפעילות שלהן בארץ רק למרכזי מחקר ופיתוח, זה מכובד וזה יותר טוב מכלום, אבל זה חבל. זו החמצה. ונכון, ישראל לא מתאימה לייצור המוני לשוק הצרכני אבל יש הרבה דברים אחרים שכן אפשר לייצר כאן, והודות לאוטומציה, מחיר שעת עבודה של פועל ייצור אינו פקטור מכריע. קחו כדוגמה את ארה"ב שמנסה להחזיר כמה שיותר ייצור לתוך גבולותיה.
"ישראל זו מדינה שהילודה בה היא מהגבוהות בעולם המערבי ויש כאן דור שלא מכינים אותו לעבוד בחברה המודרנית, שלא לומד את מקצועות הליבה. צריך לשמור ולייצר מקומות עבודה בישראל כי חוסר תעסוקה - הוא הבעיה שתסכן את המדינה. בכל מדינה מערבית בריאה, השיעור מהאוכלוסייה שעובד נע בין 50% ל-55%. בישראל זה 40%. ולכן בעוד כמה שנים, נעמוד בפני בעיה מאוד-מאוד חמורה".
אתה בטוח שלימוד מקצועות הליבה הוא הבעיה? מי שיודע לנתח תעלומות בגמרא יכול תוך שנה להשלים בלימודי מכינה את מקצועות הליבה.
"תוך שנה?! שנה כדי ללמוד אנגלית, מתמטיקה ושאר מדעים מדויקים?! אין דבר כזה, והמרקם החברתי, כולל ההבדלים במערכות החינוך, הוא הסכנה הגדולה ביותר לישראל ולא האיום הביטחוני".
יזם צעיר שמוכר את החברה שלו יגיד לך: 'להיפך. במכירה אני מביא לישראל ענקיות בינלאומיות, שיש להן כיסים עמוקים, ואחרי הרכישה הן מגדילות את מרכזי המחקר והפיתוח ומגייסות יותר עובדים.
"אני גם מכרתי את אינדיגו ל-HP ואני לא אומר שלמכור זה לא נכון. זה לא נכון בהרבה מקרים, בעיקר באלו שבהם כן אפשר להתאזר בקצת יותר סבלנות ולהביא את החברה לשלב של ייצור".
ואולי הביורוקרטיה הישראלית היא זו שמכריעה יזמים בדרך לייצור?
"להיכנע זה לא בלקסיקון שלי. לא מכרתי את אינדיגו כדי לעשות כסף. המו"מ על תנאי המכירה היה קל, הוא נמשך ימים אם לא שעות ספורות. המו"מ על נכסים לא מוחשיים, לעומת זאת, לקח שבועות כי אני דרשתי ש-HP תמשיך את הפיתוח והייצור בארץ".
מה שווה ההתחייבות הזו אחרי שלוש-ארבע שנים?
"אפשר לשאול מה היא שווה אחרי עשר שנים. עברו 14 שנה, ול-HP אין התחייבות כלפי ישראל אבל היא עדיין פה כי היא הוכיחה לעצמה שכדאי לה לייצר בישראל, ואנחנו הוכחנו לה במעמד המכירה שישראל עדיפה על סין. ו-HP בדקה את כדאיות הייצור של מכונות אינדיגו בסין בתהליך המכירה".
"התרבות הישראלית - יתרון"
בנקודה זו נוגע לנדא בהבדלי התרבות בין הישראלים לאחרים ומביא כדוגמה את היפנים. "אחת מספקיות הציוד של לנדא דיגיטל פרינטינג זו חברה יפנית שנקראת komori. בארון הברגים שלנו, של לנדא דיגיטל, יש מדבקות על כל מגירה והמדבקות לא תמיד ישרות. לעומת זאת, כשאנחנו מקבלים ציוד מ-komori כל מדבקה ישרה על המילימטר".
אז היית רוצה שנהיה כמו היפנים? כי היפני אולי ידביק ישר אבל החוש היצירתי שלו חלש יותר משל הישראלי.
"לא, לא הייתי רוצה לשנות את התרבות הישראלית כי היא היתרון שלנו. קחו לדוגמה את הנהג הישראלי: מעצבן אותי להגיד את זה, אבל אני אוהב אותו ואסביר: הייתי בהרצאה של מייסד ווייז והוא הסביר שבווייז אין מפות כי האפליקציה עוקבת אחרי המסלול של המכוניות ומניחה שאם יש מכוניות, יש כביש ואם מכונית עושה מעגל יש כיכר, ואם מכוניות נוסעות בכיוון אחד, אז הכביש הוא חד סטרי וכדומה. בעיניי, כשהנהג הישראלי עוקף זה לא מנומס וזה מקומם אותי, אבל העובדה שהוא לא מציית לתמרורים, ולא תמיד מקבל שיש חוקים וכללים, ותמיד חושב איך לעקוף אומרת שהוא חושב מחוץ לקופסה וזה מה שיפה בעיניי בממציא הישראלי. לא פלא שווייז זו המצאה ישראלית!"
אתה מעודד את המנהלים שלך ואת היזמים שבהם אתה משקיע "לעקוף"?
"ברור! אני מעודד מה שנקרא 'אי כבוד בריא'. בחברות אמריקאיות, כל העובדים מנסים לחשוב מה המנהל רוצה שהם יעשו ואין מצב שמישהו מהם יתווכח עם המנכ"ל. הישראלי הוא כמו הסיני שעומד בכיכר טיין-אן-מן בבייג'ין, בירת סין, מול הטנק ואומר: זה לא הכיוון הנכון".
אתה מרשה לעובדים שלך לחלוק על דעתך?
"ועוד איך! אני מעודד את זה. שהקירות ירעדו! אבל בצורה מכובדת".
ואם אומרים לך שאתה טועה?
"אין לי בעיה. ועדיין, זו לא דמוקרטיה. בסוף, המנכ"ל הוא זה שקובע".
אתה או המנכ"ל?
"כשיש מנכ"ל, כמו במקרה של לנדא דיגיטל פרינטינג, הוא הקובע. כשאני הייתי המנכ"ל, אני קבעתי".
קרה לך בעבר שהגעת למסקנה שאתה טועה והאחר צודק?
"הרבה פעמים. מי שיושב בצד ולא מביע את דעתו, לא נחשב. מנכ"ל לא יודע הכול. אין לו יכולות על-אנושיות. מנכ"ל זקוק לאנשים שיתווכחו איתו, ואם עובדים רק ירצו את המנהלים שלהם - החברה תיפול לתהום. והתכונה הזו של הישראלים היא זו שהפכה אותנו ל'סטארט-אפ ניישן'. ועדיין, חשוב לי שזה יהיה, כפי שאמרתי, 'אי כבוד בריא'. אני שונא שתלמידים בבתי הספר קוראים למורים שלהם בשמות הפרטיים שלהם. אין דבר כזה מחוץ לישראל".
אתה מצפה מתלמיד כיתה א' או י"ב שיקרא למורה שלו, לדוגמה, גברת כהן?
"כן. זה כמו הנהג הישראלי, לטוב ולרע. כשאני בכביש אני שונא שעוקפים אותי אבל התוצאה של החשיבה הזו בהיי-טק הישראלי היא נפלאה".
באותו הקשר, בלנדא דיגיטל פרינטינג לא הכנסת קרנות הון סיכון. למה? כי הקרנות מתערבות יותר מדי בניהול החברות שהן משקיעות בהן? כי חששת שהן יתווכחו איתך יותר מדי?
"יזמים לא תמיד רואים את הערך המוסף של קרנות הון סיכון טובות, כאלו שלא דוחפות לאקזיט אלא כן רוצות לבנות חברות גדולות. במקרה שלי, לא הכנסתי הון סיכון מאותה סיבה שלא לקחתי כספי מדען ראשי. אם אני יכול לממן את החברה בעצמי - אני לא רוצה שהמדינה או אף אחד אחר יממן אותה כי אני לא זקוק להם.
"המדען הראשי זה דבר מצוין, אבל בעיניי מי שלא זקוק לכספיו - שלא ייקח אותם. בימיה הראשונים של אינדיגו, הכרתי יזם שקיבל מהמדען את כל מה שביקש, שזה היה פי 2 ממה שהיה צריך. הוא התייעץ איתי מה לעשות מה הכסף, ואמרתי לו: 'תגיד למדען שאתה רוצה רק חצי'. הוא ענה: 'אני לא יכול. זה כסף כל כך זול. תעזור לי לחשוב מה לעשות איתו'.
"וזו רק דוגמה אחת. כספי המדען באים מציבור משלמי המסים, ואם אני לא חייב לקחת מהציבור, אני לא אקח".
עד כמה המדינה צריכה לסייע לתעשיית ההיי-טק? סיוע כזה לא עשוי בשלב כזה או אחר להפוך לנזק?
"מדינה צריכה לעזור, בעיקר על ידי מתן תמריצים לבניית תעשיית ייצור כדי שהיא תקבל החזר על ההשקעה שלה. וכן, תמריץ פירושו מדיניות מיסוי נוחה וישראל עדיין אינה תחרותית מספיק כשמדובר במתן הטבות מס למשקיעים ישראלים וזרים כאחד. תעשיית הייצור הפכה לאאוטסורסינג, כמו למקסיקו, סין, הודו וכדומה. אף אחד לא עושה אאוטסורסינג של ייצור לישראל כי היא לא תחרותית מספיק במדיניות המיסוי שלה".
ואז מתברר שטבע משלמת משהו כמו 8% מס במדינת ישראל, נכון לשנה שעברה, ורק 0.3% נכון לשנת 2012, והאזרח הישראלי מרגיש שיצא פראייר.
"כל ההו-הא סביב טבע וכל ההו-הא סביב מתווה הגז נובעים מאותה בעיה: כשמדינה חותמת על הסכם, היא חייבת לכבד אותו, אחרת מי יעשה איתה הסכמים? אם יש טעות, בחוק או בהסכם, צריך לבוא בטענות למי שבזמנו חוקק את החוק או חתם על ההסכם. מי שקבע לפני 20 שנה שטבע תקבל הטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הוא זה שאחראי שהמדינה תכבד את ההסכם הזה".
דיברנו על דינמיות. אפשר ולפעמים צריך לשנות חוקים. מה שהיה נכון ללפני 20 שנה אולי לא נכון להווה ולעתיד.
"נכון, צריך לשנות את החוק אבל אין חקיקה רטרואקטיבית. כל שינוי בחוק לעידוד השקעות הון צריך להיות נכון למדינה לעוד 20 שנה".
תואר שני בקולנוע
ללנדא, למרבה הפלא, אין תואר אקדמי במדע מדויק כלשהו. עוד כשמשפחתו התגוררה בקנדה (וזו הסיבה לכך שהוא זורק מדי פעם מילים באנגלית) הוא החל ללמוד באקדמיה פיזיקה והנדסה והפסיק. אחר כך ניסה ספרות ופסיכולוגיה, ושוב הפסיק. לבסוף, סיים לימודי תואר שני בקולנוע בבית הספר London Film School שבלונדון.
לא למדת מדעים מדויקים ובכל זאת הצלחת. איזה מסר הדוגמה שלך מעבירה לילד בן 17 שחושב על עתידו?
"לי היה מזל. זו לא המלצה, ואני לא אמליץ למישהו לעשות כמוני. אני לא גאה בזה שנשרתי מכמעט כל מה שניסיתי ללמוד, חוץ מקולנוע. זה לא מסלול שהייתי מאחל למישהו אחר. אצלי זה היה שילוב קטלני של חוסר סבלנות וסקרנות חולנית".
לא נעים לך שייקחו אותך כדוגמה?
"לא, ממש לא, כי כשרוצים לעסוק במדע, חייבים ללמוד מדעים מדויקים. מה יכולתי לעשות במדע עם תואר בקולנוע?"
יכולת להיות במאי סרטים.
(צוחק) "הייתי במאי גרוע!"
למה אתה טוען שהשילוב הוא קטלני?
"כי בכל יום רציתי משהו חדש. כי בכל פעם שהבנתי משהו, רציתי לעבור הלאה, לדבר הבא, ובלימודים אקדמיים זו לא תכונה טובה תמיד. צריך יותר סבלנות. תארו לעצמכן מה הייתי יכול לעשות היום אם הייתי לומד מתמטיקה גבוהה".
ואולי אתה מדבר ככה עכשיו כי אתה אבא וסבא?
"לא. כל אחד מילדיי הלך אחרי התשוקה שלו. לא הייתי אומר לאף ילד: 'תבנה על זה שיש לך מספיק כישרון ומזל ואל תלך ללמוד באקדמיה'. זה כמו לשחק רולטה. היום, אי אפשר להתקבל לראיון עבודה בלי תואר אקדמי או השכלה גבוהה כלשהי".
אתה לא תראיין מישהו בלי תעודות?
"הוא אפילו לא יגיע אליי. קורות החיים שלו ייפסלו כבר בסינון של ראש הפרויקט. לא משנה עד כמה אתה מקורי ומוכשר כממציא, תוציא תעודה רק כדי שיהיה לך כרטיס כניסה למועדון, כלומר לעולם. אחרי שנכנסת למועדון, השאר בידיים שלך, אבל את כרטיס הכניסה אתה חייב.
"באינדיגו, לדוגמה, עשרות טכנאים קודמו לתפקידי הנהלה בכירים לאורך השנים. טכנאים, לא מהנדסים. אבל הם התקבלו לחברה כי הייתה להם תעודת טכנאי".
יש בארץ חוסר באנשי מדעים מדויקים טובים?
"כן, יש חוסר. אנחנו מוצאים אותם אבל אין ספק שיש חוסר".
"אני קורא לזה השקעה חברתית"
מלבד לנדא דיגיטל פרינטינג, קבוצת לנדא כוללת את קרן ההון סיכון לנדא ונצ'רס (ראו מסגרת), את לנדא לאבס (מעבדות שבהן עובדים על המצאות מהמצאות שונות) ואת קרן הפילנתרופיה של לנדא ואשתו פטסי. קרן לנדא הוקמה לפני 13 שנה ובמהלכן תרמה מעל 200 מיליון שקל.
בשנים הראשונות התמקדה בשוויון הזדמנויות באמצעות חינוך, כשהמטרה הייתה הבאת ילדים "ברוכי יכולות, מעוטי יכולת" לאקדמיה. פעילות הקרן התחלקה בין האוניברסיטאות לבין העמותות בתחום החינוך דוגמת "עתידים", עם דגש על ילדים מהפריפריה, 50% ליהודים ו-50% לערבים. כיום מתמקדת הקרן בקידום אזרחות שוויונית בין הקהילות היהודיות והערביות.
כמו כן, הקרן מעודדת את לימוד השפה הערבית בבתי הספר ברחבי הארץ, ותומכת בעמותות דוגמת "קו משווה", "מרחבים" ו"סיכוי". פטסי, אגב, הדליקה בשנת 2005 משואה בגין פעילותה זו.
"אני לא קורא לזה פילנתרופיה", אומר לנדא בהתייחסו לפעילות הקרן. "אני קורא לזה השקעה חברתית. התמורה ממנה היא לא בכסף אלא ביצירת שוויון בין אזרחי המדינה היהודים לערבים".
מה ההבדל בין פילנתרופיה להשקעה חברתית? הראשון פסיבי והשני אקטיבי?
"זה איך אני מרגיש. אנחנו עוקבים אחרי התוצאות של ההשקעה החברתית שלנו, ואנחנו משקיעים יותר בהשקעות היותר רווחיות, היותר מצליחות".
איך אתה מודד הצלחה של השקעה חברתית?
"שיעור נשירה של סטודנטים, מידת ההצלחה שלהם במבחנים וכדומה. הבעיה של עולה מאתיופיה שגרה בירוחם או של ערבייה מכפר בגליל היא לא רק שאין לה כסף ללמוד באקדמיה אלא שהיא גדלה במשפחה ו/או בסביבה שבה אף אחד לא הלך לאוניברסיטה, ואין לה יכולת להסתכל על עצמה כמצליחה. הן צריכות את התמיכה, את העידוד, שמישהו יראה אותן. זה הרבה יותר מכסף.
"יחסי יהודים-ערבים הם לב האיום על היציבות העתידית של המדינה. 20% מהאוכלוסייה מרגישה יותר ויותר מנוכרת. חברה לא תצליח אם מיעוט כזה גדול ירגיש מנוכר".
ומה באשר לשוויון זכויות בתוך האוכלוסייה היהודית? בין ערי הפריפריה לערי המרכז? בין חילונים לחרדים?
"זה מדאיג אותי לא פחות. אין ספק שמדינת תל אביב שונה מהפריפריה, אבל הפתרון, כפי שציינתי, הוא תעסוקה - בראש ובראשונה במדינה, ואחר כך בפריפריה. ותעסוקה פירושה עידוד השקעות זרות, שפירושו להיות תחרותי במדיניות המס. הטבות המס שישראל מציעה אינן משתוות לאלו של אירלנד או של סינגפור וזו הבעיה. הרי איך חברות בוחרות איפה להקים מפעלים? הן לוקחות יועץ שבונה טבלאות אקסל שהשורה התחתונה שלהן היא איפה הכי ישתלם להן להקים מפעל, וקריטריון המס הוא מכריע. לכן, עלינו להוריד כל מחסום אפשרי כדי להביא לכאן משקיעים זרים. רק תבואו ותשקיעו. נקודה".
ואז כל החברות האלו ישבו ברמת החייל בתל אביב.
"לא נכון, כי בדימונה יותר זול וכאשר תהיה רכבת לדימונה, יהיה קל להגיע אליה. בלנדא דיגיטל פרינטינג יש לא מעט עובדים מאזור קריית גת ובאר שבע שמגיעים לכאן ברכבת. המדינה יודעת וצריכה ליצור תשתיות למקומות עבודה יותר ויותר רחוקים מהמרכז, אבל זה לא תפקידה להתערב בשיקול הכלכלי של חברות מסחריות".
ואז יצרת תעסוקה, אך חלקה הלא מבוטל הוא תמורת שכר מינימום. מה עשית בזה?
"עשינו הרבה! פרנסנו אנשים בלי השכלה שיכולים לעבוד רק בשכר מינימום".
פגשת את שר האוצר הנוכחי? אתה מנסה להשפיע?
"לא, ניסיתי והתאכזבתי ולכן אני כבר לא מנסה להשפיע. אני עושה את שלי: אני מפתח טכנולוגיות, ואני מעסיק אנשים. אני לא ראש קטן אבל אני לא יכול להילחם במערכת".
על קרנות הון סיכון ואנג'לים
קבוצת לנדא כוללת את לנדא ונצ'רס שעובדת יותר במודל של קרן השקעות ולא כקרן הון סיכון, מנוהלת על ידי מימי סלע ואינה מפרטת את היקף השקעותיה. לפי הערכת "גלובס", היקף ההשקעות של הקרן עד כה בחברות עומד על 100-200 מיליון דולר. לפי אתר הבית שלה, בפורטפוליו של הקרן יש כרגע עשר חברות, ולאו דווקא מתעשיית הדפוס הדיגיטלי. לדוגמה, GenCell שמפתחת פתרונות להמרת אנרגיה כימית לזרם חשמלי; HumanEyes שמפתחת טכנולוגיות ראיית מחשב, ו-NovelSat שמפתחת מודמים לווייניים.
"יש שלושה דברים שמשותפים לכל החברות שאנחנו משקיעים בהן", אומר לנדא. "הראשון, שוק גדול כי לפתח משהו לשוק קטן מצריך את אותו זמן, אותה עבודה ואותו סיכון כמו לשוק גדול ואם כבר לקחת סיכון, אז שהשוק יהיה גדול; השני, טכנולוגיה מפריעה (Disruptive Technology), והשלישי, שלנו כמשקיע יש יכולת לתת ערך מוסף. אנחנו משקיעים אסטרטגיים ולא פיננסיים".
אתה מגדיר את עצמך כאנג'ל או כקרן הון סיכון? ומה ההבדל מבחינתך?
"אנחנו קרן הון סיכון, קטנה אבל קרן ולא אנג'ל. אנג'ל זה מישהו שמאמין במישהו או במשהו אחר אבל אין לו הבנה מקצועית. אנחנו לא משקיעים בחברות שאין לנו יכולת לתרום להן מקצועית. לכן, במקרה של אנג'ל הבעיה היא לא של המשקיע אלא של המושקע. משקיע שלא מבין כל כך בתחום שבו הוא משקיע, לא מביא ערך מוסף ויכול לבלבל את המושקע או להטות אותו לכיוון רע. אנחנו לא אוהבים להשקיע בחברות שרק אנג'לים מושקעים בהן. אנחנו מעדיפים חברות מגובות הון סיכון, ולפעמים אנחנו קרן ההון סיכון הראשונה שמשקיעה בהן".
"אף אחד לא יכול להיות מרוצה מכך שמחיר מניית טבע לא עלה כפי שציפו"
ללנדא תמיד היה מה להגיד על טבע, החברה והקופקסון. בתור משקיע קטן בענקית הגנריקה הישראלית - לפי הערכות, יש לו מניות טבע בשווי עשרות מיליוני דולרים - ניסה לנדא להשפיע על ניהול החברה. בשלהי 2013 הפך למשקיע אקטיביסט בה בעקבות חוסר שביעות רצונו מתפקוד הדירקטוריון, בעיקר על רקע הדחת ג'רמי לוין, המנכ"ל הקודם. כשארז ויגודמן מונה לתפקיד המנכ"ל, הביע לנדא את שביעות רצונו מהמינוי אך לא חדל להביע את חוסר שביעות רצונו ממהלכי החברה אחרי מינוי ויגודמן, ובעיקר מהניסיון שלה לרכוש את מיילן האמריקאית תמורת 40 מיליארד דולר לפני קצת למעלה משנה.
"הניסיון של טבע לרכוש את מיילן אינו אומר שהיא חדלה להיות חדשנית, אך עסקת ענק כזו - בעלת מרכיב חוב של 20 מיליארד דולר - תמנע ממנה להשקיע הרבה בחדשנות... אני מופתע לרעה מהמהלך... העסקה הזו תעשה לטבע צרבת, אך אם להיות כן, צרבת זה במקרה הטוב", אמר אז ל"גלובס".
למעלה משנה עברה, ובדיעבד שפר מזלה של טבע שלא רכשה את מיילן. שווי האחרונה נחתך בחצי לעומת השווי שהציעה לה טבע, וזו בחרה בכלה אחרת והשלימה באחרונה את רכישת אקטביס, חטיבת הגנריקה של אלרגן, תמורת 41 מיליארד דולר בעיקר במזומן וחלק קטן במניות. מניית טבע איבדה מתחילת השנה 21% והחברה שווה כעת 47 מיליארד דולר.
לנדא, להבדיל מבעבר, מהסס כעת לדבר על טבע. "אני לא רוצה להסתבך עם הדירקטוריון", הוא אומר כמעט בלי שנשמע.
אתה מרוצה מרכישת אקטביס?
"אף אחד לא יכול להיות מרוצה מכך שמחיר מניית טבע לא עלה כפי שציפו. יחד עם זאת, אני חושב שזהו צעד מאוד נכון לטווח הארוך, כלומר 10 שנים קדימה".
הרכישה לא יקרה בעיניך?
"אני לא נכנס לדיון הזה. אסטרטגית - זהו מהלך מאוד נכון. טבע צריכה להגדיל את נוכחותה בשוק הגנריקה".
בעבר רמזת שטבע צריכה להשקיע יותר בחדשנות, כלומר לפתח את הקופקסון הבאה.
"אם חברה כמו טבע הייתה מתמקדת אך ורק בגנריקה זה היה מסוכן, אבל זה לא המצב בטבע. חצי מהכנסותיה הוא מגנריקה וזה איזון נכון. ואתן מכירות אותי... אני לא מהסס לבקר את טבע".
הבמה שלך.
(מחייך) "לא, זו הרי לא מטרת הריאיון...".
אפשר להגיד שלטבע לא הייתה ברירה? לולא רכשה חברה כמו אקטביס הייתה נבלעת בעצמה על ידי חברה אחרת?
"הייתה סכנה כזו".
היית עוזב הכול והולך לנהל את טבע?
(צוחק) "ממש לא. אין לי הכישורים אפילו להתחיל לנהל חברה כמו טבע. אני לא מנהל, אני מנהיג. אני תמיד מנהל את החברות שלי בתחילת דרכן, אך כשהן גדלות אני כבר לא נהנה מזה. זו הסיבה שהעברתי את שרביט הניהול של לנדא דיגיטל פרינטינג לישי אמיר באוקטובר אשתקד. אני לא טוב בניהול גוף גדול, ויש טובים ממני. ארז ויגודמן הוא מנכ"ל מצוין".
דיברת איתו אחרי השלמת רכישת אקטביס? בירכת אותו על המהלך?
"כן. זה מיזוג מורכב. טבע זו חברת ענק".
ועכשיו המורכבות הזו תוכפל.
"פחות או יותר, אבל טבע לא יכולה להמשיך לדרוך במקום. בתעשייה שלה, היא חייבת לגדול - גם דרך השקעה בחדשנות, כלומר פיתוח תרופות אתיות. אני מקווה שוויגודמן יצליח לשמור על איזון נכון בין גנריקה לתרופות מקור. טבע חייבת להשקיע הרבה בחדשנות".
היא משקיעה דרך רכישת חברות שמפתחות תרופות אתיות.
"נכון, אבל היא חייבת להמשיך להשקיע במחקר ופיתוח עצמי שלה ואני מקווה שזה מה שיקרה".
בנקודה זו מודה לנדא שטבע למעשה איבדה חלק ניכר מזהותה הישראלית אך לא מוצא בכך פגם. "80% מעובדיה לא ישראלים, 90% מבעלי המניות שלה לא ישראלים, 98% מהשוק שלה לא ישראלים ו-100% מהמתחרים שלה לא ישראלים - ואין בזה שום דבר רע. החלק של ישראל בטבע הוא קטן, אך הוא חלק ממשהו ענק. אני תמיד מתגאה שאינדיגו אחראית על 0.5% מהתל"ג של ישראל. במקרה של טבע זה בערך 4% ולא יכול להיות דבר יותר נפלא מזה. אנחנו, הישראלים, הנהנים העיקריים מהנתון הזה".
תסביר.
"טבע אחראית על 4% מהתל"ג הישראלי וזה אומר שבדרך כזו או אחרת היא מייצרת 4% מכלכלת המדינה. זה דבר נפלא! אז מה אם במקביל היא תורמת לכלכלות של מדינות אחרות? אם היא תמשיך לגדול, אני מקווה שהפעילות שלה בארץ תגדל, וכדי שזה יקרה המדינה צריכה להתאים את עצמה לייצור המוצרים של טבע".
אתה מתכוון להתאים את עצמה לשיקולי המיסוי של טבע?
"לא, להתאים את עצמה לאופי הייצור של המוצר. יש מוצרים, כמו אייפונים, שאנחנו בישראל לא יודעים לייצר, ואני מקווה שבמקרה של טבע המדינה כן תמשיך להיות מתאימה לייצור המוצרים שלה".
מדינה לא צריכה להתאים את עצמה לעסק שלך או שלנו. העסק הוא זה שצריך לייצר את ההתאמה הזו.
"כן ולא. אם אפל, לצורך הדוגמה, הייתה ישראלית או אם היא הייתה מחליטה לייצר בישראל - היא לא הייתה מסוגלת לעשות זאת כי תרבות העבודה בישראל אינה תומכת בייצור מוצר מתוחכם כמו אייפון. יש הבדל גדול בין ייצור כדורי אקמול לייצור סמארטפונים, וכל חברה בינלאומית, כמו טבע, חייבת לעשות את מה שנכון לה ולבעלי המניות שלה".
פרויקט מיוחד - אומת ההיי-טק:
■ המיליארדרים של ההיי-טק
■ יזם העשור
■ סטארט-אפ השנה
■ מקומות העבודה הכי טובים בהיי-טק הישראלי
■ כל המספרים של הסטארט-אפ ניישן
■ כל הכתבות בפרויקט
|
"אין מקום להמליץ על קיצור מספר הקדנציות של ראשי הערים"
|
בעקבות דברים שאמר בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועידת "כלכליסט", על כך שצריך לטפל בטוהר המידות ברשויות המקומיות, ובעיקר בתחום של פעולות בניגוד עניינים, אומר גורם משפטי שכיהן בעבר בתפקיד בכיר: "זו אמירה בעייתית משני היבטים. הפרקליטות מגלה גישה סלחנית בלתי מובנת כלפי פעולות בניגוד עניינים של בכירים בשירות המדינה, כמו למשל בנצי ליברמן שעמד בראש רשות מקרקעי ישראל ושלמה בן-אליהו מנכ"ל משרד החקלאות, שהיה מנכ"ל משרד השיכון, כאשר מצד שני אין מנגנונים של טיפול משמעתי כלפי ראשי רשויות החשודים בשחיתות.
"תארו לעצמכם שמכל החקירה והחשדות נגד מרים פיירברג, יתברר שהיא חתמה אחרי מהנדס העיר נתניה על היתר בנייה במצב של ניגוד עניינים, והיא תועמד לדין פלילי, כאשר בעבירות חמורות ביותר של עובדי מדינה בכירים מטפלים רק במישור המשמעתי, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה?"
לסגור את הלקונה
גורם משפטי אחר אומר: "ברשויות המקומיות פועל בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, אבל הוא עוסק רק בענייני עובדים ולא בעניין של ראשי הרשויות והנבחרים למועצות הערים. יש לקונה, ומנדלבליט בהחלט מוזמן לסגור אותה".
בתקופת כהונתו של מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה היה ניסיון ליצור מנגנון של טיפול משמעתי בראשי הרשויות, במקרים שבהם ההליך הפלילי נראה חריף מדי יחסית לעבירה. המהלך לא צלח, והיועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין הקים את "הצוות לבחינת דרכים לחזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי", בראשות המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. הדוח נמסר בתחילת השנה לשרי הפנים והמשפטים, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל.
בדוח יש המלצות לקידום חקיקה, שבמרכזה דרישה להצהרת הון של נבחרי ציבור ברשויות, שקיפות, חיזוק מעמד שומרי הסף ברשויות (מבקר, גזבר ויועמ"ש) והקפדה בתחום המכרזים.
מומלץ לחזק את עבירת המירמה והפרת אמונים כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ולקדם טיפול משפטי בתיקים של ראשי ערים. בהמלצות הוועדה אין מתווה של טיפול משמעתי בעבירות של נבחרי ציבור בעיריות, אלא מומלץ להשלים עד סוף 2017 קוד אתי שיחייב את ראשי הערים.
לגבי הוויכוח שהתעורר באחרונה על מספר תקופות הכהונה של ראשי העיריות, נאמר בהמלצות הוועדה: "בהיעדר בסיס נתונים בדבר קיום מתאם ישיר מובהק בין מספר כהונות של ראשי הרשויות בשלטון המקומי לתופעות של שחיתות ופגיעה בטוהר המידות, ובהתחשב בזכויות היסוד לבחור ולהיבחר המונחות בצד השני של המאזניים, לעת הזו אין מקום להמליץ על שינוי הדין בהקשר זה".
|
הושלם ההסדר באלון רבוע כחול: בן משה קיבל את הבעלות
|
קבוצת אלון הודיעה היום (א') על השלמת הסדר החוב בחברה הבת אלון רבוע כחול והעברת מלוא מניותיה לידי איש העסקים מוטי בן משה. זאת בתמורה לתשלום של כ-120 מיליון שקל לבעלת השליטה הנוכחית, קבוצת אלון ולבעלי מניות המיעוט בחברה.
הסדר החוב בחברת ההחזקות כולל הזרמה של עד 900 מיליון שקל לאלון רבוע כחול מצד בן משה. זאת לצורך פירעון חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח, בין היתר באמצעות הנפקת אג"ח חדשות בהיקף של 550 מיליון שקל. היום הזרים בן משה כ-300 מיליון שקל מהסכום שהתחייב, עיקרו למחזיקי האג"ח ולבנקים. הדיונים על הסדר חוב באלון רבוע כחול החלו לפני כשנה וצברו תאוצה בתחילת 2016, לאחר שרשת קמעונות המזון מגה, שהייתה בבעלות החברה, נכנסה להקפאת הליכים ואלון רבוע כחול הכריזה על עצמה כחברה המתקרבת לחדלות פירעון.
כעת עומד על הפרק הדיון הצפוי בביהמ"ש ביום רביעי הנוגע למחלוקת בין החברה האם, קבוצת אלון (שבבעלות שרגא בירן, דודי ויסמן וארגוני הקניות של הקיבוצים), לבין מחזיקי האג"ח שלה, בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. המחזיקים דורשים להעביר את הבעלות על הקבוצה לידיהם, לאחר שהחברה לא נענתה לדרישתם לפרוע באופן מיידי את מלוא החוב כלפיהם, וכעת העניין נמצא בניסיון גישור.
אביגדור קפלן, מנכ"ל קבוצת אלון, אמר היום כי "רבוע כחול שנמכרת לבן משה היא קבוצה של חברות בריאות ורווחיות - רבוע נדל"ן, דור אלון וקבוצת נעמן, שיכולות לשגשג והדבר תלוי בדרך ניהולן ובחזון". לדבריו, "אלון רבוע כחול, שסייעה למגה, סבלה מהפסדים והשקעות כושלות דוגמת אלון סלולר, עדן טבע מרקט, ד"ר בייבי, כפר השעשועים והעיתון 'פוסט', וכל אלה הביאו את רבוע כחול למשבר פיננסי קשה. לכן פנינו למצוא קונה, והחברה עברה את אחד מהסדרי החוב המורכבים במשק".
לגבי המאבק מול מחזיקי האג"ח בקבוצת אלון, אמר קפלן כי "אלון ישראל היא סולבנטית ויש לה בקופה כ-520 מיליון שקל, כך שמבחינה תזרימית היא יודעת לשרת את החוב שלה כשנתיים קדימה. יש לחברה מספר החזקות רווחיות וטובות, אבל היא חשופה לתנודות בשוק האנרגיה ולכן התעורר הצורך להגיע להסדר, בעקבות ירידה ניכרת במניות אלון US". לדברי קפלן, "אי אפשר לשפוט סולבנטיות של חברה לפי שווי המניות אלא לפי השווי הכלכלי ועל כך חלק מהמחלוקת מול המחזיקים. אבל המטרה שלנו היא לשלם את החובות לכולם".
שמו של מוטי בן משה הפך למוכר בשוק ההון המקומי כשהפך, יחד עם אדוארדו אלשטיין, לבעל שליטה בקונצרן אי.די.בי לאחר שזה קרס פיננסית והוצא מידי בעליו הקודמים בראשות נוחי דנקנר. אלא שכעבור זמן קצר עלו יחסיהם של אלשטיין ובן משה על שרטון והשניים נפרדו, תוך השמעת טענות חריפות האחד כנגד השני. ההפסד שרשם בן משה מהשקעתו בקונצרן אי.די.בי עמד על כ-530 מיליון שקל.
|
כצפוי: האחים סיידוף נסוגו מרכישת השליטה בכלכלית י-ם
|
כצפוי - הצעת הרכש של האחים עופר ונתי סיידוף לרכישת השליטה בקבוצת הנדל"ן כלכלית ירושלים נכשלה. האחים הפועלים בארה"ב הציעו בסוף אוגוסט לרכוש 28.6% מהון המניות של כלכלית ירושלים לפי מחיר של 7.25 שקלים למניה. כבר בעת פרסום הצעת הרכש עמד מחיר המניה בבורסה על 8.14 שקלים, לאחר שמניית כלכלית עלתה בחדות בחודשיים שקדמו להצעה.
לאחר פרסום הצעת הרכש המשיכה המניה לטפס עד ל-9.12 שקלים לפני 10 ימים (לאחר מכן התממשה קלות עד ל-8.9 שקלים), כך שמלכתחילה הסיכוי שהצעת הרכש תתקבל היה קלוש, אלא אם אחד מבעלי המניות הגדולים בחברה ייענה לה. מי שסומן כמוכר פוטנציאלי היה זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, שהחזיק בעת פרסום ההצעה קרוב ל-20% מהמניות.
אלא שלוי, שככל הידוע ניהל מו"מ עם האחים סיידוף, סיכם בשבוע שעבר על מכירת רוב המניות שהחזיקה סאמיט בכלכלית (12%) לידי איש העסקים דוד פורר, במחיר גבוה בהרבה של 8.8 שקלים למניה ובסה"כ 264 מיליון שקל. מהמכירה תרשום סאמיט רווח של 100 מיליון שקל כאשר על המניות והאופציות שנותרה בידה היא מורווחת סכום דומה "על הנייר". זוהר לוי קיבל את ההחלטה לצאת מההשקעה בכלכלית לאחר שדירקטוריון החברה דחה את הצעתו לרכוש מחצית מהמניות שמחזיקה כלכלית בחברה הבת מבני תעשיה (39.2% מהון המניות של מבני תעשיה), וזאת פי שווי ההון העצמי של החברה הנמכרת.
כעת, לאחר שסאמיט מכרה לפורר כ-60% ממניותיה בכלכלית, היא מצמצמת את נוכחותה גם בדירקטוריון החברה: יאיר שלהב, אחד מנציגיה של סאמיט בדירקטוריון, פרש ממועצת המנהלים. נציג אחר של סאמיט, יו"ר דירקטוריון כלכלית רון בארי, עדיין מכהן בתפקידו כמו גם לוי בעצמו שחבר בדירקטוריון. לפורר יש שני נציגים - בנו טל ואמיר בורגר וכפי הנראה הוא ימנה נציג מטעמו במקומו של שלהב ובהמשך גם יחליף נציג נוסף שלו את יו"ר הדירקטוריון בארי.
|
שירות חדש בפנגו: איתור חניה פנויה וניווט אליה ב-Waze
|
אפליקציית החניה הסלולרית פנגו יוצאת בפיצ'ר חדש: איתור חניה בקרבת היעד אליו הם רוצים להגיע, וניווט אליו באמצעות אפליקציית Waze. בחברות לא רצו להתייחס למודל התשלום ההדדי לשת"פ בין שתי האפליקציות, אך ניתן להניח שיש חלוקת הכנסות כאשר נהגים מפעילים את האפליקציות דרך הכפתור הייעודי.
השירות החדש שהושק באפליקציה, "צייד החניה", שלדבריה פנגו לא יעלה למשתמשים כסף עכשיו או בעתיד, מציע לנהגים מספר אפשרויות חניה בקרבת היעד, ומאפשר לתכנן את מיקום החניה לפני תחילת הנסיעה. לחילופין, כשהנהג מגיע לקרבת היעד האפליקציה תציע לו מספר אפשרויות חניה לבחירה - בחניונים, בכחול לבן, וגם בחניות הפטורות מתשלום אם קיימות.
הפיתוח הוא בשיתוף עם חברת Anagog הישראלית וייעזר ובחוכמת ההמונים - הנהגים שמדווחים. השירות מציג לנהגים גם את מרחק הנסיעה ליעד הסופי, מרחק הליכה מהחניה ליעד הסופי ומחיר החניה במקרה שבחר בחניון. אם החניה תהיה פנויה עד שהנהג יגיע אליה - לזאת פנגו לא מתחייבים כמובן.
טכנולוגיית איתור החניה של פנגו כוללת שילוב של מגוון עזרים, בניהם התנהגות משתמשי האפליקציה ולימוד היסטורי וסטטיסטי של שעות ויעדים שבהם קיימות חניות פנויות. הממשק מאפשר למשתמש לעבור במהירות בין אפליקציית Waze לאפליקציות פנגו כאשר במסך כל אחת מהאפליקציות יופיע כפתור שבלחיצה עליו יעבור המשתמש בין האפליקציות.
איך זה עובד? לאחר שהמשתמשים נכנסים לאפליקציית פנגו עליהם ללחוץ על אייקון "צייד החניה" ולהזין את כתובת היעד המדויקת. אפליקציית פנגו תציג את אפשרויות החניה בקרבת היעד, את מרחק הנסיעה אל החניה, מרחק ההליכה מהחניה אל היעד ומחירי החניה. מתוך האפשרויות על המסך, המשתמש יבחר את החניה אליה הוא רוצה לנווט על פי העדפותיו.
כשהרכב יהיה בקרבת היעד, תתבצע סריקה נוספת של אלטרנטיבות החניה הטובות ביותר עבורו ולאחריה הודעה קולית בצרוף הודעת מתפרצת (פוש) של האפליקציה אשר תדווח במידה ויש חניות רחוב פנויות סמוך לכתובת היעד.
נציין, כי המתחרה העיקרית של פנגו, סלופארק, הפעילה בשנה שעברה שירות מצומצם יותר בשת"פ עם אפליקציית Parko הישראלית, לאיתור חניה בכחול לבן בלבד, אבל השת"פ הופסק לאחר כחצי שנה כי בפארקו הפסיקו לפתח את הניווט בשלב זה, ושירות איתור חניה וניווט אליה לא קיים בסלופארק כיום. שתי החברות עובדות בשת"פ לפיצ'רים אחרים.
|
פינוי גבעת עמל: הדיירים הסכימו לפשרה בתביעה הייצוגית
|
האם ניתן יהיה לברר את גובה היטל השבחה מבלי לשלמו?
תושבי גבעת עמל בשכונת בבלי בצפון תל-אביב, שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה ייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל-אביב-יפו, הודיעו לבית המשפט על הסכמתם העקרונית למתווה הפשרה שהציעה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן לצדדים, לפיו כל אחת מכ-120 המשפחות, אשר הובאו לשכונה והתגוררו בה עד למכירת אדמותיה בשנת 1961 ליזמים פרטיים, תפוצה בשיעור השווה לערך דירה ממוצעת באזור לכל משפחה.
בהנחה שרוב המשפחות מתוך 120 המשפחות המקוריות בגבעת עמל יקבלו כל אחת פיצוי בשווי דירת 4 חדרים בסביבה הקרובה - הכוללת את מגדלי אקירוב, מגדלי YOO וגם דירות ישנות יותר - מדובר בפיצוי של כ-4 מיליון שקל למשפחה, והיקף הפיצויים יגיע לכחצי מיליארד שקל.
כתב התביעה פורש באופן היסטורי כיצד השתנתה התב"ע בגבעת עמל לאורך השנים, מתוך כוונה להגדיל את אחוזי הבנייה כפיצוי ליזמים על פינוי התושבים. בשנת 1961 עמדה התב"ע על 440 יחידות דיור אשר תוכננו להיבנות במקום. תב"ע שאושרה בשנת 2006 מאשרת בנייה במקום של 1,150 יחידות דיור, 3,200 מ"ר מסחרי ועוד 9,300 מ"ר משרדים.
על-פי הערכת שמאי מקרקעין שהזמינו התושבים, בדובר בפרויקט על שטח של 108 דונם, עלויות הבנייה מוערכות ב-2.1 מיליארד שקל, בסך-הכול ההכנסות צפויות להיות 5.2 מיליארד שקל, והרווח הנקי בסביבות 3 מיליארד שקל. לבית המשפט לא הוצגה שמאות מוסכמת על דעת הצדדים.
תרומה של המדינה
השופטת אגמון-גונן הודיעה לצדדים כבר בתחילת ההליך המשפטי ובהצעה שפרשה בפניהם, כיצד היא רואה את הסוגיה: "אם המדינה שולחת אנשים למקום מסוים, אז היא צריכה להיות אחראית להם, ואחר-כך לדאוג להם, וגם ניתנו התחייבויות כאלה בכתב. אין שום סיבה - גם בית המשפט העליון נדרש לזה - להפר את ההתחייבות הזו. המתווה שאני מציעה יעשה צדק היסטורי, וזה מה שצריך לעשות. אחד הדברים שהביאו אותי כן להציע הצעה, זהו ניסיון לסגור את הפצע הזה ולרפא אותו, ולא לגרור אותו עוד ועוד".
על-פי הצעת השופטת, הפיצוי צריך להיות בשווי של דירה ממוצעת באזור בת 4 חדרים, ולצורך מימוש ההסדר יוקם צוות של שמאים, משפטנים ועורכי דין, אשר ינסה להכריע, בפיקוח בית המשפט, באשר לסוגיות העולות כתוצאה מהסדר הפשרה. למסגרת הפיצוי יוכנסו גם משפחות אשר התגוררו בעבר במקום בשנת 1961, להם ניתן יהיה להתקזז על סכום הפיצויים שקיבלו בעבר ולקבל את ההפרש, ככל שיש כזה.
לפי ההצעה שהונחה בפני הצדדים, כל משפחה אשר תוכיח את זכאותה והתגוררה במקום בשנת 1961, שנה בה העבירה המדינה את אחריות לגורמים מסחריים, תזכה לפיצוי כיחידה משפחתית אחת על כל ילדיה.
באשר לאחריות לתשלום, השופטת מציעה כי זו תתחלק בין בעלי הקרקע ביחס לשיעור הזכויות שלהם בקרקע: "צריכה להיות תרומה של המדינה באחוזים בודדים, אני מדגישה בודדים, זאת אומרת לא יעלה על 9%, וכל השאר, נגיד 90%, יחולקו בין בעלי הקרקע, לפי הזכויות שלהם בקרקע".
רוב הפיצוי - על תשובה
לפי הצעת השופטת, התשלום העיקרי יושת על אלעד מגורים של יצחק תשובה (שרמ"י ביקשה את רשות בית המשפט לצרפו בהודעת צד ג'), עיריית תל-אביב על-פי חלקה היחסי של 12% בקרקע ורמ"י עד 9% מערך הפיצוי.
בשבוע שעבר, אחרי סדרת פגישות ושיחות עם תושבי השכונה וגם כאלה שעזבו אותה, הודיעו התובעים, באמצעות עורכי הדין משה קריף וגולן קאשי, כי הם מסכימים באופן עקרוני למתווה הפשרה.
עם קבלת ההסכמה העקרונית של תושבי גבעת עמל, הודיעה השופטת כי הצדדים אחרים, אלעד מגורים, רמ"י והעירייה, יודיעו לבית המשפט עד 1.11.16 אם בכוונתם להסכים למתווה הפשרה.
|
GE מכריזה: נתמודד על הקמת תחנות כוח על גז
|
ההחלטה לסגור את תחנות הכוח של חברת החשמל בחדרה המייצרות בפחם פתחה את שוק הקמת תחנות הכוח בישראל להתעניינות בינלאומית, כך אמר ל"גלובס" נסים זווילי מנכ"ל ג'נרל אלקטריק-ישראל. התוכניות להקמת תחנות כוח חדשות עמדו במוקד ביקוריהם של בכירים בתאגידי הענק ג'נרל אלקטריק וסימנס בישראל בשבוע שעבר. היחידות הפחמיות בחדרה, שייסגרו לפי ההחלטה עד 2021 הן בעלות הספק 1,400 מגוואט. 1,200 מגוואט נוספים דרושים כדי לספק את העלייה הצפויה בביקוש לחשמל עד 2020, סך הפוטנציאל של השוק הישראלי לייצור חשמל בגז טבעי ב-6 השנים הקרובות הוא 2,600-3,000 מגוואט. "אנחנו מתכוונים להתמודד על השוק הזה" מבטיח זווילי, שהתלווה לביקורו בישראל של ז'רום פקרס, נשיא חטיבת אנרגיות מתחדשות בג'נרל אלקטריק.
לדברי פקרס, "ישראל היא שוק חשוב לאנרגיות מתחדשות שמתאפיין בשוק ההון מפותח, הן בצד של האקוויטי והן בצד של החוב, שיכול לממן את התפתחות סקטור האנרגיה שלכם במשאבים מקומיים. הכרתי את אנשי שוק ההון שלכם במהלך הקמת תחנות כוח פרטיות בעבר ומדובר באנשים פיקחים שיודעים את עבודתם. יש כאן סביבה שמתאימה מאד ליזמות בתחום".
בישראל אין עדיין תחנות כוח באגירה שאובה, אך התחנה הראשונה, במעלה גלבוע כבר נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים. הקמת התחנה צפויה להסתיים ב-2017 בהשקעה של 2.2 מיליארד דולר. תחנת כוח הפועלת בטכנולוגיה של אגירה שאובה, מנצלת הפרשי גבהים לייצור חשמל: טורבינת גז "רגילה" שממוקמת בתוך חלל פנימי ענקי שנחצב בתוך המצוק, מעלה מים מבריכת אגירה תחתונה לבריכת אגירה עליונה. כדי לייצר חשמל מרוקנים את בריכת האגירה העליונה והמים הנופלים למטה מפעילים טורבינה שנייה, הידרו-אלקטרית. בדרך זו יכולה תחנת אגירה שאובה מצד אחד לקלוט בזמן אמת עודפי חשמל ברשת ולהשתמש בהם להעלאת המים לבריכת האגירה העליונה ומצד שני לספק בזמן מחסור בחשמל באמצעות ריקון בריכת האגירה העליונה והפעלת הטורבינה ההידרו-אלקטרית.
אגירה שאובה היא הכלי המרכזי שיש למנהלי רשת חשמל סגורה (שאין לה אפשרות להעביר עודפי חשמל לרשתות אחרות), כדי להתמודד עם אתגרי ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת, שהבעיה העיקרית שלהם היא שאינם יציבים - כיון שהשמש והרוח הם מקורות אנרגיה שאינם בשליטת האדם. משום כך משק חשמל שיש בו שיעור גבוה של מתקני רוח או סולארי חשוף למצבים של עודף או מחסור פתאומיים בחשמל.
"כדי לשמור על הרשת מאוזנת, במיוחד לאור העובדה שישראל היא משק חשמל סגור - ככל שתפתחו יותר אנרגיות מתחדשות כך תזדקקו ליותר תחנות כוח באגירה שאובה", אומר פקרס, "אני מדבר על 4-5 תחנות, השלוש המתוכננות ואחת או שתיים נוספות".
|
הסכם ענק: שותפויות לוויתן ימכרו גז לירדן בכ-10 מיליארד דולר
|
בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה והעלה את תחזית צמיחה
חתימת עסקת יצוא הגז הישראלי לירדן מסירה את סימן השאלה האחרון שנותר מעל פיתוח מאגר הגז לוויתן, כך העריכו היום במשק האנרגיה. העסקה, בהיקף כספי של 10 מיליארד דולר מאפשרת לשותפויות לוויתן לממן את פיתוח המאגר ולהתחיל בהזרמת הגז לחוף ב-2019, כפי שנקבע בתנאי מתווה הגז.
דלק קידוחים , רציו ואבנר , שותפויות הגז המחזיקות במאגר הגז הגדול בישראל הודיעו היום (ב') על חתימת הסכם ליצוא גז טבעי ממאגר לוויתן לירדן למשך תקופה של 15 שנה ובהיקף כולל של 45 מיליארד מ"ק (BCM) עם אופציה להגדלת הכמות המיועדת לשימוש חברת החשמל הירדנית.
ההסכם נחתם בין חברת השיווק של השותפים NBL Marketing לחברת החשמל הירדנית (NEPCO). על-פי נתוני העסקה שפורסמו ניתן להעריך כי הגז יימכר במחיר ממוצע של 6.3 דולר ליחידת חום (mmbtu) מחיר גבוה בכ-10% מהמחיר שמשלמת חברת החשמל הישראלית עבור הגז מ"תמר".
מועד תחילת אספקת הגז לירדן נקבע לסוף 2019. מכיוון שמחיר הגז צמוד למחיר הנפט מסוג ברנט (בניגוד למחיר הגז בהסכם עם חברת החשמל הישראלית), קיים סיכוי לאפסייד משמעותי אם מחירי הנפט יעלו מרמות השפל ההיסטוריות של השנים האחרונות.
המגעים שהובילו לחתימת ההסכם החלו כבר ב-2011 וההסכם עצמו עמד להיחתם בינואר 2015, אך החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה לחזור בו מהסכם הפשרה עם שותפויות לוויתן הקפיאה את המהלך, עד לאישור מתווה הגז השנה.
"יום היסטורי"
חתימת עסקת היצוא עם ירדן פותחת את הדרך בפני שותפויות לוויתן לקבלת החלטת השקעה סופית ( FID) על פיתוח שלב א' המאגר. תכנית הפיתוח המצומצמת של "לוויתן" דומה מאד לתכנית הפיתוח של "תמר": עלותה הכספית מוערכת כ-3.5 מיליארד דולר והיא מבוססת על צינור שיוכל להזרים לחוף גז בכמות שנתית של 12 BCM . עסקת הגז עם ירדן מותירה לפיכך קיבולת של כשני שליש מהצינור לטובת אספקת ביקושים לגז בשוק המקומי.
צריכת הגז הטבעי הכוללת של ירדן מוערכת ב-4-5 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה. הממלכה ההאשמית הייתה מייבאת בעבר כ-2.5 מיליארד BCM בשנה ממצרים דרך צינור הגז הערבי (AGP), אך מחסור הגז במצרים, הבעיות בסיני ופיצוצי הצינור הובילו בסופו של דבר להפסקה כמעט מוחלטת של הזרמת הגז לממלכה. כתוצאה מכך נאלצת ירדן להשתמש בדיזל ובמזוט כתחליף לגז. העלות העודפת של הדלקים נאמדת במיליארדי דולרים לשנה. מרבית העלויות נספגו עד היום על ידי חברת החשמל הירדנית, לאור החשש מתגובת הרחוב הירדני להעלאת תעריפי החשמל בעשרות אחוזים.
מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר, יוסי אבו: "חתימת הסכם היצוא מלוויתן לחברת החשמל הירדנית מהווה יום היסטורי וממצבת את מאגר לוויתן כעוגן משמעותי במפת האנרגיה האזורית. אספקת גז טבעי לירדן תאפשר לשכנינו בירדן, בדומה לאזרחים בישראל, ליהנות מאנרגיה יעילה, נקייה וזולה אשר תתרום לשגשוג הכלכלה בישראל ובירדן ותסייע בהידוק היחסים ושיתוף-הפעולה. שותפי לוויתן ימשיכו לקדם במרץ הסכמי אספקה נוספים, לרבות למצריים, טורקיה והרשות הפלסטינית".
סגן נשיא נובל אנרג'י, קית' אליוט: "אנו מצפים להתחיל ולספק גז לפיתוח כלכלי של העם הירדני. השותפויות ממשיכות לנהל מו"מ עם גופים עסקיים בישראל לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי מלוויתן".
"יהיו תגליות גז נוספות"
בהודעת שותפויות הגז נאמר כי הסכם היצוא כולל מספר תנאים מתלים, שעיקרם קבלת החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח לוויתן על ידי שותפי לוויתן, קבלת אישורים רגולטוריים וממשלתיים בישראל ובירדן, חתימה על הסכם הולכה בין חברת השיווק לבין נתג"ז וכן חתימה על הסכם הולכה בין NEPCO לבין חברת ההולכה הירדנית ( FAJR ). חברת השיווק תרכוש את הגז הטבעי משותפי לוויתן לצורך מכירתו ל- NEPCO במסגרת הסכם היצוא, באותם תנאים (back to back).
יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר: "חתימת הסכם היצוא מלוויתן לחברת החשמל הירדנית מהווה יום היסטורי וממצבת את מאגר לוויתן כעוגן משמעותי במפת האנרגיה האזורית. אספקת גז טבעי לירדן תאפשר לשכנינו בירדן, בדומה לאזרחים בישראל, ליהנות מאנרגיה יעילה, נקייה וזולה אשר תתרום לשגשוג הכלכלה בישראל ובירדן ותסייע בהידוק היחסים ושיתוף-הפעולה. שותפי לוויתן ימשיכו לקדם במרץ הסכמי אספקה נוספים לרבות למצריים, טורקיה והרשות הפלסטינית".
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, בירך על ההסכם: "החתימה היא הישג לאומי חשוב ביותר. זהו ציון דרך חשוב בחיזוק היחסים ושיתוף-הפעולה האסטרטגי בין ישראל לירדן ולאזור כולו. מתנגדי המתווה צריכים לבקש סליחה מעם ישראל ביום הכיפורים הקרוב. לו קמפיין ההטעיה ההזוי שהובילו היה מצליח, ישראל הייתה מאבדת את אחד מנכסיה האסטרטגיים החשובים ביותר. המתווה מוכיח את עצמו, כפי שאמרתי כל הזמן, ויוביל לפיתוח מהיר של מאגר לוויתן. זהו רגע היסטורי בו ישראל הופכת לראשונה ליצואנית של אנרגיה וגז טבעי. אין לי ספק, שהסכמים נוספים עם מדינות נוספות יגיעו בהמשך, ואיתם גם תגליות גז נוספות".
ביני זומר, מנהל ארצי, נובל אנרג'י ישראל, ברך על חתימת החוזה. "נובל אנרג'י ושותפיה ממשיכים לקדם את פרויקט לווייתן", אמר זומר. "מדובר באירוע היסטורי בשל תרומתו האדירה לפיתוח תעשיית גז ונפט בישראל, השפעתו החיובית על הכלכלה, הסביבה והביטחון האנרגטי של ישראל וחשוב מכל על חיזוק הקשרים עם מדינות שכנות. נובל אנרג'י גאה להיות שותפה של מדינת ישראל ואזרחיה בפיתוח תעשיית גז ונפט, ומצפה להרחיב את התועלות הללו באמצעות הגדלת השוק המקומי כמו גם ייצוא למדינות שכנות".
|
"לשקול צמצום חשיפה בסקטורים הרגישים להעלאת ריבית"
|
כלכלני בנק אגוד מעריכים בסקירתם השבועית, כי "על רקע העלייה בסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב, כפי שמשתקפים הן מהשוק והן מנתוני המאקרו החיוביים התומכים בכך, אנו ממליצים לשקול צמצום חשיפה או מימוש רווחים בסקטורים הרגישים להעלאת ריבית, בהם נדל"ן מניב, תשתיות, צריכה בסיסית ומניות דיבידנד".
עם זאת, הם מדגישים כי "יש מקום לאחזקה מסוימת בסקטורים אלה, כחלק דפנסיבי בתיק". באגוד מציינים בהקשר זה כי "באמצע השבוע סגן יו"ר הפד, סטנלי פישר, חזר על האמירה לפיה ייתכן כי הפדרל ריזרב יעלה את הריבית כבר בחודשים הקרובים במידה שהנתונים הכלכליים ימשיכו להצביע על התאוששות הכלכלה בארה"ב".
עוד מעריכים בבנק אגוד כי "רמת הריביות המוניטאריות הנמוכה בעולם ממשיכה לתמוך בשוקי המניות לטווח הארוך, אם כי גברו לאחרונה הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה. יחד עם זאת, רמת הריביות צפויות להיוותר נמוכות בטווח הבינוני-ארוך, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי כאמור. עיני המשקיעים יופנו לעבר דו"חות התעסוקה בארה"ב לחודש אוגוסט, שצפויים להתפרסם היום, כאשר נתונים חזקים מהציפיות יכריעו את הכף ויאותתו באופן משמעותי על העלאת ריבית במהלך החודשים הקרובים".
ביחס לשוק המט"ח מציינים באגוד כי "בשל רמת הריביות בעולם וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית, הדולר צפוי להתחזק מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני וביניהם גם מול השקל".
כלכלני בנק לאומי ממשיכים לציין גם השבועי כי "המדיניות המוניטארית בשווקים העיקריים בעולם תוסיף להיות מרחיבה מאוד בטווח הנראה לעין, כאשר קצב העלאות הריבית בארה"ב צפוי להיות מתון. הבנקים המרכזיים של אירופה, בריטניה ויפן, צפויים להמשיך ולפעול באגרסיביות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית במדינות אלו. ככלל, סביבת הריבית הנמוכה בעולם תורמת לגידול במינוף משקי הבית והפירמות, וכתוצאה מכך לעליה הדרגתית במכלול הסיכונים הפיננסיים".
בשבועיים האחרונים התגברו ההערכות לכך שעד לסוף השנה הנוכחית תתבצע העלאת ריבית בארה"ב. בתגובה, נרשמה עליית תשואות על פני העקומים הממשלתיים העיקריים, וחלה התחזקות של הדולר בעולם. שינויים נוספים בהערכות לגבי תוואי הריבית בארה"ב, כמו גם בהתפתחויות לקראת הבחירות שם, עשויים להיות במוקד תשומת הלב של המשקיעים בחודשים הקרובים, אומרים בלאומי.
|
מצלאוי: ההפסד הנקי קפץ ב-81% ברבעון ל-11.8 מיליון שקל
|
אורתם סהר של אמיר נחום עברה להפסד גולמי של 18.3 מ' ש'
חברות הנדל"ן ממשיכות ליהנות ברובן הגדול מהגאות הנמשכת בענף ומסביבת הריבית הנמוכה, והן הציגו גם ברבעון השני של 2016 תוצאות חזקות. אלא שהדוחות הכספיים של מצלאוי , אחת מחברות הנדל"ן הוותיקות, מצביעים על כך שהצרות בחברה זו נמשכות, וכך גם ההפסדים.
מצלאוי, שבשליטת סמיר מצלאוי ואיש העסקים אליהו קנפלר, שנכנס לאחרונה לגרעין השליטה בחברה, פועלת בשלושה תחומים: ייזום והקמת פרויקטים של בנייה למגורים, קבלנות ונדל"ן מניב.
ברבעון השני של השנה עמדו הכנסות החברה על כ-33.7 מיליון שקל, ירידה של 13.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הצטמק ל-452 אלף שקל, לעומת 2.6 מיליון שקל אשתקד, וההפסד התפעולי התרחב ל-5.8 מיליון שקל ברבעון. בשורה התחתונה רשמה מצלאוי הפסד נקי של 11.8 מיליון שקל, גידול 81% לעומת ההפסד ברבעון המקביל אשתקד.
בסיכום המחצית הראשונה של 2016 הצטמקו הכנסות החברה ב-20.5% ל-98 מיליון שקל, היא עברה להפסד גולמי של 5.7 מיליון שקל ולהפסד תפעולי של 16.8 מיליון שקל. ההפסד הנקי תפח ל-28.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 11.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.
ההכנסות בתחום קבלנות הבנייה של מצלאוי הצטמקו ב-39% ל-36.1 מיליון שקל בסיכום המחצית, אולם הגורם היותר משמעותי הוא העלייה בהוצאות בשני פרויקטים מרכזיים שלה - "מגדל על הפארק" ו"אור על הפארק" - שהעבירו אותה להפסד גולמי של 6.2 מיליון שקל. בתחום הדירות למגורים נרשמה ירידה של 32.3% בהכנסות ל-88 מיליון שקל, עקב האטה בקצב מכירת דירות לעומת התקופה המקבילה, ובתחום הנדל"ן המניב הצטמקו הכנסותיה של מצלאוי ב-9.6% ל-5.9 מיליון שקל.
ההרעה בתוצאות ניכרת גם במאזן החברה כמובן. בסוף הרבעון נותרו בקופת החברה מזומנים בהיקף של כ-79 מיליון שקל, אולם 78.7 מיליון שקל מתוכם היו משועבדים. ההתחייבויות השוטפות שלה גדלו ב-18%, ועמדו על 536 מיליון שקל, והונה העצמי הצטמק, ועמד על 95.8 מיליון שקל, לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל.
כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי בעלי האג"ח שלה (לחברה 3 סדרות אג"ח) ולבנקים, קיבלה החברה בסוף מאי השנה הלוואה מחברת נצבא בהיקף של כ-20 מיליון שקל, בריבית של 6% עד 8% (בהתאם לזמני קבלת הכספים). ההלוואה, במקביל להכנסתו של המשקיע קנפלר לגרעין השליטה (החל להזרים לה 43.7 מיליון שקל תמורת הקצאת מניות), אמורים לשפר מהותית את מצב המזומנים בקופתה.
ההזרמה של קנפלר מתבצעת בהדרגה, והוא מחזיק, נכון לסוף הרבעון השני, ב-28.6% ממניות החברה, לצד סמיר מצלאוי, המחזיק בכ-60%. במצלאוי מציינים כי החברה מתכננת למכור נכסי נדל"ן מניב שברשותה ומלאי קרקעות, ולקבל מימון מחדש והלוואות חדשות, לצד מכירת דירות, במטרה לעמוד בהתחייבויותיה. שווי השוק של מצלאוי עומד על כ-73 מיליון שקל, לאחר שמניית החברה, שאינה סחירה במיוחד, רשמה ירידה של 35% בשלוש שנים.
|
אנליסטים: האם הגיע הזמן לקנות מניות בישראל?
|
בזק הודפת את הטענות: הרווחיות שלנו אינה חריגה
עליית הריבית בארה"ב עדיין מתוכננת לקראת סוף השנה, לאחר שהפד הותיר את הריבית על כנה גם החודש. המהלך צפוי להתממש בחודש דצמבר, לאחר הבחירות בארה"ב, וההסתברות לכך עלתה, והיא עומדת כיום על כ-61%.
העלאת הריבית בארה"ב משפיעה על איגרות החוב הממשלתיות של המדינה באופן ישיר, ובאופן עקיף על איגרות החוב הממשלתיות בשאר העולם - שמשפיעות על איגרות חוב של חברות באותה מדינה.
לפני מהלך של העלאת ריבית בדצמבר, הפד ישמח לראות עלייה בתשואות בשווקים ובציפיות להעלאת ריבית, מה שיאותת לו כי מבחינתו הקרקע מבשילה למהלך, וכי פעולה של עליית ריבית תתקבל בברכה בשוק.
לאחר תקופה ארוכה שבה איגרות חוב של חברות בישראל נסחרו בתשואה נמוכה, עם צמצום פערים בין רמות הסיכון ודירוגי האג"ח, נדמה שהעלייה בציפיות להעלאת הריבית מהווה צפירת השכמה לכל החברות שעדיין לא גייסו או מחזרו את חובן, רגע לפני שהתשואות מתחילות לעלות.
התשואה הנקבעת במועד הגיוס צריכה לעמוד במקביל לתשואות איגרות החוב הנסחרות בשוק באותם תנאים, דירוג ומח"מ, לכן, כל עוד התשואות נמצאות ברמה נמוכה, עולה הכדאיות בגיוס אג"ח בהקדם.
על כן, ניתן להבחין בחודש האחרון בגידול המסיבי בגיוסי חוב בשוק בתל אביב, כשאת הגיוסים הגדולים הובילו חברת החשמל ובי קומיוניקיישנס.
בי.קומ הנפיקה 1.9 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים בגובה 3 מיליארד שקל, במטרה למחזר חוב דולרי יקר בחוב שקלי זול יותר, שאמור לחסוך לה כ-150 מיליון שקל בשנה, וזאת לאחר תשלום הקנס שהיא חייבת בפירעון מוקדם.
ממה נובעים הביקושים?
חברת החשמל הרחיבה שתי סדרות - שקלית וצמודה - וגייסה במצטבר כ-3 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים בגובה 4 מיליארד שקל.
את מרבית הגיוסים הובילו חברות הנדל"ן, ביניהן סלע, ביג, חנן מור, בוני התיכון וברוקלנד. גם ענף הפיננסים בלט, בהובלת מנורה, מזרחי-טפחות ואגוד, שהנפיק אג"ח קוקו.
נשאלת השאלה, אם התנהגות המנפיקים מרמזת על גידול בהסתברות לעליית תשואות בזמן הקרוב, מדוע זוכות החברות המנפיקות לביקושי ענק?
התשובה היא, ראשית, שעליית ריבית בישראל לא עומדת עדיין על הפרק בזמן הקרוב, וכמו שההסתברות לעליית תשואות עלתה כרגע, כך היא יכולה לרדת בחזרה, כפי שקרה במהלך השנתיים האחרונות.
חלק ניכר מהשינויים בתשואות האג"ח נגזר מהציפיות לעליית הריבית בארצות הברית. למעשה, מרבית התשואות הממשלתיות בעולם נגזרות מהתשואה של איגרות החוב בארה"ב. כך, ככל שהפד יצליח להכין את השוק לעליית ריבית, ויפעל במקביל לציפיות בשוק, כך ההשפעה השלילית של עליית התשואות תרד.
עליית תשואות מהירה ולא מבוקרת תגרום הפסדי הון באיגרות חוב, וככל שמח"מ האיגרת יהיה ארוך יותר, כך הפגיעה בו תהיה גבוהה יותר.
כך לדוגמה, איגרות החוב הרווחיות ביותר בשנתיים האחרונות היו איגרות חוב שקליות במח"מ ארוך. כאמור, ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך החשיפה לשינוי בתשואה גבוהה יותר. בעוד שאג"ח ממשלתית שקלית במח"מ 15.8 השיאה תשואה של 22.5%, אג"ח שקלית במח"מ 7.9 השיאה תשואה של 13.6%, ואג"ח ממשלתית במח"מ 2.1 השיאה תשואה של 0.71% בלבד.
מכאן נסיק, כי מי שהאמין בשנתיים האחרונות שהתשואות צפויות לעלות, ונחשף למח"מ בינוני-קצר, השיא תשואה נמוכה משמעותית מאשר חשיפה למח"מ בינוני-ארוך. וכך, מסתמנת תחושה בשוק שציפיות יכולות לרדת במהירות, כמו שהן עלו, ואי-חשיפה לאיגרות במח"מ בינוני-ארוך יכולות לגרום פגיעה משמעותית בתיק.
סיבה נוספת לרמת ביקושים גבוהה היא חוסר אטרקטיביות באיגרות חוב של חברות רבות. רווחי ההון הגדולים הורידו את התשואה, צמצמו את המרווחים בין הדירוגים הבינוניים לגבוהים והובילו למהלך של הגדלת רכיב המזומן, על חשבון הפיצוי הנמוך על הסיכון. ניתן להבחין ברוב גדול של איגרות בדירוג A ומעלה בגל ההנפקות האחרון.
חשוב לזכור, שגם עלייה בריבית ארה"ב ב-0.25% לא צפויה לגרום טלטלות בשווקים - מדובר בעלייה מתונה ומתבקשת, בעיקר לאור התחזית של ארבע העלאות ריבית שהתווה הפד בתחילת השנה.
גובר הביקוש למניות
הכדאיות בהשקעה באג"ח חברות יורדת, והביקוש למניות גובר. כשאין תשואה באפיק הסולידי, המשקיע יוצא לחפש תשואה במקום אחר - זוהי מטרתה של ריבית נמוכה מלכתחילה. כעת, ייתכן שהתנאים הבשילו להגדלת האפיק המנייתי. מדדי המניות בארץ מסתמנים כאטרקטיביים יותר מהמקבילים בחו"ל, שחלקם כבר עשו את המהלך מתחילת השנה.
כעת, כשהנתונים הכלכליים בארץ משתפרים, נראה כי יש כדאיות בהגדלת החשיפה למניות בארץ על חשבון חו"ל. כך למשל, סביבת אינפלציה שנשארת נמוכה כבר שנתיים, לצד נתוני צמיחה טובים שעודכנו כלפי מעלה באומדן השני מ-3.7% ל-4% שנתי.
הקטר המוביל את המשק כיום הנו הגידול של 10% בצריכה הפרטית. כוח הקנייה של הצרכן גדל הן כתוצאה מעליית השכר הריאלית ואבטלה נמוכה, והן כתוצאה מסביבת מחירים נוחה בהשפעה גלובלית (חלקה מושפעת ממחירי סחורות נמוכים, בהשפעת מחיר הנפט - הנמוך ביחס לעבר).
מדדי המניות בישראל נסחרים בשערים נמוכים ביחס לעבר, ומאפשרים כניסה במחירים נוחים. מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-3.8% וב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בכ-9%. כל אלה תומכים בהמשך צמיחת החברות ובעליות שערים בשוק המניות בישראל, אולם יש לקחת בחשבון את ההשפעה של השווקים הגלובליים, שבהם רמת האי-ודאות גבוהה יותר.
הכותב הוא מנהל תיקי השקעות באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
|
מיסז'ניקוב וקירשנבאום זומנו לשימוע לפני העמדה לדין
|
חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242), עולה שלב: כמעט שנתיים מאז שהפרשה נחשפה, הרעידה את אמות הספים של המערכת הפוליטית והציבוריות הישראלית והביאה לפרישתם של כמה פוליטיקאים בכירים, שלחה היום (ב') המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ל-16 חשודים מרכזיים מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, החליטו כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את שני הפוליטיקאים הבכירים לשעבר החשודים בפרשה - שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום - שניהם ממפלגת "ישראל ביתנו" שבראשות שר הביטחון אביגדור ליברמן. כן הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בכירים בגופים ציבוריים ובמועצות בגין עבירות שחיתות שונות - כל אחד לפי חלקו.
החקירה חשפה חשדות לכאורה שורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. מדובר במספר רב של פרשיות, המקיפות עשרות חשודים שנחקרו באזהרה - חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו.
בפרקליטות מדגישים כי מדובר ב"פעימה ראשונה" של מכתבי זימון לשימוע של חשודים בפרשה, וטרם התקבלו החלטות ביחס לכל החשודים שנחקרו בפרשה. כאשר העבירה המשטרה באוקטובר 2015 את חומרי החקירה לפרקליטות, היא המליצה להעמיד לדין 36 חשודים. לגבי חלק מהחשודים הוחלט בפרקליטות, כי אין מקום להגשת אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.
צרכים שהגדירו במפלגה
בפרקליטות מציינים כי מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. כתבי החשדות מתארים את התנהלותם ומעשיהם הפליליים לכאורה של החשודים השונים בפרשיות השונות. "מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009-2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה", נמסר בהודעת הפרקליטות.
לדברי הפרקליטות, במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה, החליט היועמ"ש להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המינהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.
לפי הפרקליטות, הרעיון המרכזי, "השיטה" העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים - בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים - נדרשו להקצות סכום שנקבע (בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם), שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית, ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על-ידי הגורמים המתוקצבים. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני-משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על-ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.
טיסות ומלונות לסגנית השר
קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה.
על-פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר, חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים.
טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני-משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו, על-פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים, טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה.
באי-כוחה של קירשנבאום, עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת, מסרו בתגובה: "קיבלנו מסמך חשדות המתפרס על-פני 49 עמודים. טרם קראנו אותו במלואו ובוודאי שלא קיבלנו ולא ראינו את חומרי החקירה. לא יהיה זה נכון וראוי להגיב".
קוקאין ועבודה לבת-הזוג של השר
השר לשעבר מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. לפי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקל לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת-זוגו.
מארגני הפסטיבל, שחפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת-זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות, במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים.
עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המייצג את סטס מיסז'ניקוב, מסר בתגובה: "טיוטת כתב האישום מגלה כי מעצרו של מר מיסז'ניקוב בדצמבר 2014 במסגרת פרשת ישראל ביתנו היה מעצר-שווא, שככל הנראה כל מטרתו היה משיכת כותרות. הטיוטה אינה כוללת ולו אישום אחד הנוגע לאותה פרשה. מדובר במיחזור של טענות שנבדקו לפני שנים על-ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני. לכך הוסיפו אישום שלא ניתן אלא לכנותו כניסיון אחרון, נואש וזדוני להשחיר את פני מרשי, אישום אשר אנו בטוחים כי ייעלם כלעומת שבא. אנו בטוחים כי בשימוע נמצא אוזן קשבת בפרקליטות, וכי יעלה בידינו להפריך את הטענות אחת לאחת, כמו גם את סיפורי הבדים שנטווה כנגד מרשי".
זיופים ואיומים על קצין משטרה
דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, חשוד בביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים והתחמקות במזיד מתשלום מס. כמנהל אגף הארגון של המפלגה, היה גודובסקי אמון, בין היתר, על הפן הארגוני של מערכות בחירות, ארציות ומוניציפאליות, ועל הקשר של מטה המפלגה עם גורמי השטח, לרבות ראשי רשויות חברי מועצות, מרכזי סניפים ופעילים. כמו-כן, עמד גודובסקי בקשר עם גופים שונים שביקשו כי המפלגה תתמוך בהם. גודובסקי חשוד כי פעל במסגרת תפקידו כדי לקבל טובות הנאה עבורו, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, מגורמים שונים ובתמורה פעל כדי להעביר אליהם תקציבים.
מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, חשוד בשוחד, קבלת דבר במירמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. בין היתר, כהן חשוד כי נתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק אותו הקימה, פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל, זייף מסמכים כדי להסתיר את פעולותיו ואיים על קצין משטרה בביון בבימ"ש.
דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, חשוד כי במסגרת תפקידו ביצע עבירות שוחד. זאת, בתמורה להעברת תקציבים למועצה ולגופים הפועלים מטעמה. הלוביסט ישראל יהושע חשוד כי במסגרת יחסיו כבעלים של חברת לובינג עם עובדי ציבור, לקח שוחד, קיבל כספים במירמה תוך הצגת מצגים כוזבים, ביצע פעולות שונות להלבנת הון, וכן פעל במזיד ובמירמה כדי להתחמק מתשלום מס. לפי החשד, יהושע ביקש מגופים שונים אותם ייצג, סכומי כסף גדולים מאוד, חלקם במזומן. יהושע סיפר לאותם גופים כי הוא מעביר חלק מהכספים לעובדי ציבור, כדי שאלה יעבירו להם תקציבי מדינה.
כן נשלחו מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי למתן דהן, יו"ר עמותת איילים, בעבירות של שוחד והלבנת הון, דני גליקסברג, יו"ר עמותת איילים, החשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון; אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין, החשוד בעבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים; טלי קידר, עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות, החשודה בעבירות שוחד;
יועץ התקשורת, רונן משה, יועמד לדין בכפוף לשימוע בעבירות שוחד והלבנת הון; ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום, חשודה בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה; אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית, צפוי לעמוד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד והלבנת הון; בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט; אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמי, חשודה בעבירות שוחד; ובלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, תועמד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מירמה והפרת אמונים.
החקירה האחרונה של תנ"צ ברכה
בין החשודים שהמשטרה המליצה להעמידם לדין, אך בפרקליטות עדיין לא התקבלה החלטה לגביהם נמצאים: שי ברס, לשעבר מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל); אלכס ויזניצ'ר, לשעבר יו"ר נת"ע; יאיר גלר, לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשעבר; אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר וטמיר קירשנבאום, בנה של סגנית השר לשעבר קירשנבאום. בדיקת ממצאי החקירה לגבי קבוצת חשודים אלה ונוספים נמשכת, בטרם תתקבל החלטה אם לסגור את התיק נגדם או לשקול את העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.
החקירה הגלויה בפרשה החלה בדצמבר באישורו של היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין. החקירה נוהלה על-ידי המשטרה, תחת פיקוחו של ראש אגף החקירות המודיעין, ניצב מני יצחקי, ויחידת יהלו"ם של רשות המסים, ולוותה על-ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, בראשות סגן מנהל המחלקה ד"ר מאור אבן חן, והפרקליטים, יונתן קרמר, יעל דקל-שפריר, נטלי קוקוי ועמרי קופלר. היועמ"ש ופרקליט המדינה ציינו כי זו הייתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה המנוח "בכישרון הרב שאפיין אותו".
חומר החקירה, שהינו רחב היקף, הועבר לפרקליטות בסוף אוקטובר 2015. תוך כדי לימוד החומר על--ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה. בשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו, וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועמ"ש.
הפרשייה שנחשפה ב"גלובס": העמלה שגזר מנכ"ל משרד החקלאות מהתרומה לאיגוד הכדורסל
אחת מהפרשיות שנחקרה במסגרת חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242), נחשפה ב"גלובס".
בדצמבר 2014 חשף עיתונאי "גלובס" משה ליכטמן כי איגוד הכדורסל קיבל לפני כחמש שנים "תרומה" ממפלגת ישראל ביתנו ישראל, וכי מהתרומה הזו נגזרה "עמלה" לטובת משפחתו של רמי כהן, אז מנכ"ל משרד החקלאות. לפי החשיפה ב"גלובס", עמלת התיווך בגובה כ-100 אלף שקל שולמה לרעייתו של המנכ"ל כהן, בתיה כהן.
כהן היה חבר בכיר במפלגת ישראל ביתנו וממקורביו של יו"ר המפלגה ושר הביטחון, אביגדור ליברמן.
לפי הפרסום מ-2014, התרומה של ישראל ביתנו לאיגוד הכדורסל, בגובה מיליון שקל, ניתנה מעודפי כספי מימון המפלגות של ישראל ביתנו. התרומה ניתנה כסיוע ל"אקדמיה לכדורסל בנים" הפועלת במכון וינגייט. את המהלכים להעברת התרומה המפלגתית לאיגוד הכדורסל הובילה חברת המפלגה וסגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום.
היום מסרה פרקליטות המדינה כי כהן יועמד לדין, בכפוף לשימוע, בין היתר כיוון ש"פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל לידיו". כן נמסר כי רעייתו, בתיה כהן, תועמד לדין בכפוף לשימוע בגין עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.
|
האוצר: הפער בין העשירים לעשירים מאוד מגדיל את אי-השוויון
|
בישראל קיים פער חריג בהכנסות בין בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר לבעלי ההכנסות הגבוהות (מאיון עליון מול עשירון עליון) - פער שמהווה מקור משמעותי לאי השוויון בישראל, כך עולה מניתוח שערך הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה.
נושא האי-שוויון עמד במרכז הסקירה השבועית של יחידת הכלכלן שהציגה מדד חדש, השונה ממדד ג'יני המקובל למדידת אי שוויון בהכנסות. אחת התובנות המרכזיות של הניתוח היא שהפערים בין שכר גבוה לשכר גבוה ביותר - או בין העשירון העליון למאיון העליון - אחראיים במידה רבה לאי-שוויון בהכנסות - לא רק תוך העשירון העליון אלא במשק כולו. המסקנה הזו עולה מניתוח שני המדדים - כך למשל הפער בין העשירון העליון למאיון העליון "תורם" לישראל 2.6 נקודות במדד ג'יני, שבו הניקוד הכולל של ישראל עומד על 37 (ככל שהניקוד גבוה יותר רמת אי-השוויון גדולה יותר. ע"ב).
"תחרותיות נמוכה"
"הפער בין בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד לבעלי ההכנסות הגבוהות הוא בעל תרומה ניכרת לרמת אי-השוויון הנמדדת בישראל" כותב נוה בסיכום הניתוח "זאת בהשוואה לתפישה הקיימת כי הפער בין בעלי ההכנסות הנמוכות לשאר האוכלוסייה הוא האחראי הבלעדי לרמת אי השוויון הנמדדת במדינה".
באוצר מעריכים כי אי-השוויון בקצה העליון של התפלגות ההכנסות נובע בין היתר "מרמת הריכוזיות הגבוהה במשק, רמת התחרותיות הנמוכה יחסית, ומגודלו של מגזר ההיי-טק". באשר להשלכות האפשריות של הממצא הזה על קובעי המדיניות כותב נוה כי "אומנם הפער בין הכנסתם של העשירים מאוד לבין הכנסתם של יתר הפרטים אינו גורר עוני (אבסולוטי) ואינו פוגע בנגישותם של בעלי ההכנסות הנמוכות להשכלה ולשירותים ציבוריים, אך יש לו השפעות רוחב אחרות רבות על המשק (החל מהשפעה על הלכידות החברתית וכלה בהשפעה על התמריצים של הפרטים)".
|
ענקית המעו"ף שזוכה להמלצה חמה מ-UBS: תזנק ב-63%
|
בנק ההשקעות UBS בוחר במניית מיילן כמועדפת להשקעה בין חברות הגנריקה ■ ההמלצה למניה היא "קנייה" במחיר יעד של 66 דולר
תרופת האפיפן (EpiPen) של מיילן מסרבת לרדת מהכותרות. אחרי הסערה שהתעוררה בעקבות העלאת המחירים החדה בשנים האחרונות - שכללה התייחסות גם מצד המועמדת לנשיאות ארה"ב, הילארי קלינטון, ופוליטיקאים אמריקאים נוספים - כעת מגיעה גם חקירת הגבלים עסקיים בנושא. אפיפן היא זריקה שמיועדת לטפל בהתקפי אלרגיה חמורים, שעלולים להביא אף לסכנת חיים. בהודעה שפירסם אתמול התובע הכללי של ניו יורק, אריק שניידרמן, נכתב כי משרדו החל בחקירת מיילן, ובדיקות ראשוניות העלו חשד שהחברה הכניסה לחוזים עליהם חתמה עם בתי ספר בניו יורק סעיפים שעלולים להיות אנטי-תחרותיים.
"חייו של אף ילד לא אמורים להימצא בסיכון בשל העובדה שההורה או בית הספר שלו אינו יכול להרשות לעצמו מכשיר פשוט ומציל חיים, בגלל פרקטיקות אנטי-תחרותיות של יצרנית התרופה. אם מיילן הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים, היא תיתן על כך דין וחשבון", מסר שניידרמן, שהבטיח גם שיקצה את כל המשאבים הנדרשים לחקירה.
אפיפן הגיעה למיילן כחלק מרכישת מרק הגרמנית ב-2007, והיא נחשבת לתרופה המרכזית בתחומה. זאת בין היתר על רקע הסרה מהמדפים של תרופה מתחרה שמייצרת סאנופי, ועיכוב בהשקת גרסה גנרית לאפיפן על-ידי טבע. מכירות התרופה ב-2015 היו מעל מיליארד דולר. מיילן מעלה את מחיר התרופה באופן עקבי, וכך המחיר עלה מכ-100 דולר ב-2008 ל-500 דולר כיום. בניסיון להתמודד עם הביקורת הציבורית החריפה, מיילן הודיעה על השקת גרסה גנרית לתרופה, בהנחה של כ-50%.
ממיילן נמסר בתגובה: "תוכנית EpiPen4Schools מספקת חינם את האפיפן לבתי ספר, וכבר חילקה מעל 700 אלף תרופות ל-65 אלף בתי ספר שמשתתפים בה. התוכנית מצייתת לכל החוקים והתקנות. בעבר, בתי ספר שרצו לרכוש מעבר לכמות שהיו זכאים לקבל בחינם, יכלו לקבל את התרופה בהנחה תוך הגבלות מסוימות, שכבר אינן בתוקף".
המהומה לא מרתיעה את בנק ההשקעות UBS שבוחר במניית מיילן כמועדפת להשקעה בין חברות הגנריקה. מניה מומלצת נוספת היא של פריגו, שגם היא חווה תקופה לא פשוטה. אנליסט הפארמה של UBS, מארק גודמן, סבור שהשוק מעריך בחסר את הצמיחה הדו-ספרתית ברווח הנקי למניה בעוד שהסערה הנוגעת ל-EpiPen מוגזמת לדבריו. "הסנטימנט במיילן שלילי מדי", כותב גודמן.
לדבריו, "הצמיחה במיילן מגיעה ממוצרים שבהם יש חסמי תחרות גבוהים, כמו מזרקים, משאפים, ביוסימילר, וייתכן שבעתיד גם קופקסון (מיילן מחכה עדיין לאישור לשווק את הגרסה הגנרית שלה לתרופה המקורית של טבע, ש' ח' ו'). מדה שנרכשה על-ידי מיילן עשויה לצמוח ב-3%-5% לשנה". המלצתו למניה היא "קנייה" במחיר יעד של 66 דולר, פרמיה של 63% על מחיר השוק. מיילן נסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי 21.6 מיליארד דולר.
על פריגו , שמיילן ניסתה לרכוש לפני כשנה ללא הצלחה, כותב אנליסט UBS כי היא נותרה השחקנית הדומיננטית בשוק התרופות ללא מרשם במותג הפרטי (Store brand OTC) בארה"ב. פריגו אכזבה השנה את השוק כשהפחיתה כמה פעמים את התחזית השנתית שלה ולהערכת גודמן, הדבר כבר משתקף במניה והנהלת החברה מבינה כיצד לארגן מחדש את הפעילויות שהובילו לירידה. המלצתו היא "קנייה" במחיר יעד של 110 דולר, 19.5% מעל מחיר המניה בבורסות ניו יורק ות"א.
|
ייצוגית נגד יבואניות המשאיות החשודות בשותפות לקרטל
|
כי האיחוד האירופי צפוי להטיל את הקנס הגבוה בתולדותיו על
במאי האחרון פורסם בכלי התקשורת, ובהם ב"גלובס", כי האיחוד האירופי צפוי להטיל את הקנס הגבוה ביותר בתולדותיו על קרטל, "והכוונה ליצרניות המשאיות הגדולות באירופה, חברות דיימלר, דאף, איבקו, סקאניה, מאן ו-וולבו/רנו, שאותן הוא מאשים בתיאום מחירים ועיכוב השקת טכנולוגיות חדשות לצמצום פליטת גזים".
לפי הפרסום, מרגרט ושטאגר, נציבת האיחוד לענייני תחרות, פרסמה גיליון אישום נגד דאף, דיימלר, איבקו, סקאניה, MAN ו-וולבו/רנו כבר ב-2014. ארבע מהחברות הללו כבר הקצו סכומים שמגיעים ל-2.6 מיליארד דולר לתשלום הקנסות נגדן.
שטאגר השוותה את הפעולה שננקטת נגד יצרניות המשאיות למאבק התקדימי שלה עם גוגל ועם מונופול יצוא הגז הרוסי גזפרום. עוד פורסם כי החקירה של שטאגר מתמקדת בהתנהגות שש היצרניות בשנים 1997-2011, לפי מסמכים שהגיעו לידי "פיינשל טיימס".
ההאשמות מתארות כמה דרכים שבהן היצרניות תיאמו ביניהן לכאורה מחירים. הנושא הרגיש לא פחות בעקבות שערוריית פולקסווגן הוא שהחברות הללו הסכימו לכאורה גם על "עיתוי והעלאות המחיר להשקת הטכנולוגיות החדשות בתחום הפליטה".
כמו שקורה רבות בנוגע לפרסומים אחרים על מחדלים והפרות חוק, הגיעה היום סוגיית קרטל המשאיות לבית המשפט בארץ, בדמות של בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז נגד 6 חברות המשאיות השותפות בקרטל לכאורה ונגד היבואניות שלהן בארץ.
באמצעות עורכי הדין יעקב סבו ואורי ברעם, טוענת חברת ר.ל.פ.י. חקלאות, שרכשה בשנת 2002 משאית מתוצרת מרצדס וב-2010 משאית מתוצרת דאף, כי תנאי הקרטל הקיימים באירופה, כפי שנחשף בהחלטת האיחוד האירופי, מתקיימים גם בישראל, זאת ביחס לאלפי משאיות במשקל של יותר מ-6 טונות בשנים 1997-2011. לפי הבקשה, הנזק שנגרם לכלל רוכשי המשאיות בשנים הללו בשל קיומו של הקרטל מגיע למיליארד שקל.
"בתקופת הקרטל נמכרו בישראל עשרות אלפי משאיות שמחירן נופח בגלל הקרטל. ההשפעה על המשק הישראלי הייתה משמעותית נוכח ההשפעה המשמעותית של הקרטל, שנמשכה שנים והשפיעה על כלל המשאיות שנמכרו בארץ".
לדברי העותרים, נזק אחד נגרם בשל עליית המחירים או מניעת ירידת מחירים ומכאן פגיעתו בכל צרכן בנפרד ובחברה כולה. "קרטל גורם להסטת נקודת שיווי-המשקל בשוק עליו הוא משפיע 'שמאלה ולמעלה'. כלומר, למחיר גבוה יותר ולכמות קטנה יותר", נטען.
נזק שני שנגרם לפי הבקשה בשל הקרטל לכאורה הוא כי "בשל הקרטל נמכרו בישראל פחות משאיות מאשר אלמלא הקרטל – כתוצאה מהקטנת הכמות נפגעה הרווחה החברתית".
|
הביקוש הנדל"ני בענף ההיי-טק: 150 אלף מ"ר בפריפריה
|
כולם נגד כולם: תוכנית ל-6,100 דירות בין רמה"ש לת"א תקועה
היצע המשרדים הגדול הנבנה היום, בעיקר במרכז הארץ, מכוון בעיקר לענף ההיי-טק, הממשיך לצמוח גם בשנים האחרונות, בעוד ענפים אחרים בעיקר הולכים ומתכווצים גם נדל"נית.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בענף התעשייה למגזר ההיי-טק מועסקים כ-160 אלף עובדים. בין השנים 2004-2008 הצטרפו לתעשיית ההיי -טק כ-6,000 מועסקים בשנה, ב-2009 המספר התכווץ בשיעור דומה - אולם מ-2010 מתווספים כ-4,000 עובדים בכל שנה.
על פי סקירה של חברת צ'מנסקי בן שחר, "לאור תחזיות הצמיחה והמצב המאקרו-כלכלי", ההערכה היא שמספר המועסקים בענף הייצור יגדל בקצב של 2,000-2,500 מועסקים בשנה - תוספת של 10-15 אלף עובדים עד שנת 2021. אי לכך, בהנחה לתפיסת שטח של 75-100 מ"ר לעובד (סך השטח לתעשייה בישראל, אל מול המועסקים בענף ההיי-טק), הביקוש השנתי הוא ל-150-200 אלף מ"ר חדשים, שיכללו בעיקר שטחי ייצור ומעט שטחי משרדים ייעודיים בתוך אותם מבנים.
במקביל, שוק טכנולוגיית המידע מייצר ביקוש בענף השירותים - שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח וסטארט-אפים (לצד ביקוש למסחר סיטונאי של ציוד מחשוב ותקשורת, הצורך בעיקר שטחי מסחר).
ענף השירותים כולל כ-136 אלף עובדים, 8,000 פחות משנת 2011. היחס בין העובדים הישירים לבין המועסקים העקיפים עומד על 4 ל-1, כלומר מדובר ב-175-200 אלף עובדי משרדים. צ'מנסקי בן שחר מעריכים כי גם ענף השירותים יגדל בקצב של 2,000-2,500 מועסקים בשנה - תוספת של 10-15 אלף עובדים עד 2021, כשבהנחה לתפיסת שטח של 20 מ"ר לכל עובד, מדובר בתוספת ביקוש שנתית בהיקף של 40-50 אלף מ"ר.
בשורה תחתונה, מדובר בתוספת ביקוש ל-150 אלף מ"ר לפחות לתעשייה ו-40 אלף מ"ר למשרדים. וכפי שמציין תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר, בעוד ששטחי הייצור מתמקמים הרחק מהמרכז, שטחי המו"פ הולכים ומתנקזים לתוך מדינת תל-אביב, והם מייצרים ביקוש ל-2-3 מבנים בכל שנה בעיקר במחוז תל-אביב.
מטרופולין ההיי-טק
הפערים בין מרכז לפריפריה ממשיכים להתעצם - לפחות בכל הנוגע למוקדי התעסוקה. במטרופולין תל-אביב מתמקמות בשנים האחרונות כ-72% מכלל חברות ההיי-טק. יתרה מכך, בשנים האחרונות כמחצית מחברות ההיי-טק מתמקמות דווקא במחוז תל-אביב, לעומת 30% בלבד בשנת 2011, תופעה שהולכת ומתגברת גם בשנת 2016.
סקירת חברת צ'מנסקי בן שחר מלמדת על התחזקות המרכז אל מול חולשת הפריפריה בכל הנוגע לענף ההיי-טק. המגמה בולטת במיוחד כשבוחנים את פריסת חברות ההיי-טק ה"צעירות" (עד 5 שנים) לעומת החברות הוותיקות (מעל 5 שנים). 52% מהסטארט-אפים, חברות שפועלות לא יותר מ-5 שנים, פועלות במחוז תל-אביב, לעומת 30% מהחברות הוותיקות.
בצ'מנסקי בן שחר מסבירים שהדבר נובע מ"הצורך להיות קרובים למוקדי גיוס הון ולהון אנושי, לצד הצורך בשטחים קטנים בשלב ההקמה ובשלבי החיים הראשונים". בשלב השני, החברות הוותיקות מעתיקות את פעילותן גם לשאר המחוזות, ו-40% מהן ממוקמות מחוץ למחוזות מרכז ותל-אביב.
התחזקות תל-אביב נובעת לטענתם גם מעליית כוחם של חללי העבודה המשותפים (חברות ווי-וורק ואחרות), שמציעים שטחי עבודה גמישים וקטנים יחסית, וכן שיתופי פעולה בין יזמים ויצירת קהילות חדשות. בשנתיים האחרונות, לפי הנתונים, נפתחו 70-80 אלף מ"ר של שטחי משרדים כאלה.
|
צפי לפתיחה שלילית בבורסה; הירידות בעולם נמשכות
|
המסחר בבורסת תל אביב צפוי להיפתח הבוקר (ב') בצל המשך ירידות השערים בשוקי העולם. כעת נסחרות בורסות אסיה במגמה שלילית מובהקת, בעוד החוזים העתידיים מאותתים על ירידות שערים בוול סטריט. אתמול נחתם המסחר בתל אביב בירידות שערים בולטות, כשמדד המעו"ף נפל ב-1.75%.
הסוחרים והמשקיעים ברחבי העולם מתחילים להפנים כי ייתכן והעלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד, אפילו עוד החודש. וול סטריט חוותה ביום ו' האחרון את יום המסחר הגרוע ביותר מזה חודשים, ונראה כי מגמה זו תימשך גם היום בשווקים.
"הגורם העיקרי לירידות השערים היה הבנה של השוק (סוף סוף) כי העלאת ריבית נוספת על-ידי הפד נמצאת בפתח. בתקופה האחרונה מספר בכירים בפד (כולל היו"ר ג'נט ילן וסגנה סטנלי פישר) התבטאו בדבר הצורך להמשיך בתהליך הנורמליזציה של הריבית, על רקע הדרך הארוכה שעשתה כלכלת ארה"ב מאז המשבר, כולל התאוששות שוק העבודה ולמעשה הקרבה ליעדים שהוצבו בעבר מבחינת התעסוקה הצמיחה ואפילו האינפלציה, למרות שזו עדיין נמצאת מעט מתחת ליעדי הפד.
"למרות התבטאויות אלו השווקים לא הפנימו את הדברים והמשיכו להאמין כי העלאת ריבית לא צפויה לפני חודש דצמבר השנה. התבטאותו של אחד מראשי הפד - נשיא הפד בבוסטון אריק רוזנגרן - הייתה טריגר נוסף. רוזנגרן לא רק התבטא בדבר הצורך בהעלאת ריבית, אלא גם הזהיר מפני התחממות יתר של הכלכלה במקרה של השתהות מיותרת, לטעמו, בתהליך העלאת הריבית", נכתב בסקירה מטעם לאומי שוקי הון.
כיל תוסיף להיסחר על רקע הטלטלה בצמרת החברה. לאחר הנעילה אתמול הודיעה החברה על מינויו של אשר גרינבאום כממלא מקום מנכ"ל החברה, במקומו של סטפן בורגס שפרש.
סימנים מכיוונה של גולן טלקום מעידים שנמשכים הצעדים למכירת החברה. ככל הידוע, ישנן שתי קבוצות שמגלות עניין בחברה, ואלה הן קבוצת גיל שרון וחזי בצלאל, הבעלים של 018 אקספון. נציין את סלקום ואת פרטנר .
[לפורטל הפיננסי][לאתר המעו"ף][לאתר האג"ח]
|
הקרב בוועדת שטרום: ר' ההגבלים והאוצר נגד בנק ישראל
|
3 חודשים לאחר שמסקנות ועדת שטרום הוצגו בממשלה, פרסמה בסוף השבוע הוועדה את הדוח הסופי והמלא של המלצותיה. מדובר במסמך בן 83 עמודים, המפרט את מסקנות הוועדה ואת הרקע להן, וכן מאפשר הצצה חלקית גם לחילוקי הדעות הרבים שליוו את עבודת הוועדה.
הדוח, להגברת התחרות במערכת הפיננסית, שעיקר מסקנותיו כבר פורסמו (הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהבנקים הגדולים, צמצום מסגרות אשראי בכרטיסים ללקוחות ואיסור הנפקת כרטיסים לבנקים הגדולים), נמצא בימים אלה על שולחנה של ועדת הרפורמות בכנסת. למרות שלרוב, קודם מתפרסם דוח סופי של ועדה, ורק לאחר מכן הוא מובא לדיון בכנסת, הפעם קרה תהליך הפוך, ככל הנראה בשל רצון משרד האוצר לקדם את הרפורמה המורכבת הזו כמה שיותר מהר.
כאמור, הדוח כולל גם מסמכי הסתייגויות של חברי הוועדה מהמסקנות השונות. חילוקי דעות רבים ליוו את עבודת הוועדה, במיוחד בין בנק ישראל למשרד האוצר. לא בכל הנושאים הושגו הסכמות, והמחלוקות יעברו להכרעת הכנסת.
סוגיה בעומק המחלוקת
בין ההסתייגויות הללו גם ההסתייגויות של רשות ההגבלים העסקיים ושל אגף התקציבים במשרד האוצר. שני הגופים הללו מתנגדים לפיקוח המוצע על גופי האשראי השונים, ומציעים להוציא חלק ממנו מבנק ישראל לטובת הרגולטור החדש שאמור לקום באוצר.
בכלל זה מציעים ברשות ההגבלים ובאוצר כי הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי ייצא מבנק ישראל תוך 3 שנים. מדובר בסוגיה שהייתה בעומק המחלוקת בעבודת הוועדה, ושבסופה ניצח בנק ישראל כשהוחלט שהפיקוח יישאר אצלו.
"הותרת הפיקוח על חלק מנותני השירותים הפיננסיים החוץ בנקאיים בידי הפיקוח על הבנקים, עלולה למנוע התפתחות של תחרות אפקטיבית בינם לבין הבנקים", כותבים ברשות ההגבלים ובאגף התקציבים באוצר.
עוד הם מוסיפים: "המלצות הוועדה עשו כברת דרך להגשמת החזון התחרותי. על מנת להשיג מטרות אלו יש לשים את הדגש על יצירת תשתית פיקוחית ארוכת טווח, אשר תאפשר לגופים אלו לצמוח, להרחיב את פעילותם ולהתחרות באופן אפקטיבי מול הבנק", נכתב במסמך המשותף של שני הגופים.
"בשלב זה אין עדיין הסכמה בין הגופים הממשלתיים השונים לגבי הרגולטור המתאים לגופים חוץ בנקאיים המשמעותיים ביותר, כמו נותני האשראי המנפיקים אג"ח מעל לרף מסוים, אגודות אשראי גדולות וסולקים. אלו בדיוק הגופים שיהיו מספיק גדולים על מנת לייצר תחרות משמעותית לבנקים, וכללי הרגולציה שייקבעו לגביהם יהיו הקריטיים ביותר", נכתב במסמך.
עוד נכתב: "אנו סבורים כי הרשות החדשה הצפויה לפקח על גופים חוץ בנקאיים היא גורם מתאים יותר לפיקוח על כלל הגופים החוץ בנקאיים, לרבות הגדולים מביניהם, ואלו העוסקים בפעילות סליקה, כגון חברות כרטיסי האשראי".
רשות ההגבלים ואגף התקציבים באוצר מציעים כי חברות המעניקות אשראי על בסיס קבלת פיקדונות מהציבור יפוקחו ע"י בנק ישראל, ואילו יתר חברות האשראי המתבססות על גיוס אג"ח וכן חברות הפעילות בתחום הסליקה, יפוקחו ע"י רגולטור ייעודי שיקום באוצר.
בבנק ישראל כצפוי מתנגדים להצעה זו, ודורשים שכל גוף המנפיק אג"ח בהיקף של מעל ל-2.5 מיליארד שקל, לצורך מתן אשראי, יפוקח על ידם.
"הפיקוח על גופים המנפיקים אג"ח בהיקף העולה על 2.5 מיליארדי שקל ונותנים אשראי כאחד הינו בסמכות הפיקוח על הבנקים, וזאת מכיוון שבהיקפים אלו גובר החשש ליציבות המערכת הפיננסית במקרה של כשל בחברות אלו, ויש מקום לפיקוח יציבותי דומה לפיקוח שקיים על גופים בנקאיים", כותבים בבנק ישראל במסמך ההסתייגויות שלהם ממסקנות הוועדה.
"ללא דיון במשמעות"
בבנק ישראל מתנגדים גם לפירוק חברת שב"א (החברה שבה נמצאת תשתית מערכת התשלומים והסליקה), והפרדת מערכת אשראית ומערכת ה-ATM, הנמצאות כיום בתוך שב"א, לשתי חברות שונות.
"סוגיית הפרדת מערכת אשראית ומערכת ה-ATM לשתי חברות נפרדות התווספה בדוח הסופי של ועדת התחרותיות, ללא דיון במשמעות ההמלצה ובלא הסכמת בנק ישראל. הפרדה כאמור מעלה חשש משמעותי ליציבות המערכת וליכולתה לפעול בצורה יעילה", כותבים בבנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים שהפרדה עלולה לגרום לביטול מתג ה-ATM שבבעלות הבנקים, והעברת הפעילות לגופים אחרים המפעילים מתג דומה ובמחיר גבוה יותר ללקוחות. "המצב בישראל אינו שונה מהקיים בעולם - ישנן דוגמאות רבות לחברות המפעילות את שתי מערכות", כותבים בבנק ישראל.
פגיעה לא מידתית
הסתייגות נוספת שמציג בנק ישראל הוא בסוגיית צמצום מסגרות האשראי של הבנקים ללקוחותיהם. כחלק מהגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות נקבע כי הבנקים יצמצמו את מסגרות האשראי בכרטיסים הקיימים, כך שבתוך שנתיים היקף המסגרות יירד ב-50% לעומת המסגרות כיום. כפי שאמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג באחרונה בכנסת, כי היא בעד להגדיל את משך הזמן לארבע שנים.
"כרטיסי אשראי מונפקים על פי רוב לארבע שנים. בהנחה שבכל שנה פוקע תוקפם של כ-25% מהכרטיסים, שכנגדם מעמיד הבנק כ-25% מהמסגרות, בכדי לצמצם בתוך שנתיים 50% מהמסגרות, למעשה הבנקים הגדולים יהיו מנועים מחידוש כרטיסי האשראי ללקוחותיהם בשנתיים הראשונות. קיימת כאן פגיעה לא מידתית בלקוחות ובבנקים בעלי היקף פעילות רחב", נכתב במסמך של בנק ישראל.
גם פרופ' אבי בן בסט תומך בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מהבנקים דיסקונט והבינלאומי (זאת בעוד הוועדה ממליצה להפריד רק את חברות כרטיסי האשראי של פועלים ולאומי), וכבר הציג את עמדתו בעניין בכנסת. במסמך כותב בן בסט: "אם כאל לא תופרד, ננתק למעשה שליש מהתוכנית, ונקטין את האפקטיביות של המהלך להגברת התחרות במידה משמעותית".
עוד הוא מוסיף: "השארת כאל בידי דיסקונט עלולה להשפיע על התנהגות שאר חברות כרטיסי האשרא באופן שעשוי לשמר את שיווי המשקל המתואם בין הבנקים וחברות כרטיסי האשראי". בן בסט גם מציין שלהערכתו השארת כאל בידי הבנק, תקטין את המוטיבציה של דיסקונט להתייעל, וזאת כשהוא ממילא בין הבנקים הפחות יעילים.
|
המשטרה: אנחנו יודעים מי הפיץ את תמונת העירום של שרון פרי; החקירה מתנהלת כמו תיק רצח
|
ביום שבת האחרון נגנב הטלפון הסלולרי של שדרנית ומגישת הספורט שרון פרי, ותמונות עירום שלה מתוכו הועלו לחשבון האינסטגרם הפרטי שלה ומשם הופצו לשאר הרשתות החברתיות. כעת מתבררים פרטים נוספים על המקרה:
על-פי החשד, שלושה צעירים מדרום הארץ היו מעורבים בגניבת המכשיר, כאשר אחד מהם גנב לה את הטלפון בעת שהייתה בחוף הים באשקלון. מאז התגלגל המכשיר בין כמה צעירים, שעל-פי החשד הפיצו את התמונות האינטימיות של פרי בהודעות וואטסאפ וברשתות החברתיות. עדיין לא ברור בוודאות שאכן הגנב או חבריו ידעו במי מדובר.
"עברתי אונס וירטואלי, הרגשתי חסרת אונים", ציינה פרי בראיונות שונים לכלי התקשורת. היא ביקשה שלא להפיץ את התמונות שלה והביעה תקווה שהגנב, שלטענתה עקב אחריה וידע מי היא, ייעצר ויועמד לדין.
על-פי החשד, התמונות הגיעו לאלפי בעלי סמארטפונים. פרי הגישה תלונה בתחנת משטרת אשקלון, וזו הועברה לטיפול של צוות חקירה מיוחד ביחידת הסייבר וההונאה של משטרת המחוז הדרומי.
בעקבות הנחייתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לתעדף את החקירה, תוגבר צוות החקירה בעשרה חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הסייבר, כשהם נעזרים בחוקרים, רכזי מודיעין, בלשים מיחידות אחרות ובאמצעים טכנולוגיים משוכללים כדי לאתר את החשודים במעשה. על-פי הערכות גורמים במשטרה, בימים הקרובים יבוצע מעצר של החשודים במעשה.
"תיק החקירה של שרון פרי מתנהל כמו בפרשת רצח, לא פחות מזה", טוען גורם במשטרה. "השוטרים עובדים מסביב לשעון לאתר את החשודים. אנחנו יודעים את זהותם. להערכתנו מדובר בין שלושה לארבעה מעורבים ועוד נוספים שהפיצו את התמונות לחבריהם וברשתות החברתיות. בתיקים מהסוג הזה אנחנו נותנים עדיפות לאזרח שמתלונן, אבל הפעם ההנחיה של השר ובכירי המשטרה גרמה לכך שצוות החקירה תוגבר בכמות גדולה מאוד של שוטרים יחסית לתיק מהסוג הזה".
הבוקר (ג') התראיין ארדן לרשת ב' והתייחס לפרשת פרי ולהחלטתו לתעדף את החקירה. "אנחנו מתייחסים לכל מי שפונה ויפנה", אמר השר. "במקרה הזה מי שנתן את הבולטות לאירוע - כי מדובר באדם מוכר יותר - הם כלי התקשורת, דרך אגב בצדק. מגיע לה שהמשטרה תפעיל את כל יכולותיה לשמור על פרטיותה ולמצוא את הגנב ולהרתיע גנבים אחרים. אנחנו פועלים בכל הדרכים האפשריות, ואני מקווה שהגנב ייתפס וגם יחמירו בעונשו כפי שצריך במקרים האלה. אני מטפל בכל אדם שפונה בדיוק באותה הצורה".
|
ננו דיימנשן הגישה תשקיף לגיוס 10 מיליון דולר בנאסד"ק
|
יצרנית מדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן תנסה לגייס כ-10 מיליון דולר בנאסד"ק, בהנפקה של ADS - איגרות מעקב אחרי מניה הנסחרת בבורסה זרה. כל ADS תייצג 5 מניות של ננו דיימנשן הנסחרות בת"א, כך שלפי מחיר הנעילה אתמול, כ-6.2 שקל, שווי ה-ADS כ-8.2 דולר. ננו דיימנשן נסחרת במקביל בת"א וברשימה המשנית של הנאסד"ק לפי שווי של 61 מיליון דולר. לאחר השלמת ההנפקה, המשקיעים בהנפקה יחזיקו בכ-13% מהון המניות של החברה.
החתמים שמלווים את ננו דיימנשן הם National Securities Corporation ו-Lake Street Capital Markets. לפי התשקיף, ננו דיימנשן מצפה לתמורה נטו של 8.8 מיליון דולר מההנפקה, סכום שעשוי לגדול ל-10.3 מיליון דולר אם החתמים יממשו את האופציה שלהם לרכוש מניות נוספות. בסוף הרבעון השני היו לננו דיימנשן מזומנים והשקעות בהיקף של 5.8 מיליון דולר.
בחברה מייעדים את הכסף שיגויס בהנפקה לכמה מטרות: 2 מיליון דולר יוקצו להרחבת צוות השיווק והמכירות של המדפסת DragonFly2020; סכום דומה ייכלל בעלויות הייצור של המדפסת והדיו; ו-1 מיליון דולר ישמשו להרחבת יכולות ייצור הדיו והמוצרים המתכלים הקשורים למדפסת. יתר הסכום שיגויס ישמש את החברה לצרכי הון חוזר וצרכים עסקיים כלליים, כולל אפשרות לרכישת קניין רוחני ומוצרים נוספים.
ננו דיימנשן, שמנוהלת על-ידי עמית דרור והיו"ר שלה הוא איציק שרם, מפתחת מדפסות תלת-ממד שמיועדות לשוק האב-טיפוס של מעגלים מודפסים (PCB). החברה נכנסה לבורסה בת"א "בדלת האחורית" כשמוזגה ב-2014 לשלד הבורסאי ZBI, ומאז מנייתה זינקה ביותר מ-200%. לאחרונה נרשמה החברה גם למסחר בוול סטריט. במחצית הראשונה של השנה לא היו לחברה הכנסות והיא רשמה הפסד תפעולי של 3.3 מיליון דולר והפסד נקי של 3.4 מיליון דולר. ננו דיימנשן מצפה לרשום הכנסות ראשונות ברבעון הרביעי של 2016, לאחר שסיפקה מדפסת ראשונה ללקוח בטא ושותף עסקי שלה, Fathom.
לפני כמה ימים פורסמה על ננו דיימנשן אנליזה של אדיסון, חברה המתמחה בביצוע אנליזות בתשלום, כחלק מפרויקט האנליזות של הבורסה. האנליזה כללה הערכות אופטימיות ונקבה במחיר יעד של 9.93 שקל למניית ננו דיימנשן, גבוה בכ-60% מהמחיר הנוכחי. בעקבות האנליזה, המניה טיפסה בימים האחרונים ב-18%.
|
משקיעים בחברת הנדל"ן קדם: "הונתה אותנו והביאה לאובדן כספנו"
|
"סיפורה של קבוצת 'קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ' מצטרף לסיפורם של יזמים העולים לכותרת לאחרונה, אשר מנהלים מספר פרויקטים בתחום הנדל"ן באופן פירמידיאלי, תוך ערבוב כספים של רוכשים/צדדי ג' בין אותם פרויקטים. עניין לנו בחברה שהוקמה בשנת 2009. החברה עוסקת בייזום של פרויקטים של תמ"א 38 באזור גוש דן, כאשר המצג שניתן על-ידה לגבי יכולותיה לעמוד בביצוע הפרויקטים התברר כמצג-שווא, ופרט להונאתם ואיבוד כספי השקעתם, לא קיבלו המבקשים דבר".
כך טוענת קבוצה של 19 משקיעים של חברת "קדם", שהגישו הבוקר (ה') בקשה למתן צו פירוק נגד החברה. לטענת המשקיעים, באמצעות עו"ד אביחי ורדי, הם השקיעו עשרות מיליוני שקלים בפרויקט תמ"א 38 שהחברה שיווקה, אך אינם יודעים מה עלה בגורל הכספים.
"קבוצת 'קדם' הפרה חוזים עם רוכשי דירות, קיבלה כספים שלא הגיעו לייעודם המקורי ועשתה בהם שימוש בניגוד לחוזה. הקבוצה קיבלה מאת מבקשי הפירוק, וכן ממשקיעים נוספים, עשרות מיליוני שקלים עם הבטחה לדירה, או החזר השקעה עם תשואה מובטחת", נכתב בבקשת הפירוק.
מבקשת הפירוק עולה כי החל משנת 2011 החלה קבוצת "קדם" להתקשר עם משקיעים בהסכם לחיזוק בניין בהתאם להוראות תמ"א 38. במסגרת ההסכם קיבלה החברה הלוואה בסך של 400-500 אלף שקל בממוצע מכל אחד מהם, וכביטחון להלוואה נרשם שיעבוד לגבי כל אחד מהמשקיעים בהתאם לחלקו היחסי, על זכויות החוזיות של קבוצת "קדם". אולם, נכתב, "כיום נמצאת הקבוצה בחדלות פירעון, כאשר גורל כספי מבקשי הפירוק לוטה בערפל כבד".
בבקשה צוין כי חברת "קדם" התקשרה במספר עסקאות נדל"ן, במסגרתן הוקנו לחברה זכויות שונות, כאשר סוכם כי אם החברה תיקלע להליכי חדלות פירעון, ההסכמים יירדו לטמיון, והחברה תסולק מאתרי הבנייה. "כך", נטען, "המקור הכספי היחיד שקיים לחברה ושיכול מחד לשמש את נושיה לפירעון חובות החברה ומאידך לאפשר לחברה, באמצעות בעל תפקיד, לסיים את הפרויקטים ולמסור דירות, הוא זכויות החברה לפי ההסכמים".
הרוכשים מוסיפים כי בשל מצבה הקשה של החברה, ובשל התוהו ובוהו השורר בכל הקשור לניהול כספים של צדדי ג' רבים, רוכשים וכיוצא בזה - הרי שהחברה צפויה להתמודד עם "מבול" תביעות, וכן יינקטו בעניינה הליכי חדלות פירעון.
המשקיעים טוענים עוד כי ההונאה שביצעה החברה עברה דרך מצג-שווא שהציגה בנוגע לבעלים האמתי שלה. לטענתם, בעוד שלפי תדפיס רשם החברות בעל המניות הוא עו"ד אילן מוריאנו, התברר להם כי הבעלים האמיתי או אחד מהגורמים המשמעותיים ב"קדם" הוא טל יגרמן, שהורשע בבית המשפט המחוזי בשתי פרשיות נפרדות: בפרשה אחת הוא הורשע בעבירות מס - בגינן נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל; ובפרשה השנייה, המכונה "פרשת פלד-גבעוני", הוא הורשע בעבירות של גניבה בידי מנהל, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות נוספות - בגינן הוא מרצה כעת 6 שנות מאסר. לטענת המשקעים, "משם (מהכלא - א' ל"ו) הוא מפעיל ומנהל את החברה, יחד ולחוד עם עו"ד אילן מוריאנו".
המשקיעים מציינים כי בכל ההסכמים צוין כי "בפועל בעלי השליטה בחברה... הם עו"ד אילן מוריאנו וגורם נוסף שאינו מעוניין בחשיפת זהותו". לטענתם, "כיום ברור 'שהגורם הנוסף' אינו בעל הון עצמי נסתר שלא רוצה ששמו יוזכר, אלא הוא אדם בעל עבר פלילי אשר הורשע, ואשר עו"ד מוריאנו ידע שאם יוזכר שמו, איש לא ילווה לחברה, ואיש לא ישקיע בכל פרויקט כושל שלה".
על כך כותב עו"ד ורדי בשם המשקיעים כי "די בכך כדי ללמד על ההטעיות החמורות שנעשו בדרך הצגת הדברים בפני המשקיעים. אין כל ספק כי כל אדם בר-דעת, אשר רואה כי בעל המניות בחברה הינו עורך דין, להבדיל מעבריין מורשע, לא היה בוחר לשים כספו על קרן הצבי".
נזכיר כי פרשת פלד-גבעוני התפוצצה ב-2002, כאשר קבוצה של 8 חברות, חלקן ציבוריות - שנשלטה על-ידי מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי - קרסה והותירה אחריה חובות של יותר מ-800 מיליון שקל. הבי, גבעוני ויגרמן הורשעו בכך שנטלו במירמה עשרות מיליוני שקלים מכספי הקבוצה. בראשית השנה החליט בית המשפט העליון להחמיר בעונש שהוטל על יגרמן בפרשה, וגזר עליו 6 שנות מאסר (במקום 4 שנות מאסר), אותן הוא מרצה כעת.
|
נאמני התחנה המרכזית בת"א מבקשים שכ"ט של עד 40 מ' ש'
|
בעל הבית השתגע? שלושת נאמני חברות התחנה המרכזית בתל-אביב - מפעלי תחנות, נכסים ייזום ופיתוח (ניפ) ואחזקות התחנה מקבוצת נצבא (נצבא) - שנמצאות בהסדר נושים, מבקשים מבית המשפט מחוזי מרכז לפסוק להם שכר ביניים בסך 8.2 מיליון שקל, ומעריכים כי בסוף ההסדר, בתרחיש סביר, הם יהיו זכאים לשכר-טרחה של עד 40 מיליון שקל.
בבקשה שהגישו היום (ד') הנאמנים רו"ח חיים קמיל, רו"ח עליזה שרון ועו"ד יוסי בנקל לבית המשפט המחוזי מרכז, הם מציינים כי עד כה שולמו להם מקדמות חודשיות במהלך תקופת עבודתם על התיק במשך 4.5 שנים, שמסתכמות לסך של 6.7 מיליון שקל נוספים.
לדבריהם, מתחשיבים שהם ערכו עולה כי יתרת שכר-הטרחה לה הם יהיו זכאים בנוסף לסכום של 8.2 מיליון שקל ובניכוי המקדמות תהיה: "בתרחיש הסביר, על-פיו יחולק למעלה מ77% מסכום הנשייה הכולל לכלל הנושים, שכר-הטרחה לו יהיו זכאים הנאמנים הינו כ34.4 מיליון שקל לכל הפחות".
לדבריהם, "בתרחיש הקיצון, על-פיו יחולק למעלה מ-34% מסכום הנשייה הכולל לכלל הנושים, שכר-הטרחה לו יהיו זכאים הנאמנים הוא כ-14.7 מיליון שקל לכל הפחות".
לדברי הנאמנים, חלפו למעלה מ-4.5 שנים ממועד מינוי הנאמנים, ועד כה הם העסיקו צוותים רבים של עורכי דין, רואי חשבון ועובדים רבים ממשרדיהם לצורך ניהול החברות וטיפול בכל ענייניהן, כאשר משרדי הנאמנים נדרשו לשאת בחלק נכבד מהוצאות הטיפול בתיק.
הנאמנים מדגישים כי בקופת הנאמנים מצוי סך כספי של כ-237 מיליון שקל, לאחר שכבר הועברו לנצבא 124 מיליון שקל, בהתאם להחלטת בית המשפט מחודש מארס האחרון.
בינואר 2012 הגישו החברות מפעלי תחנות, נכסים ייזום ופיתוח (ניפ) ואחזקות התחנה מקבוצת נצבא (נצבא) בקשה להקפאת הליכים לתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב (להלן התמח"ת), אשר הנכס העיקרי שבעלותה הוא התחנה המרכזית בתל-אביב. בינואר 2012 מונו רו"ח עליזה שרון ורו"ח חיים קמיל כנאמנים. בספטמבר 2013 מונה נאמן נוסף - עו"ד יוסף בנקל.
|
בעקבות "מסמכי פנמה": נעצרו שני חשודים בשימוש במקלטי מס
|
נאמני מגה: למה משרד פישר-בכר-חן מייצג את כל הנחקרים?
בית משפט השלום בתל-אביב הורה היום (ג') על מעצרם ושחרורם בערבות של שני שותפים עסקיים, החשודים בהשמטת הכנסות של מיליוני שקלים שמקורן בחברות הרשומות במקלטי מס בחו"ל.
מעצרם של החשודים הוא במסגרת חקירת "עיר מקלט" המתנהלת בפקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בעקבות חשיפת "מסמכי פנמה" ופעילות מודיעינית שבוצעה אודות ישראלים שפתחו חברות במקלטי מס.
השופטת התירה את פרסום פרטי הפרשה, אך ביקשה לבחון בשלב זה את בקשתם של החשודים להורות על צו איסור פרסום שמותיהם.
בבקשות המעצר נטען כי החשודים, המכהנים כדירקטורים וכבעלי מניות במספר חברות בארץ ובחו"ל, פתחו בשנת 2008, באמצעות חברה המתמחה בכך, מספר חברות במקלטי מס (אנגווילה, בליז ואיי הבתולה הבריטיים), על-מנת להסוות את בעלותם בהן.
לפי החשד, השניים לא דיווחו בדוחות שהגישו למס הכנסה על בעלותם בחברות שנפתחו וכן על חשבונות בנק המנוהלים על-ידם בחו"ל והשמיטו לכאורה הכנסות שמקורן בחו"ל בהיקף של מיליוני שקלים בין השנים 2014-2012.
בשל החשדות נגד השניים נפתחה אתמול חקירה גלויה, במסגרתה בוצעו חיפושים בביתם ובמשרדם של החשודים, ונתפסו מסמכים ומחשבים שיש להם קשר לחשדות. כמו כן, בכספת בביתו של אחד החשודים נמצאו סכומי כסף במזומן בשקלים ומטבע זר בסכום כולל של כ-600 אלף שקל.
החשודים שוחררו בערבות עצמית של 500 אלף שקל כל אחד וערבות צד ג' של 250 אלף שקל כל אחד. כמו כן, הוצא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ, ודרכונם יופקד במשרדי היחידה החוקרת.
|
המפקחת על הבנקים: "נאפשר לבנקים לחלק יותר דיבידנדים"
|
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הודיעה היום (ד') כי תאפשר לבנקים להגדיל את היקף הדיבידנד שהם מחלקים. בר הודיעה זאת בכנס "כלכליסט" שמתקיים היום.
"הבנקים הגיעו ליעדים הרגולטוריים בנושא ההון, ונאפשר לחלק יותר דיבידנד מבעבר. קבענו לעצמנו כמה עקרונות לפיהם הבנק יוכל לחלק: עמידה ביעדי ההון הרגולטוריים, הגדרת מתווה להגעה ליעד ההון שכל בנק הגדיר לעצמו, יכולת לעמוד בתרחיש קיצון והתאמה לאירועים מיוחדים של כל בנק", אמר בר.
המפקחת על הבנקים ציינה כי מי שייהנה מהמהלך הזה הוא הציבור הרחב, שכן רוב מניות הבנקים מוחזקות על-ידי הציבור.
נזכיר כי באחרונה פורסם ב"גלובס" כי הפיקוח על הבנקים בוחן קביעת כללים לחלוקת דיבידנד בבנקים. כיום תשואת הדיבידנד של הבנקים היא מהנמוכות בעולם. עוד ציינה בר בדבריה כי ההגעה של הבנקים ליעדי ההון תאפשר להם גם להגדיל את פעילות האשראי, כולל האשראי העסקי, זאת תוך שמירה על ריכוזיות נמוכה של התיק.
|
הערכות: זו הסיבה שבגללה סלקום דחתה את ההנפקה
|
האם מכירת גולן טלקום מתקרבת? בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי שתי קבוצות מגלות עניין ברכישת חברת הסלולר של מיכאל גולן: קבוצה של גיל שרון, לשעבר מנכ"ל פלאפון, וקבוצה של חזי בצלאל, הבעלים של 018 אקספון. בעקבות הפרסום, סלקום פרסמה דיווח בנושא לבורסה ובו אישרה את הידיעה.
הסיבה לכך שסלקום דיווחה על כך היא, שבין סלקום - שהייתה אמורה לרכוש את גולן - לבין גולן היה הסכם no shop שמנע מגולן להיכנס למו"מ עם רוכשים פוטנציאליים אחרים עד לחודש נובמבר הקרוב, אך סלקום אישרה לגולן לקיים את המו"מ. את תהליך מכירת גולן טלקום מוביל בנק רוטשילד.
כעבור יומיים, נדחתה במפתיע הנפקת איגרות החוב של סלקום, בזמן המכרז המוסדי, בו התקבלו ככל הידוע ביקושים גבוהים מאוד, וזאת ככל הידוע בהוראת יועציה המשפטיים של סלקום. חברת הסלולר תכננה לגייס 400 מיליון שקל באג"ח שזכו לדירוג A פלוס. החברה לא פירטה מהן הסיבות המשפטיות שהובילו להפסקת ההנפקה, אולם על פי הערכות של גורמים בשוק, ייתכן שמדובר על התקדמות כלשהי בעסקת גולן, שעשויה אולי להיות מידע שאמור להיות גלוי למשתתפים בהנפקה. הערכות נוספות הן שסלקום תמשיך בהנפקה לפי התוכנית ברגע שתוכל.
מכירתה האפשרית של גולן היא חיובית עבור סלקום, משום שכפי שפורסם ב"גלובס", הקבוצות המתחרות על רכישת גולן נמצאות במגעים עם סלקום לגבי שימוש ברשת שלה. במילים אחרות, מדובר על חלק אינטגרלי מהעסקה. עניין אחר, שעדיין לא ברור מה תהיה התוצאה שלו, הוא החוב הכספי של גולן לסלקום בסך כ-600 מיליון שקל; כל עסקה שגולן תרצה לסגור, תהיה חייבת להביא בחשבון את החוב לסלקום.
לפני כחודשיים, משרד התקשורת פסל הסכם בין גולן לבין הוט מובייל, שבמסגרתו גולן הייתה אמורה להפוך במסגרת ההסכם למפעילה וירטואלית על גבי הרשת של הוט מובייל. הפסילה הגיעה גם משום שתנאי הרישיון של הוט מובייל לא מאפשרים זאת, וגם על רקע בקשה לצו מניעה שהגישה סלקום נגד ההסכם בין החברות.
סלקום נסחרת במקביל בבורסות של ניו יורק ושל תל אביב, ושווי השוק שלה הוא כ-2.8 מיליארד שקל, אחרי עלייה של 16.8% במניה מתחילת שנת 2016. סלקום מוחזקת (45.2%) על ידי דסק"ש מקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין.
|
גולדמן סאקס: כך יזנק מחיר הנפט בעקבות החלטת אופ"ק
|
בעקבות ההסכמה שאליה הגיעו חברות אופ"ק אמש להקטנת מכסות הייצור, אנליסטים מבנק ההשקעות גולדמן סאקס צופים כי מחיר הנפט יטפס ב-7-10 דולר עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2017.
המכסות, שאמורות להיות מוגדרות בפגישת אופ"ק בנובמבר, לא אמורות להיות מכבידות מדי, מאחר ורוב חברות הארגון קרובות או נוגעות ברמת שיא התפוקה של כל הזמנים - אך בגולדמן סאקס מדגישים כי אין בטחון שהחברות ישמרו גם על מכסות אלו, מאחר וקיים קושי לאכוף את החלטות הארגון. בנוסף, האנליסטים מצביעים על משבר פוליטי מתקרב בארגון - כאשר עיראק, החברה בו, מערערת על שיטות המדידה של העמידה במכסות התפוקה. כעת, הארגון מיישם בדיקה המבוססת על דיווחים מהמדינה המפיקה ושילובם בנתוני גורמים חיצוניים. עיראק דורשת להימדד על בסיס דיווחיה בלבד, ללא מעורבות גורמים חיצוניים. נראה כי מחלוקת זו, בין נושאים אחרים, תידון במפגש הארגון בנובמבר.
האנליסטים בבנק צופים כי ממוצע המחירים ב-2016 יהיה 43 דולר לחבית נפט מסוג ברנט, וב-2017 - 57 דולר. סיטיגרופ, באופן דומה, צופה ממוצע ל-2017 של 60 דולר.
|
חברות ניכיון הצ'קים ממשיכות לשגשג
|
רוב הכותרות שנגעו לפעילות חברות האשראי החוץ-בנקאי בחודשים האחרונים, נבעו מפרשת מרמה לכאורה בהיקף של מאות מיליוני שקלים ומעצרו של בעל השליטה בחברה הציבורית אס.אר אקורד , עדי צים, בחשד למעורבות בפרשה.
עם זאת, התוצאות הכספיות של חברות המימון החוץ-בנקאי הציבוריות ברבעון השני של השנה, מלמדות כי התפתחות הענף לא נפגעה והצמיחה בפעילותן של רוב החברות הפועלות בו נמשכה גם ברבעון השני.
עיקר הפעילות העסקית של אותן חברות, הוא בניכיון צ'קים (ממסרים דחויים). מדובר בעסקת המרה שבה מקבלים לקוחות החברה את ערכם הכספי של הצ'קים הדחויים שבידם, ואלה מוסבים לחברה תמורת עמלה הנקבעת באחוזים.
החברה היחידה שתוצאותיה מלמדות על נסיגה מאז התפוצצה הפרשה בחודש יוני האחרון, היא אס.אר אקורד עצמה, שעמדה בעין הסערה. החברה סיכמה את הרבעון השני עם צניחה של יותר מ-50% ברווחיה, שעמדו על כ-4 מיליון שקל.
בסיכום רבעוני, מדווחת אס.אר. אקורד על הפרשה של קרוב ל-8 מיליון שקל לחובות מסופקים, לעומת פחות מ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל, וזאת בעיקר "בעקבות גידול בכמות השיקים החוזרים במהלך מספר שבועות לאחר תחילת החקירה אשר הנהלת החברה ביצעה בגין חלקם הפרשה ספציפית לאור הערכתה לסיכויי הגביה בגינם". לצד זאת, בפעילות השוטפת המגמה באס.אר אקורד דומה למתחרות, עם צמיחה של 32% בהכנסות המימון שלה, שהצטברו ל-15 מיליון שקל.
כחלק מחקירת הפרשה, המשטרה ורשויות המס ביצעו חיפושים במשרדיה של אס.אר אקורד וכמה מעובדיה נחקרו. כמו כן, הוטלו על פעילותה מגבלות וחלק מחשבונות החברה הוקפאו. עניין זה עורר חששות לנזק בלתי הפיך שייגרם לה וזמן לא רב לאחר מכן ביהמ"ש אישר לה לחזור לפעילות סדירה.
צים עצמו נעצר במהלך חודש יוני האחרון ונחקר בחשד לביצוע עבירות מרמה, מס והלבנת הון במסגרת פרשת מרמה לכאורה בתחום שירותי כוח אדם בהיקף של מאות מיליוני שקלים. צים נחשד בכך שסייע, באמצעות אס.אר. אקורד, לבניית תשתית למרמה נגד רשויות המס, הביטוח הלאומי ומשרד הכלכלה, שכללה דיווחים כוזבים למדינה, ניפוח עסקאות והפקת חשבוניות כוזבות. זאת, לפי החשד, על מנת לקבל הטבות והחזרים שאינם מגיעים לחברות ולחשודים המעורבים במירמה.
למרות החזרה לשגרה, לא בטוח שהנזקים שספגה אס.אר. אקורד יוגבלו רק לתקופת הרבעון השני. חקירת הפרשה טרם הסתיימה ואס.אר אקורד מציינת בדוחות כי "בשלב זה, לא ניתן לאמוד את השפעתה על המשך פעילות החברה, אם בכלל". בסיכום מחצית השנה, למרות הקפיצה בחובות המסופקים, מציגה אס.אר אקורד עלייה של 31% ברווחיה ל-16 מיליון שקל, לצד צמיחה של 67% בהכנסות שהצטברו ל-31 מיליון שקל.
החלוצה מבין חברות המימון החוץ-בנקאי בבורסה, וזו שפועלת בהיקף הגדול מביניהן, היא חברת אחים נאוי שבשליטת דורי ושאול נאוי. החברה סיכמה את הרבעון השני עם עלייה של 21% בהכנסות ל-27 מיליון שקל ועלייה של 16% ברווחיה ל-16 מיליון שקל.
דורי נאוי, מנכ"ל אחים נאוי, אמר היום כי "אנחנו ממשיכים באותו קצב ומקווים שיתגבר משום שאפשר לזהות ניצנים קטנים וראשונים של התאוששות במשק. בנוסף, הדרישות מהבנקים להגדלת ההון פועלות לטובתנו ומאפשרות לנו להכניס אלינו לקוחות חדשים מהמערכת הבנקאית, מה שעושה לנו טוב מבחינת גודל התיק וטיובו".
בעניין הפרשה בה מעורב המתחרה צים, אמר נאוי כי "היא לא הפריעה לנו ולא הייתה שום פגיעה ממנה. לראייה, בעיצומו של המשבר שם הנפקנו אג"ח בשוק. ככל שאנחנו מתקדמים עם הפלטפורמה הציבורית שלנו, אנחנו נחשפים ללקוחות נוספים".
לאחר מאבק מתוקשר מול בנק ישראל, בחודשים האחרונים ביצעה נאוי שתי הנפקות אג"ח, בהיקף כולל של כ-560 מיליון שקל, והיא נערכת לגיוס חוב שלישי בחודשים הקרובים. נאוי אומר כי "המטרה היא להוות תחרות למערכת הבנקאית, לקבל כסף זול ולמכור אותו בזול ללקוחות, וכך נוכל להגיע לתיק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. בסך הכול אנחנו עובדים יפה והתשואות על האג"ח שירדו מאז ההנפקה, מראות ששוק ההון מצביע ברגליים".
מניית אופל זינקה השנה ב-60%
חברת מימון נוספת הנהנית מצמיחה היא אופל בלאנס , בין היתר בעקבות רכישת החברות מירסני ואינווסטנט שהיו בשליטת המנכ"ל דני מזרחי ושותפיו לשליטה באופל, עסקה שהושלמה בחודש אפריל האחרון. בסיכום רבעוני, מציגה אופל צמיחה של 23% בהכנסותיה, שחצו את הרף של 10 מיליון שקל ובשורה התחתונה הגדילה את רווחיה ב-60% ל-4 מיליון שקל. מניית החברה בולטת בקפיצה של 60% מתחילת השנה ומשקפת לאופל שווי של 150 מיליון שקל.
מזרחי ציין כי "כבר עתה אנו חוגגים את ההשפעה החיובית של המיזוג. אופל בלאנס צומחת ומתרחבת בכל פרמטר אפשרי. ההכנסות, הרווח לפני מס והרווח הנקי עלו בצורה ניכרת. מגמת הפריסה הגיאוגרפית נמשכת ובקרוב נפתח סניף רביעי של הקבוצה. כל זאת בהתאם ליעדים והאסטרטגיה שלנו".
רווחי פנינסולה קפצו ב-140%
שחקנית נוספת היא פנינסולה , שייסד המנכ"ל מיכה אבני ושנמצאת כיום בשליטת בית ההשקעות מיטב דש, המחזיק ב-51% מהונה. מיטב דש ביסס באחרונה את אחיזתו בפנינסולה באמצעות הצעת רכש שהגדילה את החזקותיו בחברה ואיחודן הצפוי של תוצאות פנינסולה בדוחות בית ההשקעות המתוכנן מהרבעון השלישי בעקבות כך, צפוי להניב לו רווח הון בהיקף של 12-16 מיליון שקל. בסיכום הרבעון השני הציגה פנינסולה קפיצה של 43% בהכנסותיה, שהגיעו ל-11.5 מיליון שקל ורווחיה קפצו ב-140% והתקרבו ל-4 מיליון שקל.
|
מיהו אתר החדשות המוביל בישראל?
|
עיתון "גלובס" פרסם אתמול (ב') ידיעה שעניינה דירוג האתרים הישראלים, המבוסס על נתוני חברת SimilarWeb. הידיעה התפרסמה במהדורה המודפסת, עלתה לאתר "גלובס" לכמה דקות והורדה מאחר שנמצאו אי-דיוקים מהותיים בנתונים וסתירות לא פשוטות בין נתוני SimilarWeb כפי שנשלחו לכתב "גלובס" לבין נתוני SimilarWeb כפי שמופיעים במערכות האינטרנטיות למנויים של החברה.
הצרימה בנתונים בלטה במיוחד ביחס לשני אתרי החדשות המובילים בישראל - וואלה ו-ynet. אכן, וואלה ו"גלובס" מצויים בשיתוף-פעולה תוכני נרחב, אולם הידיעה הייתה נשארת באתר "גלובס" אם רק היו הנתונים הגיוניים ועקביים בכל מערכות SimilarWeb.
בואו נבדוק מה קרה, ותחילה הנתונים ששלחה SimilarWeb לכתב "גלובס". לפי נתונים אלה, בחודש אוגוסט השנה היו ל-ynet כ-45 מיליון משתמשים מול כ-34 מיליון לוואלה. אלא שנתוני המערכת למנויים של SimilarWeb, כפי שניתן להתרשם מצילום המסך המצורף, מציגה תמונה שונה לחלוטין, לפיה לוואלה היו באוגוסט 70 מיליון משתמשים, ואילו ל-ynet רק כ-52 מיליון.
איך ניתן להסביר פער עצום כזה? התקשרנו ל-SimilarWeb, שם טענו כי הנתונים שנשלחו לכתב "גלובס" התייחסו רק לגולשים מישראל, בעוד שהנתונים ש-SimilarWeb מציגה כברירת מחדל במערכותיה הם נתוני כלל-העולם (World wide), וכשמוסיפים את הגולשים מחו"ל, מתקבל "המהפך".
מאחר שההסבר נראה לנו משונה, נכנסנו שוב למערכת המנויים של SimilarWeb ועשינו השוואה לפי אזורים גאוגרפיים. באופן לא מפתיע מדי התברר כי כ-90% מגולשי וואלה ו-ynet מקורם בישראל, עוד 4.4% גולשים מארה"ב, ושאר המדינות מקבלות פחות מ-1% כל אחת.
ומי מוביל בגלישה ביעד המרכזי מחו"ל, כאמור מארה"ב? כפי שניתן לראות בצילום המסך המצורף, ynet עם 79% מסך הגולשים, מול וואלה עם 21% בלבד. אז איך יכול להיות שהגולשים מחו"ל אחראים על המהפך לטובת וואלה?
עימתנו שוב את אנשי SimilarWeb עם הנתונים, הם חשבו כמה שעות וחזרו עם תשובה משודרגת. הנתונים של האזורים הגאוגרפיים מבוססים על גולשי דסק-טופ בלבד, כך שעל המהפך בנתונים אחראים... גולשים מחו"ל במובייל.
לאחר שאמרנו, בעדינות פחות או יותר, שהסבר זה תמוה מקודמו - השתנה שוב הכיוון. הפעם, אמרו לנו ב-SimilarWeb, ההבדל בנתונים נובע מכך שוואלה פתחו את נתוני גוגל אנליטיקס שלהם ל-SimilarWeb, ואילו ynet - לא.
לכן, במערכת שאותה מכנים ב-SimilarWeb "חינמית" (על אף ש"גלובס", למשל, משלם עליה) ניתן לראות נתונים שהם verified (מאומתים), כלומר נתונים של אתרים שפתחו למערכת את נתוני האנליטיקס שלהם, לצד נתונים של אתרים שלא פתחו נתונים אלה. לעומת זאת, בנתונים שנשלחו לכתב, שהיו כאמור נתונים של גולשים מישראל בלבד, "נוקו" נתוני האנליטיקס של האתרים, ונשלחו רק נתוני המדגמים שעליהם מתבססים ב-SimilarWeb.
"או.קיי", נשמנו עמוק ושאלנו, "אז אם הנתונים במערכת שלכם הם למעשה השוואה בין תפוזים לתפוחים, למה אתם מציגים אותם כך? האם זו לא הטעיה? ובכלל, אם קיים פער כזה בין נתוני המדגמים שלכם לבין נתוני האנליטיקס, שהם נתוני אמת משרתי האתרים השונים - האם זה לא מדליק אצלכם נורה אדומה או שתיים?".
מ-SimilarWeb נמסר בתגובה: "SimilarWeb היא המדד האמין ביותר בעולם, נסמכים עליו גופי תקשורת מובילים בעולם כמו CNN, 'וושינגטון פוסט', FOX ,AOL ו'פייננשל טיימס'. המערכת מודדת תנועה, זמן שהייה, שימוש ומעורבות ועוד פרמטרים רלוונטיים ביותר מ-80 מיליון אתרים ו-3 מיליון אפליקציות ברחבי העולם ומשמשת מאות אלפי עסקים ככלי מרכזי בקבלת החלטות עסקיות בעולם הדיגיטלי".
|
XLMedia : הכנסות של 51.2 מיליון דולר במחצית; הרווח עלה
|
קבוצת XLMedia , העוסקת בשירותי שיווק דיגיטליים ממוקדי ביצועים, סיימה את המחצית הראשונה של 2016 עם עלייה של 39% בהכנסות שהגיעו לרמה של 51.2 מיליון דולר. הרווח לפני מס עלה ב-20% והגיע ל-15.8 מיליון דולר.
החברה מדווחת כי ב-6 החודשים שהסתיימו בסוף יוני רשמה רווח גולמי של 27 מיליון דולר, עלייה של 47% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA המתואם עלה ב-37% והסתכם ב-17.7 מיליון דולר.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 7.5 מיליון דולר במחצית.
המנכ"ל אורי ויס ציין כי, "אנו מאמינים כי בנינו בסיס חזק, ואנו מצפים כי בשילוב עם ההשקעות שלנו בטכנולוגיה בסיס זה ידחוף את הפעילות העסקית למקסום הזדמנויות הצמיחה שאנו רואים בשווקים שלנו. אנו מצפים להמשיך ולדווח על ההתקדמות שלנו בעתיד".
עם בעלי המניות של XLMedia נמנים המנכ"ל אורי ויס, קרן ההון סיכון Israeli VC Partners, צביקה בארינבוים ושי בן יצחק.
|
יגיע לישראל בתחילת 2017: הדור החדש של אאודי Q5
|
הפעם זה סופי? קרדן חתמה על מכירת UMI בכ-397 מיליון ש'
מתוחכם יותר, גדול יותר וקל יותר בעשרות קילוגרמים ■ הדגם החדש של ה-Q5 נחשף כעת
חברת אאודי הציגה תמונות ופרטים ראשונים על הדור החדש של ה-Q5 – הדגם הנמכר ביותר בישראל בפלח שלו.
הרכב ארוך ורחב מקודמו וניצב על בסיס גלגלים ארוך יותר, אולם הוא קל יותר בעד 90 קילוגרם בהתאם לגרסה - תודות לשימוש במתכות חדשות והנדסה מתקדמת של השלדה.
עמדת הפיקוד כוללת את המערך הדיגיטלי הווירטואלי, שהוצג עד כה באאודי A4 לצד מערכות תקשורת ובטיחות מתקדמות. בשלב הראשון יוצע הרכב עם מנוע דיזל ועם מנוע TFSI בנפח 2 ליטר, שמייצר 256 כ"ס. הרכב צפוי לנחות בישראל בתחילת השנה הבאה.
|
סין: ניסוי לווייני שמטרתו להתגונן מפני האקרים ולוחמת סייבר
|
ב-16 באוגוסט שיגרה סין לחלל את לוויין הקוואנטום הראשון בעולם, במטרה לעזור ולהקים מערכת תקשורת חסינה מפני האקרים ולוחמת סייבר.
הלוויין שוגר ממרכז השיגור ג'יוקוואן אשר ממוקם במדבר גובי בצפון-מערב המדינה, ומשימתו תימשך כשנתיים במהלכן המדענים ינסו לראשונה ליצור מצב של שזירה קוונטית בין פוטונים בחלל, ולשלוח אותם למרחקים ארוכים.
שזירה קוואנטית בין פוטונים היא מצב שנוצר מתוך אינטראקציה בין שני חלקיקים או יותר, הנצמדים זה לזה עד אשר הם הופכים זהים, כך שתכונותיו של חלקיק אחד תלויות במה שקורה לחלקיק אחר. לאחר מכן ניתן לבודד אותם בזהירות ולהציב אותם במרחק רב זה מזה מבלי לפגוע בסנכרון ביניהם.
הניסוי מבוסס על תיאוריה שהגה אלברט איינשטיין יחד עם שניים מעמיתיו בשנות ה-30, שמטרתה הייתה לבקר את מכניקת הקוונטים ולחשוף את פגמיה. מבחינה מעשית איינשטיין פסל את האפשרות להעביר מידע בדרך זו באופן מיידי וקרא לה "פעולת רפאים".
כדי ליצור שזירה קוונטית, מעבירים קרן לייזר דרך גביש לא לינארי, אשר ממיר חלק קטן ממנה, כך שפוטון אחד של הלייזר מתפצל לשני פוטונים שזורים זה בזה. הפוֹטוֹן הוא חלקיק של אור, הנושא את הכוח האלקטרומגנטי שאחראי למגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את צבעי האור הנראה, שידורי רדיו, קרני רנטגן וכדומה. על פי התכנית, הלוויין הסיני ייצר שני פוטונים שזורים קוונטית וישלח אותם לתחנות קליטה באוסטריה ובסין. באמצעות הפוטונים האלו אפשר ליצור מפתח הצפנה בלתי ניתן לפיענוח. כל גורם חיצוני שינסה לצותת לערוץ התקשורת וימדוד את גל השידור של אחד הפוטונים יפגע במידותיו של הפוטון האחר, וכך למעשה ייכשל.
הלוויין, שקיבל את השם מוקיוס, על שמו של חייל אגדי רומי, יאפשר קיום תקשורת מאובטחת בין בייג'ין לאורומצ'י, עיר גדולה במערב סין, אשר בה ובסביבתה מתקיימים כבר שנים מאבקים מול גורמים איסלאמים. במידה והניסוי יצליח, הסינים מתכננים לשגר לוויינים נוספים לחלל. עלות הלוויין היא כ-100 מיליון דולר, ועל מנת ליצור מערכת תקשורת שתכסה את כל כדור הארץ דרושים כ-20 לוויינים מסוג זה.
|
המרוויחים מהסיוע לישראל: מדינות המפרץ ובעיקר יצרני נשק
|
ההסכם על חבילת הסיוע האמריקאית החדשה התקבל ברגשות מעורבים בישראל – חדווה מופגנת בלשכת רה"מ, ביקורת נוקבת מחוצה לה – אך הוא חולל שמחה גדולה בכמה מדינות במפרץ הפרסי, בחדרי המנהלים של כמה מהתעשיות הביטחוניות הגדולות בארה"ב ובלשכות של מחוקקים רבים בוושינגטון.
הסיבה: החתימה על מזכר ההבנות, שמשמש בסיס לגאלי לחבילת הסיוע, סוללת את הדרך למכירת מטוסי קרב-הפצצה מהמתקדמים בעולם לשלוש מדינות במפרץ. אלה עסקות שישראל התנגדה להן בתקיפות עד לעת האחרונה, בטענה שהן פוגעות ביתרון האיכותי של צה"ל. עתה, כשהחבילה החדשה מבטיחה לישראל מימון לרכישת עשרות מטוסי F-35I ("אדיר") ויכולות מתקדמות אחרות, יתרונה האיכותי נראה מובטח לשנים הקרובות, והבסיס לטיעונה העיקרי נגד העסקות התפוגג.
מספר ה"אדירים" שיירכשו אינו ברור. עלות העסקה הראשונית לרכישת 100 מטוסי F-35, ב-2006, היתה חמישה מיליארד דולר, או כ-50 מיליון דולר למטוס. מאז זינק המחיר ל-15 מיליארד דולר, או כ-200 מיליון דולר למטוס, על פי הערכה ב-Defense Industry Daily, או, על פי הערכות אחרות, ל-100 מיליון דולר "בלבד".
פרוייקט ה-F-35 סובל מחריגות תקציביות מינקותו (וגם מכשלי בקרת איכות ומאי עמידה בלוחות זמנים). האתר הכלכלי Fiscal Times הגדיר את עלות ה"אדיר" כ"מטרה נעה" ולכן בשלב זה אין לדעת בכמה מטוסים כאלה יצטייד חיל האוויר בסופו של דבר.
מקורות ישראלים, שצוטטו ב"דיפנס ניוז" בסוף פברואר השנה – כאשר המו"מ על חבילת הסיוע היה בעיצומו – אמרו שאם ישראל תקבל סביב 40 מיליארד דולר לעשר שנים, הם ייצטרכו להגביל את הרכש לחיל האוויר לשתי טייסות נוספות של F-35 בלבד. אך אם גודל החבילה יגיע ל-50 מיליארד דולר לעשור, ישראל תרצה לרכוש שתי טייסות נוספות של מטוסי F-15I בשווי כ-10 מיליארד דולר. עכשיו, כאשר ידוע שגודל החבילה לרכש צבאי הוא 33 מיליארד דולר לעשור (וכן חמישה מיליארד לתכניות פיתוח טילים), האם יוכל חיל האוויר לרכוש את כל ה"אדירים" שלדעתו הוא זקוק להם?
בכל זאת, יהיה מספר ה"אדירים" אשר יהיה, עליונותה האיכותית של ישראל נתפסת עתה בארה"ב כעובדה. וכך, הסנטור בוב קורקר, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, הודיע ביום ד' שעבר כי ארה"ב מוכנה עתה לאשר מכירות מטוסי קרב לקטאר, בחריין וכוויית בעקבות החתימה על חבילת הסיוע לישראל.
"אני שמח (שארה"ב וישראל) חתמו על העסקה, ואני שמח שההמשך יהיה השלמת המכירות למדינות במפרץ הפרסי", אמר הסנטור, שמצוטט בגיליון החדש של "דיפנס ניוז". "בואו נהיה מציאותיים. לומר שאין קשר בין שני הדברים זה כמו לומר שאין קשר בין שחרור בני ערובה לבין מסירת כופר לשוביהם".
כבר לפני שנתיים ביקשה קטאר לרכוש בארה"ב 72 מטוסי F-15E. במקביל, ביקשה כוויית לרכוש 28 מטוסי F/A-18E/F. גם בחריין נמצאת עתה בשוק לרכישת עד 18 מטוסי F-16. אך הבקשות הוכנסו למגירה כדי לשמור על הייתרון הצבאי האיכותי של ישראל, כנדרש על פי החוק האמריקאי.
ישראל היתה צריכה להתנהל בזהירות מול הממשל והתעשיות הביטחוניות בארה"ב בשנתיים שחלפו. פקידים ישראלים אמרו לשבועון, כי במגעים עם הבית הלבן הם העלו את סוגיית הצורך לשמור על העליונות האיכותית של צה"ל, אך הם העדיפו לא לתת לכך פומבי כדי לא להיראות כמניחי מכשולים בדרך לביצוען של עסקות ענקיות שעשויה להיות להן השפעה עצומה על התעשיות הביטחוניות בארה"ב. (חטיבת המטוסים הצבאיים של "בואינג" הימרה שהמכירות למדינות המפרץ יסייעו לה להימנע מסגירת קו הייצור הגדול שלה למטוסי F-15 בסיינט-לואיס, מיזורי).
ביום ה' רמז שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, כי אכן יש קשר בין העסקות הצפויות עם מדינות המפרץ לבין החתימה על מזכר ההבנות. "במקרים מסוימים היו לישראל הסתייגויות לגבי כמה מעסקות הנשק האלה", אמר יעלון ל"דיפנס ניוז". "(ארה"ב) צריכה לפעול בתיאום עם ישראל לגבי החששות האלה כדי לשמור על העליונות האיכותית, ואכן במקרה הזה היו לישראל חששות".
בכל אופן, סנטור לינדסי גרהאם, יו"ר ועדת משנה של ועדת ההקצבות וחבר בוועדת הצבא של הסנט, אמר שישראל מעולם לא העלתה לפניו את סוגיות מכירות המטוסים למדינות המפרץ כאשר ביקר באחרונה בירושלים. "לא דיברתי עם הישראלים על זה", אמר הסנטור. "אני מסכים עם העסקות האלה. אני חושב שאנו צריכים לחזק את בעלות בריתנו בעולם הערבי. אנו דורשים מהם לעשות יותר (למשל: לפעול נגד דאעש, ר.ד.). אינני חושב שזה משנה את המצב מבחינת ישראל. אינני חושב שיש לכך השפעה על היתרון האיכותי שאנו מנסים לשמר".
כבר בסוף פברואר השנה מסר "דיפנס ניוז", שחששות ישראל מפני עסקת המטוסים עם קטאר גרמה לעיכוב של שנתיים בהשלמת העסקה. באותה תקופה היה חשש, שהמפעל של בואינג בסיינט-לואיס ייסגר, ופקיד ישראל אמר אז לשבועון: "איננו רוצים שיאשימו אותנו בסגירת קו הייצור, אך, בה בעת, ידידינו האמריקאים מבינים שיש לנו בעיות רציניות עם קטאר". לדברי הפקיד, התנגדות ישראל למכור נשק לקטאר נובעת מתמיכתה של מדינה זו בארגונים איסלמיים סוניים קיצוניים. הוא טען גם שרשת אל ג'זירה, שבסיסה בדוהא, בירת קטאר, מסיתה קיצונים לאלימות.
שר ישראלי לשעבר אישר את הדברים והוסיף: "מדוע אנו מתנגדים (למכירת נשק) לקטאר? מפני שקטאר מסייעת ישירות לחמאס ויש לה אידיאולוגיה שמזינה קיצונים כמו האחים המוסלמים".
למרות ההפשרה בין ישראל למדינות ערביות סוניות בגלל אויבן המשותף, איראן – הפשרה שרה"מ בנימין נתניהו מרבה לדבר עליה – ירושלים מוסיפה לסמוך על הממשל שהוא ישמור על עליונותה האיכותית, אמר אז "דיפנס ניוז". או כך לפחות היה עד עתה.
|
אובדן "עמוס 6": "הפיצוץ אירע במהלך תדלוק מיכל החמצן"
|
יומיים לאחר שהתפוצץ הלוויין "עמוס 6" במהלך ההכנות לשיגורו בפלורידה, ארה"ב, פרסם היום (שבת) צוות החקירה פרטים ראשונים מבדיקת נסיבות הפיצוץ. הצוות, הבנוי ממומחים של חברת SpaceX, נאס"א, רשות התעופה האמריקאית וחיל האוויר האמריקאי, מלקט מידע מ-3,000 ערוצי מידע המכילים נתוני וידאו וחיישנים והודיעו כי הם משוכנעים שבתוך זמן לא רב, יתברר מה גרם לפיצוץ.
מנתוני החקירה הראשוניים עולה כי הפיצוץ אירע שמונה דקות לאחר תחילת הבדיקות, במהלך תדלוק של מיכל החמצן העליון ששייך לשלב 2 של הטיל, החלק שאמור לשייט מחוץ לאטמוספירה. כעת בוחן הצוות האם הייתה זו דליפה של אדי דלק או ניצוץ חשמלי שגרמו לפיצוץ.
חברת SpaceX הודיעה כי שיגור נוסף של החברה שנקבע לחודש נובמבר צפוי לצאת לפועל במועד, אלא אם כן פעולות החקירה יחשפו ממצאים חריגים.
ביום חמישי האחרון, פחות משנה לאחר שאבד הקשר עם הלוויין "עמוס 5", אירע פיצוץ עז בבסיס קייפ קנברל בפלורידה שבארה"ב, בעת הכנות אחרונות לקראת שיגורו לחלל של הלוויין "עמוס 6" - שנהרס כליל. בעת הצתת מנועיו של טיל מסוג "פלקון 9", שאמור היה לשאת את הלוויין לחלל, אירעה התלקחות שהובילה לפיצוץ הטיל והלוויין. לא היו נפגעים בפיצוץ.
"צר לנו על אובדנו של הלוויין"
שיגור הלוויין תוכנן להיום בבוקר, כשהטיל הנושא את הלוויין (המשגר) הוצב כבר מוקדם יותר השבוע על כן השיגור בקייפ קנברל. במהלך ההכנות ביצעה חברת SpaceX שורה של בדיקות במשגר שכללו גם התנעה של מנועי הטיל כחלק מההכנות לשיגור. במהלך ההצתה של המנועים אירעה תקלה שנסיבותיה נבדקות וגרמה להתלקחות ופיצוץ של המשגר ולהשמדת הלוויין.
מהתעשייה האווירית נמסר: "לוויין התקשורת עמוס 6 הינו הגדול והמתקדם שנבנה אי פעם במדינת ישראל, ע"י התעשייה האווירית עבור חברת חלל. בניית הלוויין הסתיימה זה מכבר והוא הועבר לאתר השיגור לטובת שילוב עם המשגר של חברת SpaceX עימה התקשרה חברת חלל". בתעשייה האווירית ציינו כי "צר לנו על אובדנו של הלוויין עקב תקלה במשגר של ספייס X ואנו עומדים לשירותה של חברת חלל בכל עניין. תחום לוויינות התקשורת הינו אסטרטגי עבור התעשייה האווירית ועבור מדינת ישראל ואנו מקווים כי המדינה תמשיך לפעול לטובת שימור הידע בתחום והמשך ייצורם של לווייני תקשורת ישראלים".
פיתוחו של לוויין התקשורת עלה כ-200 מיליון דולר ומדובר במכה כואבת במיוחד בעקבות יציאתו מכלל שימוש של הלוויין "עמוס 5", שהקשר עמו אבד לפני פחות משנה, ושיגור "עמוס 6" אף זורז כדי להחליפו. מעבר לשירותי הטלוויזיה והשידור, הלוויין אמור היה לשמש גם את חברת פייסבוק בכוונתה לחבר את כל יבשת אפריקה לאינטרנט. כמו כן ייתכן שהתקלה תפגע בחברת "חלל תקשורת" הישראלית, מפעילת הלוויין שאותה אמורים היו לקנות משקיעים סיניים - בכפוף להצלחת השיגור.
|
צפי לפתיחה יציבה בבורסה; נבידאה צפויה להמשיך לזנק
|
יום המסחר האחרון לשבוע הנוכחי ייפתח הבוקר (ה') בבורסת תל אביב על רקע היציבות שחתמה אמש את המסחר בוול סטריט. כעת נסחרות בורסות אסיה במגמה מעורבת, בעוד החוזים העתידיים מאותתים על יציבות בניו יורק.
בשווקים הפיננסיים ממשיכים לנסות ולהעריך מה יעשה הפדרל ריזרב בפגישתו הקרובה, זאת בצל דוח התעסוקה החלש יחסית שפורסם בסוף השבוע האחרון. בשוק מעריכים כעת את סיכויי העלאת הריבית בחודש ספטמבר בכ-18%.
שני בכירי פד העידו אתמול בפני ועדת המסחר והמדיניות המוניטרית בבית הנבחרים בארה"ב. אסתר ג'ורג' וג'פרי לאקר, שעומדים בראש שלוחות הפד בקנזס סיטי ובריצ'מונד (בהתאמה). השניים זומנו על מנת לסקור את המצב הכלכלי הנוכחי ואולי אף לספק רמזים ביחס לפגישה הקרובה של הנהלת הפדרל ריזרב. לאקר עצמו ציין כי הנתונים שפורסמו החודש תומכים בהעלאת ריבית כבר החודש.
באירופה יתכנס היום הבנק המרכזי לקבוע את המדיניות המוניטרית ורבים מעריכים שנגיד הבנק מריו דראגי ירחיב את תוכנית רכישות האג"ח מעבר למועד המקורי במארס 2017. ברקע להחלטה, הצמיחה הפושרת והאינפלציה שמתקשה להתרומם.
מיילן תוסיף להיסחר לאחר שזכתה להמלצה חמה מ-UBS, שהציב למניה מחיר יעד של 66 דולר - המשקף פרמיה של כ-63% מעל מחיר השוק. ההמלצה עשויה לשנות את הלך הרוח של המשקיעים בשוק כלפי מיילן, שסופגת ביקורת רבה בתקופה האחרונה סביב העלאה אגרסיבית של מחירי תרופת האפיפן שביצעה בשנים האחרונות.
נבידאה זינקה ביומיים האחרונים בחדות, לאחר שהודיעה על מזכר הבנות למכירת המוצר המוביל שלה תמורת 80 מיליון דולר.
[לפורטל הפיננסי][לאתר המעו"ף][לאתר האג"ח]
|
קשה לצפייה: הלכה ברחוב עם ראש בסמארטפון ונהרגה בתאונה
|
תיעוד מצמרר שרץ ברשת: הולכת רגל ממוסקבה התעסקה בסמארטפון שלה באמצע הרחוב ולא שמה לב שהיא עומדת בדיוק על מסלול הרכבת הקלה בעיר ■ הנהגת לא הספיקה לעצור ודרסה למוות את האישה
למי שהיה זקוק לעוד דוגמא עד כמה ההתעסקות בסמרטפון עשוייה להיות קטלנית, בסרטון המזעזע הזה ניתן לראות איך הרכבת הקלה במוסקבה עולה על הולכת רגל שדעתה מוסחת בשימוש בסמאטרפון שלה.
הקטע מציג את מה שקורה בתוך הרכבת החשמלית, כשהנהגת המבוגרת לא מבחינה בהולכת הרגל ועוצרת את הרכבת מאוחר מדי - ואת מה שקורה מחוץ לרכבת החשמלית, כשהולכת הרגל מתעסקת בסמארטפון שלה ומרימה את הראש רגע לפני שהרכבת פוגעת בה ולא מספיקה להגיב.
|
88 סנטורים לאובמה: הטל וטו על החלטות חד-צדדיות של או"ם
|
שמונים ושמונה סנאטורים (מתוך 100), משתי המפלגות הגדולות, קוראים לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, להטיל וטו על כל הצעת החלטה חד-צדדית נגד ישראל שעלולה לקבל מועצת הביטחון של האו"ם. הם מדגישים שהטלת וטו על הצעות החלטה כאלה היא מדיניות רבת שנים של ארה"ב.
את המכתב יזמו הסנאטורים קירסטן ג'יליברנד (דמוקרטית מניו-יורק) ומייק ראונדס (רפובליקאי מדקוטה הדרומית). הסנאטורים מצטטים במכתבם קטע מנאום שנשא אובמה לפני העצרת הכללית ב-2011: "השלום לא יושג באמצעות הצהרות והחלטות של או"ם". לדברי החתומים על המכתב, "הדרך היחידה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא באמצעות מו"מ ישיר".
המכתב משקף חששות בירושלים ובקרב אמריקאים שתומכים במדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, שאובמה יחליט לנקוט צעד דרסטי בימיו האחרונים בבית הלבן כדי לתת תנופה לפיתרון של שתי מדינות. לפי הערכות, הוא יוכל להימנע מהטלת וטו על הצעת החלטה של מועצת הביטחון שתקרא להחזיר את רוב שטחי הגדה המערבית לרשות הפלסטינית. חלופית, הוא יוכל לפרסם מתווה אמריקאי לפתרון הסכסוך, שיתבסס על העמדות האמריקאיות הידועות, לרבות חזרה לגבולות 1967, למעט שטחים שיישארו בידי ישראל (גושי הישובים הגדולים מעבר לקו הירוק) תמורת שטחים בגדול זהה שיינתנו לפלסטינים.
הסנאטורים קוראים לקהיליה הבינלאומית "להימנע מנקיטת צעדים, שיהיו עלולים לפגוע בסיכויים להתקדמות משמעותית". כדבריהם: "אפילו ביזמות או"ם עם כוונות טובות קיים סיכון שהן יגרמו לשני הצדדים להינעל בעמדותיהם. התפתחות פוטנציאלית כזו עלולה להקשות על הצדדים לחזור לשולחן הדיונים כדי להגיע לפשרות שנחוצות לשלום אמת".
"ארה"ב מוסיפה להיות מתווך חיוני ששני הצדדים נותנים בו אמון ואנו חייבים לעמוד על כך שלא ארה"ב ולא שום מדינה אחרת ישימו את עצמם במקום שני הצדדים לסכסוך", נאמר בהודעת הסנאטורים.
החתומים על המכתב מביעים תמיכה בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים. הם טוענים, כי בנסיבות המתאימות ישראל והפלסטינים אכן יוכלו לשוב אל שולחן הדיונים.
מחר (ד') צפויים להיפגש אובמה ורה"מ בנימין נתניהו במנהטן, בשולי מושב העצרת הכללית, שבו ינאמו שניהם. דובר הבית הלבן מסר ביום א', כי אובמה ידבר עם נתניהו על הצורך להשיג התקדמות לקראת פיתרון של שתי מדינות.
|
צ'ק פוינט: זינוק של 900% בהתקפות הסייבר על ארגונים
|
ראש מועצת גוש עציון: "לא עשיתי את הדברים המיוחסים לי"
אחת לכל 32 דקות דולף מידע רגיש מחוץ לארגון, וכל ארגון מותקף בממוצע על-ידי 971 נוזקות (malware) לא ידועות בכל שעה - עלייה של 900% - כך עולה ממחקר אבטחה שפרסמה חברת הסייבר צ'ק פוינט. המחקר בחן את האיומים שאיתם התמודדו ארגונים ב-2015, ובכללם נוזקות מסוגים שונים ודרכי תקיפה פופולריות. הוא מבוסס על דגימות וניתוחי אירועים בקרב לקוחות החברה ברחבי העולם.
"ארגונים הפועלים כיום נדרשים להגן על מספר הולך וגדל של עובדים המתחברים לרשת הארגונית מרחוק, יישומי ענן, אתרים, וכן מכשירי קצה כמו מחשבים ומכשירי מובייל", ציינה צ'ק פוינט. "נקודות החדירה האפשריות לרשת הארגונית, שעליהן נדרש הארגון להגן, הולכות ומתרבות, כמו גם מספר השרתים, התשתיות והאפליקציות שמצריכים עדכוני אבטחה שוטפים".
התמונה שעולה מהמחקר מצביעה על עלייה במספר ובתדירות המתקפות. כך למשל, ב-89% מהארגונים הורדו קבצים זדוניים, לעומת 63% ב-2014, וב-88% מהארגונים דלף מידע עסקי. ביום ממוצע, בכל 5 שניות עובד גלש לאתר זדוני; עובדים בארגון הורידו קובץ זדוני כל 81 שניות לעומת כל 6 דקות ב-2014.
בוטים (תוכנות זדוניות המאפשרות שליטה מרחוק במכשיר מבלי ידיעת המשתמש) מהווים חלק מרכזי בתקיפת ארגונים, ומרגע שהצליחו לחדור לרשת הם יכולים לפעול אוטומטית. ב-2015 נרשמה ירידה של 10% בשיעור ההדבקה, אך בין אלו שחדרו, 44% היו פעילים במשך יותר מ-4 שבועות. בכל הקשור למובייל, האיומים המרכזיים הם נוזקות (43%) ותוכנות השתלטות מרחוק (19%).
צ'ק פוינט, שהוקמה ומנוהלת על-ידי גיל שויד, מספקת פתרונות אבטחת אינטרנט ומידע ונסחרת בנאסד"ק בשווי 13.1 מיליארד דולר.
|
אורן קובי פלש לדירה במגדל Yoo, עו"ד אולמן ביקש לסלקו
|
לא מעט מילים נכתבו בחודשים האחרונים על הדמיון הרב והלא משמח במיוחד שבין אנשי הנדל"ן החשודים בפלילים, ענבל אור ואורן קובי.
אור "החלה" ראשונה, עם חקירה פלילית בחשד לעבירות מס ברשות המסים; משם התגלגלו הדברים לקריסה כלכלית ולחשיפת מעשי המכירה בכפל של זכויות לדירה בקבוצות הרכישה שלה - ועוד שלל פרקטיקות עסקיות מפוקפקות ספק-מירמתיות, של הטעיית המשקיעים, פרסום דוחות כספיים בלתי מהימנים, החזקה של הון רב בצורת תכשיטים, שעונים, רישום דירות בבעלות החברות על שמה הפרטי של אור, ועוד ועוד - מעשיות שהתבררו במסגרת תיק הפירוק של חברותיה ותיק פשיטת-הרגל שלה עצמו.
אורן קובי "התגלה" לציבור קצת אחרי אור, בעקבות טענות של לקוחות על מעילה בכספי חשבונות הנאמנות בעסקאות המקרקעין ששיווק ללקוחות. משם הדברים התגלגלו לתיק פירוק ופשיטת-רגל; ובגדרו - סיפורים על בזבוז כספי המשקיעים על מסע קניות בנוסח אור - שכלל שעונים, בגדים, טיסות ליעדים נחשקים בחו"ל על חשבון החברה ורכישת נדל"ן יוקרתי בכספים שהיו אמורים לשלם על הקרקעות החקלאיות של לקוחותיו. בהמשך גם הוא נחקר במשטרה בחשד לגניבת כספי לקוחותיו. ההערכה היא שגם אור וגם קובי צפויים לעמוד לדין.
אז ברוח הדמיון, וכמי שמתמיד ללכת בעקבותיה של אור, לאחרונה עשה קובי כמעשה אור ופלש לכאורה לדירה שבית המשפט הורה על נטילתה ממנו לצורך מכירתה. מדובר באחת מ-6 הדירות הפרטיות שרכש קובי בכספי לקוחותיו, בשווי מוערך של כ-40 מיליון שקל בסך-הכול - דירה שרכש במגדלי Yoo (בדיוק כפי שקרה בעבר עם כניסתה של אור לדירה שניטלה ממנה במסגרת ההליכים, בגבעתיים).
מפרק חברת "אדמה" של קובי, עו"ד חגי אולמן, המשמש גם ככונס הנכסים לדירותיו, הגיש ביום שישי האחרון בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לסילוקו של קובי, לצורך השלמת הליך מימוש הדירה.
"ביום 18.916, לאחר סיום הליכי מעצר-בית בו היה מצוי, מבלי שפנה לכונסי הנכסים, ודאי שלא קיבל את אישורם, וכמובן מבלי שטרח לפנות לבית המשפט בעניין, התיישב קובי בדירה במגדלי Yoo", כתב עו"ד אולמן בבקשתו, וציין כי קובי מסרב לפנות את הדירה על רקע ערעור שהגיש על ההחלטה למכור את הדירות ולהעביר התמורה לתיק הפירוק והכינוס.
נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, הורה לקובי להגיב לבקשה עד יום שלישי.
|
מגמה מעורבת באסיה; ממתינים לבנקים המרכזיים ביפן וארה"ב
|
המסחר בבורסות אסיה מתנהל היום (ג') במגמה מעורבת, לאחר שהמדדים המובילים בוול סטריט ננעלו אתמול ביציבות עם נטייה לירידות, בדריכות לקראת החלטות הריבית של הפד והבנק המרכזי היפני מחר. החוזים העתידיים בניו-יורק נסחרים בעליות קלות.
הבורסה בטוקיו נסחרת בעליות לאחר שאתמול לא התקיים בה מסחר לרגל חג מקומי. באוסטרליה המסחר מתקיים בירידות שערים בהובלת סקטור האנרגיה והפיננסים, לאחר שאתמול נפתח המסחר באיחור על רקע תקלה טכנית.
היום מתכנסות הוועדות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בארה"ב ויפן ומחר צפויים לפרסם את החלטות הריבית והמדיניות המוניטרית. בעוד בשוק מעריכים שהפד ימשיך לשבת על הגדר ולא יפעל מחר, הבנק המרכזי היפני צפוי לספק לכלכלה המדשדשת של יפן "בזוקות" מוניטריות נוספות בדמות הורדה נוספת של הריבית השלילית מ-0.1% ל-0.3% והגדלת תוכנית רכישות האג"ח ל-90 טריליון ין.
בשוק המט"ח הין היפני מתחזק מול הדולר ונסחר סביב 101.8 ין לדולר. "יש לנו שבוע עמוס בשוק המט"ח",מציינת קטי ליאן, אסטרטגית מט"ח בחברת BK Asset Management. בעוד המשקיעים ממתינים בדריכות לקראת החלטת הפד מחר, הם נמנעים מהחזקת דולרים מתוך ציפייה שהפד לא יעלה את הריבית מחר".
הנפט נסחר היום בירידות לאחר שאתמול החוזים העתידיים סגרו בעליות במסחר בוול סטריט. זאת לאחר שוונצואלה הודיעה כי מסתמנת הסכמה בין קרטל OPEC לבין מדינות מפיקות נפט שאינן חברות בו, לגבי קביעת מכסות תפוקה. נשיא המדינה, ניקולס מאדורו, אמר שייתכן והסכמה כזו תוכרז בחודש הקרוב. במקביל, מתפרסמים דיווחים על קרבות בלוב סביב השליטה במסופי נפט בחלקה המזרחי של המדינה. האירועים בלוב יוצרים חשש מאי-סדירות תפוקת הנפט במדינה ותורמים גם הם לעליית מחירי הזהב השחור.
מניות האנרגיה והמחצבים באסיה בולטות במסחר. נציין את ריו-טינטו , סאנטוס ווודסייד פטרוליום .
|
אקווה הישראלית גייסה 9 מיליון דולר בהובלת מיקרוסופט
|
חברת הסטארט-אפ הישראלית אקווה סקיוריטי (Aqua Security), ספקית פלטפורמה לאבטחת אפליקציות בקונטיינרים וירטואליים, השלימה גיוס Series A בהיקף 9 מיליון דולר, אותו הובילה Microsoft Ventures.
משקיעי הסיד של אקווה, TLV Partners ושלמה קרמר, השתתפו גם הם בסבב הגיוס הנוכחי, אשר הביא את סך ההשקעה באקווה עד כה ל-13.5 מיליון דולר. יזם ומשקיע הסייבר הסדרתי שלמה קרמר יצטרף כדירקטור באקווה.
אקווה נוסדה בסוף 2015 על-ידי דרור דוידוף (שמשמש גם כמנכ"ל) ואמיר ג'רבי, והשיקה את הפלטפורמה שלה במאי 2016. החברה מתכננת להכפיל את היקף הצוות שלה עד אמצע 2017.
פלטפורמת אבטחת הקונטיינרים של אקווה מספקת פתרון אבטחה עבור סביבות קונטיינרים, כשהיא תומכת בקונטיינרים של Docker על Windows ולינוקס, וזמינה להפעלה על מרכז דאטה מקומי או בענני Azure, AWS ו-Google.
היא מספקת הגנה לאורך מחזור חיי הקונטיינר, מהפיתוח ועד לריצה בסביבת ייצור, באמצעות שילוב פרופילים חכמים של אבטחה, אנליטיקה של התנהגות, ומחקר פנימי של אבטחת סייבר, כדי ליצור מעטפת אבטחה מקיפה ועמידה ברגולציה.קמת בישראל ובסן פרנסיסקו.
|
בנק ישראל צריך לדאוג? ב-HSBC מעריכים שהדולר יצנח ב-4.5%
|
"השקל הישראלי הוא אחד המטבעות המועדפים עלינו מבין מטבעות ה- CEEMA (מרכז אירופה, מזרח התיכון ואפריקה) בתקופה האחרונה. אנחנו מאמינים שהדולר-שקל "ישבור" את רמת התמיכה של 3.75 שקל לדולר ויגיע לטווח של 3.60-3.65 שקל לדולר במהלך 12 החודשים הקרובים. התערבויות של בנק ישראל לא יצליחו למנוע את תיסוף השקל", כך כתבו היום (ב') בסקירתם כלכלני מחלקת המטבע של הבנק הבריטי HSBC.
התערבויות בנק ישראל צפויות ולא יכולות למנוע את התחזקות השקל
כמות ותדירות רכישות המט"ח שמבצע בנק ישראל ירדו משמעותית לאחרונה, והדבר יכול להצביע על כך שבנק ישראל הפך להיות "סובלני" יותר להתחזקות השקל. נוסף על כך, בבנק ישראל הסבירו לא פעם את התחזקות השקל על ידי העצמה הכלכלית של המשק הישראלי, כלומר בנק ישראל כנראה לא עומד לנקוט בפעולות יוצאות דופן כדי להחליש את השקל, כך מאמינים כלכני הבנק.
כלכלני HSBC מציינים גם שבנק ישראל ממשיך להיות פעיל בשוק המט"ח, למרות שכמות הרכישות ירדה משמעותית בחודשים האחרונים. בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח כלל בחודשים יוני ואוגוסט, וביולי רכש 600 מיליון דולר בלבד, כאשר מחצית מהסכום נרכשה במסגרת התכנית לקיזוז ההשפעה מהפקת גז בישראל. דווקא במסגרת תכנית זו בנק ישראל פועל בעקביות מרשימה, אך פרט לרכישות במסגרתה, בנק ישראל מתערב בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לשנים הקודמות.
|
האם 150 הייטקיסטים במגדל שלום בת"א יובילו את המהפכה?
|
לפני כמה שבועות עלה ברשת קמפיין ויראלי ל"גן הדיגיטלי הראשון" - גן ילדים שבו הגננת "מגננת" דרך הסמארטפון ובמקום צעצועים הילדים משחקים בטאבלטים. "האינטראקציה החברתית בגן מתנהלת דרך מסך מגע, כדי לעודד את הילדים כבר מגיל צעיר לתקשר עם מחשבים", נאמר בפרסומת.
התגובות לקמפיין היו סוערות ומזועזעות, אבל באחרונה התברר שהייתה זו בכלל התרסה צינית של בנק מזרחי טפחות, המבקרת את המעבר החד של הבנקים לערוצים הדיגיטליים. המסר של הבנק הוא שבדברים החשובים באמת אין תחליף ליחס אנושי. הקמפיין הזה הוא נקודת שיא באסטרטגיה של מזרחי טפחות, השמה דגש על הפן האנושי בשירותי הבנקאות. בפרסומת הוא ממש לועג לתחזיות על מעבר טוטאלי לערוצים הדיגיטליים בבנקאות, אבל היא גם מעידה עד כמה הנושא מעסיק את הבנקים בישראל ובעולם.
למהפכה הטכנולוגית יש השלכות נרחבות על הבנקים. מצד אחד, היא הזדמנות מבחינתם להתייעל באופן משמעותי בהוצאות כוח אדם ונדל"ן, להפחית מחירים ללקוח (העמלות בגין שימוש בערוצים ישירים נמוכות יותר מאשר עמלות על פעולות המבוצעות מול פקיד) ולשפר את הרווחיות. מנגד, המהפכה הדיגיטלית מביאה עמה תקופת מעבר לא פשוטה הכרוכה בחיכוכים הן עם העובדים שמרגישים כי הוחלפו במכשיר הנייד, והן עם לקוחות שלא תמיד אוהבים או מסתדרים עם הדיגיטציה.
נוסף על כך, המהפכה הטכנולוגית היא איום על הבנקים - אם לא ייערכו כראוי ויציעו את השירותים הנכונים והחדשניים ביותר, חברות טכנולוגיה עלולות לתפוס את מקומם. הם עלולים לגלות יום אחד שהם משמשים רק ככלי לשמירת הכסף בעוד שאת כל הפעולות והעמלות יבצע צד שלישי.
לפי נתוני בנק ישראל, כבר היום 80% מהלקוחות מנויים בערוצים הישירים, ו-17% מהפעולות הבנקאיות מתבצעות בערוצים הדיגיטליים. אלא שזו כאמור רק תחילתה של המהפכה.
הבנקים בישראל כבר שמים עין על תחום הפינטק, וברובם קמו מחלקות ייעודיות לחדשנות. הרבה מילים יפות נאמרו לנו בשיחות שקיימנו במהלך הכנתה של הכתבה הזאת: "הגדלת הערך ללקוח", "להציע את השירותים והפתרונות החדשניים והמתקדמים ביותר", "שיפור האינטראקציה הרב ערוצית, והערך המוסף שהיא יוצרת", "להביא את מהפכת הוואטסאפ לבנקאות" ועוד. אבל גם הייתה אמירה אחת כנה, של גורם במערכת הבנקאית: "אף אחד לא באמת יודע מה כוללת אותה מהפכה טכנולוגית ואיך הענף ייראה בעוד עשור".
■ מי צריך בנקים? כתבה ראשונה בסדרה
מה התוכניות של הבנקים בישראל בתחומי הטכנולוגיה והפינטק וכיצד הם נערכים למהפכה? "גלובס" עושה סדר בגישות ובאסטרטגיות השונות של הבנקים.
פפר של בנק לאומי: מהפכה אמיתית או הייפ מוגזם?
בנק לאומי שם את כל יהבו על הטכנולוגיה. הוא החל בקו הדיגיטציה כבר לפני קרוב ל-10 שנים, כשהשיק את לאומי דיגיטל, ובהמשך את לאומי טוטאל דיגיטל. בלאומי סבורים שהטכנולוגיה תשתלט על הבנקאות ושזו לא תהיה מהפכה מהירה כמו שקרה בבלוקבאסטר, שכן הדור הוותיק ימשיך לצרוך בנקאות בערוצים המסורתיים, אבל בתהליך הולך ומתמיד המשקל יעבור לערוצים ולמוצרים טכנולוגיים.
מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח, ותמר יסעור המקורבת אליה מובילות את הקו הזה. יסעור הובילה לפני קרוב לעשור את המהלך של לאומי דיגיטל, כשכיהנה כראש מערך השיווק, וכעת היא ממונה על הבייבי החדש - פפר (Pepper), שאמור לתפקד כבנק דיגיטלי ולהכניס "פלפל" לתחום. לצורך כך הקימה יסעור את חטיבת הבנקאות הדיגיטלית, בראשה היא עומדת.
פפר, בניהולה של לילך בר-דוד, למעשה כבר החל לפעול בגרסת פיילוט למקורבים לבנק. הוא גם החל לבצע מהלכים שיווקיים כגון כנסים של לקוחות, אך בפרופיל נמוך ביחס למה שבנק לאומי מסוגל לעשות. ההשקה לציבור הרחב תהיה לקראת נובמבר, לאחר שייעשו בפפר את השיפורים הנדרשים בעקבות תקופת ההרצה.
לפפר אמנם אין רישיון בנקאי נפרד, ופורמלית הוא חלק מבנק לאומי, אך בפועל מדובר ביחידה נפרדת היושבת במגדל שלום בתל אביב, ופרופיל העובדים שלו שונה מהעובדים של בנק לאומי - מדובר בכ-150 הייטקיסטים צעירים שאינם מחפשים קריירה בנקאית ולא אמורים להיכלל בהסכם הקיבוצי של הבנק. לפי הערכות, לאומי השקיע יותר מ-100 מיליון שקל בהקמת פפר, שכללה הקמת תשתיות מחשוב ומערכת ליבה חדשה בשיתוף עם חברת טמנוס.
מערכת הליבה החדשה אמורה לאפשר לבנק להטמיע בקלות פיצ'רים בתחום הפינטק, וזאת לעומת המצב כיום, שבו המערכות המיושנות של הבנק מקשות על שילוב כלים חדשניים. בעתיד הרחוק, מתכננים בלאומי להרחיב את התשתית החדשה גם לבנק עצמו. בתחילה פפר צפוי להציע שירותים בנקאיים בסיסיים, אך בבנק מתכוונים להכניס פעילות של ניירות ערך ומשכנתאות בשנתיים הקרובות.
פפר עדיין לא הושק רשמית, אבל כבר יש סביבו באז לא קטן. המתחרים של לאומי טוענים שמדובר בגימיק ואין בפפר בשורה אמיתית או שינוי של השירותים הדיגיטליים הרגילים בבנקים. "הרי כבר עשור לאומי טוען שהוא מוביל בבנקאות הדיגיטלית וקורא לעצמו טוטאל דיגיטל, אז עכשיו הוא אומר שבעצם הדבר הדיגיטלי האמיתי הוא פפר?", אומר אחד המתחרים. עוד אומרים המבקרים של לאומי כי עלות ההשקעה במערכת ליבה רצינית בתחום הבנקאות היא כמיליארד שקל, וכיוון שהבנק השקיע סכומים נמוכים יותר באופן משמעותי, עולה השאלה אילו שירותים ויכולות יהיו לפפר בתחום הבנקאות. בלאומי דוחים את הטענות ומשוכנעים שיש להם מוצר חדש.
לאומי מכוון בעיקר לקהל הצעיר - דור ה-Y, כלומר עד גילאי 35. למבוגרים יותר, כך מאמינים בבנק, מספיקים השירותים של לאומי דיגיטל. פפר אמנם מציע פטור מעמלות, ובבנק גם מתכוונים שהוא יציע מחירים טובים יותר בפיקדונות ובהלוואות מאשר בערוצים המסורתיים, אך לא זו הבשורה המשמעותית מבחינת לאומי. הבנק החדש אמור להציג ממשק שונה באופן מהותי. גורם בבנק מציין שהוא אמור לשנות את הבנקאות הדיגיטלית כמו שוואטסאפ שינתה את תרבות ה-SMS. הוא גם יפעל רק באמצעות האפליקציה בסלולר, ולא יהיה לו אתר במחשב.
אפשר להתייחס בציניות לכך שלאומי מסתמך על שינוי בממשק ובעיצוב כדי לגייס לקוחות צעירים, אבל מסקר נרחב שביצעו בארנסט אנד יאנג, שפרסמנו אתמול (א'), עולה שממשק ידידותי ונוח הוא הגורם הראשון שמביא לצריכת פיתוחי פינטק - יותר מהורדת עלויות.
בנק לאומי הטווה לעצמו מסלול ברור - מעבר לערוצים הדיגיטליים על חשבון ערוצי הבנקאות המסורתית ובראשם הסניפים. הבנק כבר סגר עשרות סניפים בשנים האחרונות, וימשיך במגמה זו. במקביל הוא הולך ומצמצם את מצבת כוח האדם בבנק. מאחר שבנק לאומי סובל מיחס יעילות חלש, ודאי ביחס ליתרון הגודל שהוא נהנה ממנו, פפר הוא מבחינתו התקווה לתוצאות טובות יותר: הוא בנק רזה, ללא הוצאות נדל"ן על החזקת סניפים, וגם כמעט ללא עובדים. אלה שמועסקים בו הם הייטקיסטים בחוזה אישי ולא בנקאים הכפופים להסכם הקיבוצי בבנק.
אם אכן יהיה מעבר של לקוחות אל פפר, ובמקביל הבנק ימשיך בתהליכי התייעלות, הוא יוכל בטווח הארוך לשפר באופן משמעותי את יחס היעילות והתשואה על ההון - שני פרמטרים שבהם הוא בעמדת נחיתות מול בנק הפועלים.
על הנייר נראה שפפר הוא הפתרון האידיאלי, אבל צריך לזכור שלפחות בהתחלה עיקר הגיוסים לפפר יגיעו ככל הנראה מלקוחות לאומי. האם עובדי בנק לאומי ימכרו וישווקו בהתלהבות ללקוחות מוצר שהוא למעשה מתחרה בהם, ואף עלול להחליף אותם בבוא היום? התשובה אינה פשוטה.
מעבר לכך, פפר אמור להציג מחירים נמוכים מאלה של לאומי, אך מצבת ההוצאות לא יורדת בקצב מהיר כל כך. התוצאה היא שסביר שדווקא נראה בתחילה פגיעה ברווחיות של בנק לאומי כתוצאה ממעבר לקוחותיה לפפר.
מבחינת לאומי, הטענה הזאת מלמדת על הסתכלות צרה, שכן ממילא העולם עובר לתחום הדיגיטלי, ואם לא הם, אז גוף אחר יקים בנק דיגיטלי שיגזול מהם לקוחות. כמו כן, בהסתכלות לטווח ארוך ללאומי יש בכלל אספירציות להרחיב את פפר אל מחוץ לישראל, בין אם באמצעות מכירתו ובין אם בהכנסתו לשווקים אחרים, דבר שאמור להיות מקור הכנסות חדש.
האם מדובר במהפכה שתוביל את בנק לאומי למקום אחר או גימיק חביב שיסתיים כמו הבנק הישיר הראשון, שהוקם גם הוא ע"י לאומי? ימים יגידו.
בנק הפועלים: בין שת"פ עם הטכניון לסניפים עם טאבלטים
ליתרון הגודל יש חשיבות במיוחד כשמדובר על השקעות בתחום הטכנולוגיה. שני הבנקים הגדולים יכולים להרשות לעצמם לבצע השקעות רבות בתחום עתיר ההשקעות הזה, ואכן בשנים האחרונות היה נראה שבנק הפועלים מתחרה ראש בראש עם בנק לאומי בתחום החדשנות הטכנולוגית. מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר, התייחס לכך בראיון ל"גלובס" כשאמר: "שני הבנקים הגדולים נמצאים כיום במרוץ חימוש טכנולוגי, קר ומנותק".
בנק הפועלים אמנם שם דגש על פיתוחים טכנולוגיים, ופרסם אותם, אבל נראה שבתקופה האחרונה הוא משנה גישה. בנק הפועלים, שרק לפני כמה שבועות מונה אריק פינטו למנכ"ל שלו, נוקט כעת אסטרטגיה של שילוב "אנושי, אישי ודיגיטלי" - גישה המזכירה במובן מסוים את הבנקאות ההיברידית ששיווק מזרחי טפחות לפני כמה שנים.
אלא שהגישה הזאת מעלה את השאלה אם נכון להדגיש את הפן האנושי בבנק בתקופה שבה הוא מתייעל וסוגר סניפים ועמדות טלרים - תהליך שמן הסתם גורם זעזוע מסוים בקרב הלקוחות. בסביבת הבנק אומרים שתהליך סגירת הסניפים נעשה באופן מדוד וזהיר, ולבנק היה ויהיה את פריסת הסניפים הגדולה בישראל.
בניגוד ללאומי שישיק מוצר חדש בבנקאות הדיגיטלית, בנק הפועלים נוקט באסטרטגיה שמנסה לשנות את הבנק מבפנים, ולשלב גם שירות אנושי - מדובר באסטרטגיה מורכבת ולא פשוטה ליישום. כרגע, בנק הפועלים משקיע בתחום הטכנולוגי כמעט בכל אפיק אפשרי. בנק לאומי בונה בנק דיגיטלי? לבנק הפועלים כבר יש בנק כזה - B online. ובכל זאת, בעוד שלאומי רואה בפפר מוצר דגל שהוא מתכוון לשווק באגרסיביות, הבנק הדיגיטלי של פועלים נשמר בינתיים בפרופיל נמוך ביחס ליכולות השיווק והמכירה של הבנק, ככל הידוע, גם אין מספר רב של לקוחות המעורבים בפעילות הזאת. בבנק הפועלים לא חושבים שזו התשובה למהפכה הדיגיטלית, ומחזיקים בו בינתיים כעוד מוצר על המדף.
מלבד הבנק הדיגיטלי, הפועלים נקט עוד שורה של צעדים, כמו הקמת חטיבת חדשנות בראשות אבי כוכבא, הכוללת היום עשרות עובדים וצפויה להוציא שורה של מוצרים ופיצ'רים. הבנק גם חתם באחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם הטכניון להקמת מעבדת חדשנות משותפת, שתעסוק במחקר תחומים בעולם הטכנולוגיה והבנקאות. "מעבדת המחקר המשותפת ופעילויות נוספות עם חוקרי הטכניון יסייעו לבנק לפתח בנקאות שמבוססת טכנולוגיות פורצות דרך", אמר פינטו בעת השקת שיתוף הפעולה.
וכמובן, אי אפשר לשכוח את מהלך הסניפים הדיגיטליים, שיצר לא מעט רעש. מדובר בסניפי קונספט, המזכירים בעיצוב שלהם את חנויות אפל וקיימים גם בבנקים אחרים בעולם. הבנק השקיע סכומים לא מבוטלים בהקמת הסניפים הללו.
קולגות שלא ממש הבינו מה מטרת המהלך הזה הרימו גבה. "זה משפט עם סתירה פנימית מובנית: דיגיטל עושים מהמובייל ולא נוסעים בשביל זה לסניף של בנק", אמר גורם באחד הבנקים. בפועלים מתעקשים שמדובר במהלך מוצלח, המשלב שירות אישי עם טכנולוגיה, ומביא למעבר של לקוחות. אתמול השיק הבנק סניף חמישי, וסניף נוסף אמור להיפתח בחודשים הקרובים. עם זאת, אין כוונה בבנק להסב את כל הסניפים לכאלה, אלא למקד את הסניפים בפנייה לקהל הצעיר.
על פניו, נראה שהבנק יורה לכל הכיוונים בכל הקשור להתמודדות עם הסוגיה הלא פשוטה של טכנולוגיה ובנקאות, ומבצע השקעות רבות בתחום. אולם בבנק אומרים שהכיוון שלהם ברור - מבחינתם הטכנולוגיה היא לא מטרה אלא אמצעי לשיפור השירות. גורמים בבנק מציינים כי זיהו שיש צמא של הציבור לחזור לקבל יחס אישי, במיוחד בנושאים כמו ייעוץ פיננסי, פנסיוני וניהול השקעות. גם בתחומים האלה ישפר הבנק את הצד הטכנולוגי, אבל המטרה היא להנגיש את המידע לציבור, ושאותם פיצ'רים יהיו רכיב משלים לשירות האנושי. הפועלים יכול להרשות לעצמו להתחבט בסוגיית הטכנולוגיה והבנקאות, ולבצע השקעות רבות לאור איתנותו: הבנק מצליח לייצר רווח שנתי של 3 מיליארד שקל. הסיכון היחיד הוא שבלאומי אכן צודקים ופפר יהיה הצלחה כבירה. אם זה יקרה, יהיה יתרון לגוף הראשון בתחום.
מזרחי טפחות: הולך נגד הזרם
מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו, הוא למעשה היחיד בין חמשת הבנקים הגדולים שלא הקים בתקופה האחרונה יחידה בתחום החדשנות או הפינטק. במקום זאת הוא משקיע בפן האנושי - הוא הבנק היחיד שגדל במספר הסניפים שלו. את שנת 2016 אמור הבנק לסיים עם פתיחה של שישה סניפים חדשים.
מזרחי טפחות החליט ללכת נגד הזרם ביחס למהפכה הטכנולוגית ואימץ את הגישה שלפיה מה שחשוב הוא היחס והשירות האישי. הוא מנסה להרוויח מתקופת הביניים, שבה הבנקים הגדולים עוברים לערוצים הדיגיטליים על חשבון הסניפים, ומנסה לגייס את הלקוחות שנפגעים מכך. בסביבת הבנק אומרים כי אלפי לקוחות עזבו את הבנקים הגדולים לטובת מזרחי טפחות רק בעקבות סגירת עמדות הטלרים והסניפים.
במזרחי טפחות מדגישים שהבנק אינו מזניח את הצד הטכנולוגי וכי הפעולות בערוצים הדיגיטליים אינן נופלות מאלה של הבנקים הגדולים, אך אנשיו סבורים שלפחות בעשור הקרוב יישמר הצורך בשירות אנושי וכי גם אם לקוח מבצע 80% מהפעולות בערוצים הדיגיטליים, הוא עדיין צריך בנקאי טוב לשאר הפעולות.
בבנק סבורים גם שיש פעולות שבהן לעולם יעדיף הלקוח שירות אנושי, כגון ייעוץ השקעות, נטילת משכנתאות וייעוץ פנסיוני. כמו כן התפיסה בבנק היא שעסקים קטנים חייבים שירות אנושי עוד יותר ממשקי בית בפעולות כמו הפקדת מזומן וצ'קים, השקעות, ניהול מסגרות אשראי.
במזרחי טפחות, בניהולו של אלדד פרשר, מבינים שאין להם יתרון הגודל שיש לפועלים וללאומי, המשקיעים כספים רבים בפיתוחים טכנולוגיים. הרי בשביל בנק הפועלים השקעה של 2 מיליון שקל בפיתוח עוד פיצ'ר באפליקציה אינה השקעה משמעותית כשם שהיא בעבור מזרחי טפחות. בבנק מסתמכים על כך שהירידה בעלויות הפיתוח היא מאוד מהירה. הם לא מתיימרים לצאת ראשונים עם פיתוחים שונים, אלא ממתינים עד לירידת עלויות הפיתוח ואז מפתחים בעצמם.
למרות הזלזול בתחזיות שהמהפכה הטכנולוגית תשתלט על הבנקים, כפי שבא לידי ביטוי בקמפיין "הגן הדיגיטלי" של הבנק, יש גם תוכנית מגירה למקרה שיגלו שם שטעו.
בימים אלה מחליף בנק יהב, שבשליטת מזרחי טפחות, את מערכות הליבה שלו במערכות חדשות שבונה עבורו תאגיד הטכנולוגיה ההודי טאטא. הליך החלפת מערכות ליבה נחשב יקר ומסובך, ועלותו מוערכת בכמיליארד שקל. אלא שלפי ההסכם בין טאטא ליהב, הבנק ישלם סכום נמוך מזה באופן משמעותי ובתמורה טאטא יוכל בהמשך למכור אותה מערכת ליבה לבנקים אחרים או חדשים שיוקמו.
לפי הערכות, המערכת אמורה להתחיל לפעול כבר בשנת 2017, כך שאם המהפכה הדיגיטלית תשתלט על הבנקים, יוכל מזרחי טפחות להקים בנק דיגיטלי במהירות יחסית, על גבי אותה תשתית. נדגיש כי כרגע מדובר בתשתית בלבד, שעליו ניתן יהיה להלביש בקלות פיצ'רים מתקדמים, אך הבנק לא נמצא עדיין בשלב שבו הוא כבר מפתח בנק כזה. הוא רק מכין את התשתית כדי שיוכל לעשות זאת בבוא הזמן ביתר קלות ובמהירות - בין אם באמצעות בנק יהב, הנחשב כבר היום לזרוע הלואו קוסט של הקבוצה, ובין אם באמצעות מותג נפרד.
בנק דיסקונט: מתמקדים בפיצ'רים פרקטיים
בשקט בשקט, כמעט ללא רעש שיווקי, נכנס גם בנק דיסקונט לתחום הטכנולוגי. הבנק, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, מבין שעליו להתאים את עצמו לעולם החדש, על אחת כמה וכמה לאור מצבו הלא-מזהיר כיום. יחס היעילות בו נמוך וגם רווחיות פעילות הבנק עצמו (לא כולל החברות הבנות) נמוכה. אלא שבניגוד לבנק הפועלים ולאומי, דיסקונט צריך לשקול היטב ובדקדקנות את צעדיו, שכן אין לו היכולת לבצע השקעות רבות בתחום הטכנולוגי כמו של הבנקים הגדולים. לא תיראו את דיסקונט משקיע במעבדות חדשנות או רוכש חברות פינטק, וגם לא מקים בנק דיגיטלי; הוא בורר היטב את צעדיו ורוכש שירותים ומוצרים בעיקר מחברות בשלות בתחום. היתרון שלו הוא שמערכות הליבה שלו חדשות יחסית. הן הוחלפו ב-2009 ולכן קל לו יותר להטמיע טכנולוגיות חדשות.
בדיסקונט מתכננים לא מעט שינויים, אבל לפחות בשלב הזה הבנק שומר על פרופיל נמוך ומשקיע משאבים בפיתוח פרקטי של תשתיות ופיצ'רים.
בראש חטיבת הטכנולוגיות והדיגיטל עומד לוי הלוי, ולפני כמה חודשים הוקם בחטיבה אגף דיגיטל, בראשות אריק פרישמן. דיסקונט היה הבנק הראשון שהשיק את הזיהוי הביומטרי בכניסה לאפליקציה בנייד (כניסה באמצעות טביעת אצבע, ללא צורך בסיסמה) וזה אחד ההישגים המרכזיים שלו בתקופה האחרונה בתחום הטכנולוגיה. בבנק מספרים שחודש לאחר ההשקה, האימוץ של הזיהוי הביומטרי היה בקרב 90% מבעלי המכשיר הרלוונטי.
לכאורה מדובר בפיצ'ר טכני, אך בדיסקונט מציינים שהשיפור בהנגשה שינה גם את דפוסי צריכת הלקוח, ולראיה - היקף השימוש באפליקציה בקרב הלקוחות המשתמשים בפיצ'ר הזה כפול לעומת אלו שלא משתמשים בו. מבחינת דיסקונט, זה הקו שמנחה אותם - פיתוחים ופיצ'רים פרקטיים שיביאו לשינוי בהרגלי הצריכה של הלקוח.
לבנק יש כמה תוכניות בתחום הדיגיטלי. ראשית, הוא השיק באחרונה אפליקציה חדשה המתבססת על תשתיות חדשות, בפרויקט שהובילה לימור ספרן, מנהלת ענף ערוצים ישירים. בשלב הבא, לקראת סוף השנה הבאה, תושק מערכת CRM חדשה (מערכת ניהול שירות וצורכי הלקוחות). בבנק אומרים שהיא אמורה לשנות באופן מהותי את הקשר עם הלקוח, כך שלא משנה באיזה ערוץ הוא יפנה (בסניף, במוקד הטלפוני, באפליקציה, במייל וכדומה), כל המידע עליו ועל פעולותיו והפרופיל שלו יהיו מרוכזים באותה תשתית דיגיטלית, כך שניתן יהיה לשפר באופן מהותי את השירות.
נוסף על כך, הבנק מפתח מוצרים בתחום הבינה המלאכותית ובתחום הביג דאטה (ניהול מידע המגיע ממקורות רבים מהשרתים השונים של הבנקים), במטרה להציע מוצרים מתקדמים, אך גם במקרה הזה הפיתוח נעשה באופן מדוד.
הבינלאומי: מתמקד בשוק ההון
הבנק הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, סובל כמו דיסקונט מ"חסרון הקוטן", דבר המקשה עליו לבצע השקעות עתק בתחום הטכנולוגי. עם זאת, הבנק החליט למקד את פעילות החדשנות שלו בפינטק בתחום שוק ההון וההשקעות - תחום פעילות מרכזי בבנק. בעולם, פיתוחי פינטק בתחום שוק ההון וההשקעות נמצאים בתחילת הדרך בהשוואה לתחומי פינטק אחרים, אך בישראל הוא דווקא נחשב מפותח יחסית ויש לא מעט סטארט-אפים ישראליים בתחום.
בניגוד לדיסקונט, שמעדיף לרכז את הפיתוח בתוך הבנק ולרכוש מוצרים ושירותים מחברות טכנולוגיה, בבינלאומי מעדיפים לבצע שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ וגופים חיצוניים, המתפתחים יישומים ומוצרים. לפני כשנה, הקים הבנק יחידת פינטק תחת מחלקת האסטרטגיה, ובראשה עומדת שירלי שהם קליין. הבנק קורא לחברות פינטק הפעילות בתחום שוק ההון והקמעונאות לפנות אל הבנק ולבחון שיתוף פעולה, שיכלול הטמעת המוצרים בבנק.
עד כה נפגש הבנק עם עשרות חברות, ושיתוף הפעולה המשמעותי ביותר היה עם חברת פרסונטיקס, שהטמיעה בעבור הבנק את "פיבי", פיצ'ר טכנולוגי לניהול יעיל של החשבון. בנוסף, הבנק הקים חממת סייבר, ובה גישה לנתוני הבנק באמצעות ביתא סייט. במחזור הנוכחי יש 4 חברות. אחת מהן היא קרונוס, שגייסה באחרונה 3 מיליון דולר, ופתרון שלה כבר מוטמע בבנק.
■ מי צריך בנקים? כתבה ראשונה בסדרה
|
מכונת הרווחים והדיבידנדים של אלטשולר שחם נחשפת: רבע מיליארד שקל ב-3.5 שנים
|
בית ההשקעות אלטשולר שחם רשם בשלוש השנים וחצי האחרונות רווח נקי מצטבר של 252 מיליון שקל, בזכות הצמיחה המרשימה בהיקף הנכסים המנוהלים. כך עולה מהדוחות הכספיים של בית ההשקעות לשנים 2013-2015 ולמחצית הראשונה של 2016, שהגיעו לידי "גלובס". הרווחים, כך עולה מהדוחות, חולקו במלואם כדיבידנד לבעלי המניות של בית ההשקעות.
מדובר ברווחיות גבוהה מאוד ביחס למקובל בשוק ההון המקומי, והיא מאפיינת בית השקעות צומח נוסף, ילין לפידות, שכמו אלטשולר שחם נהנה גם הוא בשנים האחרונות מעלייה מרשימה בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו, והוא רשם בתקופה המקבילה רווח מצטבר של 283 מיליון שקל.
הדוחות הכספיים של אלטשולר שחם ממחישים היטב את הצמיחה המהירה שמאפיינת בשנים האחרונות את בית ההשקעות שמובילים גילעד אלטשולר וקלמן שחם. אם ב-2013 הסתכמו ההכנסות מדמי ניהול ועמלות ב-212 מיליון שקל, הרי שעד 2015 כבר צמחו ההכנסות אלו ל-279 מיליון שקל, וזאת כאשר הנתונים אינם כוללים את פעילות חברת הגמל, אשר מטופלת לפי שיטת השווי המאזני, ולכן הכנסותיה והוצאותיה אינן מאוחדות בדוח. חברת הגמל עצמה הציגה גם היא באותה התקפה עלייה חדה בהכנסות, מ-195 מיליון שקל ב-2013 ל-303 מיליון שקל ב-2015.
נפגע מהפדיונות בקרנות הנאמנות
מהדוחות גם עולה, כי במחצית הראשונה של 2016 הציג אלטשולר שחם ירידה של 34% ברווח התפעולי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ל-32 מיליון שקל, על רקע ירידה של 16% בהכנסות מדמי ניהול ל-119 מיליון שקל. הרווח הנקי נשחק בשיעור גבוה יותר של 43%, ל-27 מיליון שקל, והושפע לרעה גם מירידה ברווחי חברות בנות שמטופלות לפי שיטת השווי המאזני. לירידה בהכנסות וברווחים במחצית הראשונה של 2016 אחראית כנראה המגמה הכללית שאפיינה את פעילותם של כלל בתי ההשקעות בתקופה זו, ובראשה פדיונות בקרנות הנאמנות, שהביאו עמם ירידה בדמי הניהול שנגבו מתחום זה, לצד שחיקה בדמי הניהול הנגבים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות.
אלטשולר שחם, שהוקם ב-1990 בידי גילעד אלטשולר וקלמן שחם, מנהל כיום נכסים בהיקף של 65 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, תיקי השקעות, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה. אלטשולר ושחם מחזיקים כיום ב-65% מבית ההשקעות, בעוד שיתרת המניות מתחלקת בין משפחתו של בועז דותן, ממייסדי ענקית התוכנה אמדוקס (25%), ואשת העסקים רוני בר.
בדוחות מציינת אלטשולר שחם, כי לפני כחודשיים סיכמו אלטשולר, שחם ובר, על רכישת המניות של משפחתו של דותן (שמחזיקה בבית ההשקעות באמצעות חברת שירז דש השקעות), תמורת 210 מיליון שקל, כך שהעסקה משקפת לאלטשולר שחם שווי של 840 מיליון שקל. על פי האמור, על הרוכשים להפקיד את מלוא תמורת העסקה אצל עורכי הדין של המוכרים בתוך 90 יום (קרי עד אמצע אוקטובר) ועליהם להשיג את האישורים הרגולטוריים הדרושים עד אמצע דצמבר.
את העסקה מתכוונים הרוכשים לממן ממקורות עצמיים ובסיוע דיבידנד נוסף שעשוי בית ההשקעות לחלק. מהדוחות עולה כי בין ינואר 2013 לסוף יוני 2016 חילק אלטשולר שחם דיבידנדים בהיקף כולל של 240 מיליון שקל (לא כולל דיבידנד של 8 מיליון שקל שחולק בחודש שעבר), ובסוף יוני הוא עדיין הציג יתרת רווחים של 201 מיליון שקל. לאלטשולר שחם מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-60 מיליון שקל, וכנגדם אשראי בנקאי לטווח קצר של 10 מיליון שקל. מעבר לאשראי זה, אין לבית ההשקעות הלוואות ממלווים פיננסיים אחרים.
את הדיבידנד שיחלק אלטשולר שחם לטובת רכישת המניות של משפחת דותן הוא אמור לממן גם באמצעות הנפקת אג"ח לגופים מוסדיים בהיקף של 200-250 מיליון שקל, שעליה שוקדים שם כיום. חברת החיתום רוסאריו קפיטל תוביל את ההנפקה, וחברת מידרוג נתנה לאג"ח דירוג A2. הפגישות עם המוסדיים, לטובת קידום ההנפקה, צפויות להתחיל בימים הקרובים.
מבחינת משפחת דותן מדובר על השקעה מוצלחת. שירז דש השקעות, בניהול נדב דותן, רכשה רבע מבית ההשקעות בשנת 2009, לפי שווי של כ-240-300 מיליון שקל. אז ניהל אלטשולר שחם נכסים בהיקף כולל של כ-13 מיליארד שקל. כעת היא מוכרת את המניות לפי שווי יותר מכפול, לאחר שנהנתה מדיבידנדים שמנים לאורך השנים.
רביעי בהיקף הנכסים המנוהלים
אלטשולר שחם מנוהל על-ידי גילעד אלטשולר ורן שחם (בנו של קלמן שחם). לפי דירוג DUN'S 100 האחרון, בסוף 2015 נוהלו בבית ההשקעות נכסים פיננסיים בהיקף כולל של כ-65.7 מיליארד שקל - מה שהציב אותו במקום הרביעי בענף בתי ההשקעות (במונחי היקף נכסים מנוהלים), אחרי פסגות, מיטב דש ואקסלנס, ולפני ילין לפידות והראל פיננסים, שנמצאים אחריו בדירוג.
אלטשולר שחם אינו בית ההשקעות הגדול היחיד שהנו חברה פרטית. פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל, נמצא בבעלות המלאה של קרן ההשקעות אייפקס. בית ההשקעות השני בגודלו, מיטב דש, הוא כיום חברה ציבורית, אך בעלי השליטה בו - אלי ברקת וצבי סטפק - נמצאים בימים אלה במהלכים מתקדמים למכירת מניות בית ההשקעות לקרן ההשקעות הזרה XIO.
אם וכאשר המהלך יושלם, בית ההשקעות יחדל כנראה מלהיות ציבורי. גם אקסלנס הפך בשנה האחרונה לפרטי, לאחר שנים ארוכות שנסחר בבורסה. זאת לאחר שבעלת השליטה בו - קבוצת הפניקס - מחקה אותו בהצעת רכש, לפי שווי חברה של כמיליארד שקל.
לצד אי.בי.אי ואנליסט הציבוריים, וילין לפידות שמדווח דרך לידר שוקי הון הציבורית, שמחזיקה במחצית ממניותיו, צפוי בית השקעות נוסף להפוך בעתיד לציבורי: הלמן אלדובי, שכיום חברת הגמל והפנסיה שלו היא חברה מדווחת. זאת משום שלפני קצת יותר מחודש חתמו בית ההשקעות וחברת סוהו נדל"ן שבשליטת ערן מיטל על הסכם עקרונות לא מחייב, שלפיו יוטמעו בתוך סוהו פעילויות הפיננסים של הלמן אלדובי, שיקבל את השליטה בחברה הממוזגת.
|
אמריקה מנסה לפענח: מי האנשים שיצביעו לטראמפ?
|
ברגע שראיתי את השם "גארי" על השלט הירוק שמעל כביש 90 מזרח, היה לי ברור שאני חייב לרדת מדרך המלך ולשוטט בה קצת. השנה הייתה 2003, אני הייתי בן 31 ולא הערצתי את מייקל ג'קסון כבר קרוב ל-20 שנה, אבל רציתי לראות במו-עיניי את העיר שבה הוא ואחיו גדלו.
גארי שבאינדיאנה, ידעתי עוד כילד שקרא וזכר כל פרט על ההיסטוריה של אלילו המוזר, הייתה עיר תעשייתית במרחק של פחות משעת נסיעה ממרכז שיקגו, וכבר מהרגע הראשון שנכנסתי אליה היה לי ברור שימיה הגדולים חלפו מזמן. בלוקים שלמים של בתי מגורים היו נטושים, עשבים שוטים הסתננו מהסדקים שבמדרכות והשלטים שעל בתי העסק הבודדים שהיו פתוחים, היו דהויים או שחסרו בהם אותיות. קיר גדול במרכז העיר היה מקושט בגרפיטי ישן של חמשת האחים ג'קסון, אבל כשעצרתי ליד כמה קבוצות של אנשים כדי לבקש עזרה בניווט אל בית המשפחה הישן, איש לא היה מעוניין לסייע. כמו הסביבה שהקיפה אותם, גם תושבי העיר נראו מוזנחים ואדישים.
גארי הוקמה בשנת 1906 על-ידי תאגיד הפלדה הצפון אמריקאי (US Steel) כדי לשכן בה את עובדי המפעל החדש שלו, ובלי בושה נקראה על שמו של יו"ר התאגיד, אלברט הנרי גארי. התנופה התעשייתית האדירה שאפיינה את אמריקה עד 1933 דחפה את המפעל להתרחב במהירות, ועוד ועוד עובדים העתיקו אל העיר את מגוריהם. במפקד האוכלוסין של 1930 כבר מנתה גארי לא פחות מ-100 אלף איש. המשבר הפיננסי של שנות ה-30 אמנם האט את קצב הגידול שלה, אבל הצורך בפלדה שיצרה מלחמת העולם השנייה שלא איחרה להגיע, העלה אותה שוב על דרך המלך. גם השגשוג של שנות ה-50 הפוסט מלחמתיות - מכונית לכל משפחה, מכשירי חשמל בכל בית ותנופת בנייה יוצאת דופן - היטיב עם העיר. במפקד של 1960 מנתה אוכלוסייתה לא פחות מ-178 אלף איש.
...
|
עובר ל-19:00: תוכנית אקטואליה יומית לשרון גל בערוץ 20
|
שרון גל, מגיש התוכנית "כלכלי בלילה" בערוץ 20, עובר לשעת שידור מרכזית יותר בערוץ, ויתחיל להגיש תוכנית יומית בשם "לפני כולם". מדובר בתוכנית בנושאי אקטואליה שתועבר בשידור חי ותשודר מדי ערב בין שבע לשמונה. מועד העלייה המדויק של התוכנית לאוויר עדיין לא נקבע, אך בערוץ כבר יודעים לספר כי היא תעסוק בענייני היום ותשלב נושאים מדיניים-פוליטיים לצד צרכנות וכלכלה לכל המשפחה.
ילוו את התוכנית כתבי מערכת שמגויסים בימים אלו, וכן פרשנים מובילים. בחלקה האחרון של התוכנית יתארח קומיקאי שיביא זווית אישית משעשעת בנוגע לענייני היום. עוד נמסר כי התוכנית תועבר במקביל גם בעמוד הפייסבוק של שרון גל, אחריו עוקבים יותר ממאה אלף איש.
במקביל, התוכנית "כלכלי בלילה", אותה מגיש כיום גל, תמשיך להיות משודרת בימים א'-ה' עם מגיש אחר שזהותו עדיין לא נקבעה.
ערוץ 20, שעלה לאוויר לפני יותר משנתיים, פועל במסגרת הערוצים הייעודיים תחת ההגדרה של ערוץ מורשת, ומזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית. מנכ"ל הערוץ הוא אבי בר, והוא גם מחזיק במניות מיעוט בו. בעל השליטה הוא איש העסקים יצחק מירילשווילי. במארס השנה הגיש הערוץ בקשה רשמית להתחיל לשדר גם מהדורת חדשות, והוא ממתין לתשובה בעניין ממועצת הכבלים והלוויין.
שרון גל נבחר לכנסת בבחירות האחרונות במסגרת מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, אך לאחר כחצי שנה החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים והצטרף לערוץ.
גל מסר היום (ד'): "תמיד מרגש להתחיל משהו חדש. בעיני להיות שותף ליצירת אלטרנטיבה בתקשורת הישראלית זוהי זכות, ואני מקווה שנצליח ליצור רצועה שתיתן לצופים אפשרות להכיר את ענייני היום באופן מאוזן והוגן".
תוכניתו החדשה של גל מצטרפת לשורת תוכניות חדשות עליהן הוכרז לאחרונה בערוץ 20, בהן תוכניתו של אלירז שדה, "ח"י ברשת", ותוכניתו של דידי הררי, "דידי ב- 20", שפרק הבכורה שלה ישודר ביום שישי הקרוב.
|
"המלחמה הבאה תהיה בין הממשלות לתאגידים"
|
"ב-6 ביולי 2016 קרה אירוע שגרם למיליוני אנשים לעצור את המכוניות שלהם באמצע הרחוב, לצאת ולהביט במסכים. זה לא היה אירוע חדשותי גדול או הדלפה של מסמכים בעלי חשיבות לאומית, אלא בסך הכל ההשקה של פוקימון גו".
כך סיפר ביירון דיטר, שותף בבסמר וונצ'רס, באירוע המליאה של כנס ג'רני של "גלובס" וארנסט אנד יאנג, שנערך היום (ד'). "היה זה האפ שצמח באופן המהיר ביותר בהיסטוריה. 25 מיליון איש הורידו אותו כל יום בימי השיא, והשימוש הממוצע ארך 35 דקות. 80% מהמשתמשים ביצעו רכישה דרך האפליקציה ו-20 מיליון המשיכו להשתמש בה. כשאני הייתי יזם לפני 10 שנים, אירוע כזה היה יכול להיות היום הכי מוצלח אבל גם הכי שחור בחיים שלי. לא הייתה לי שום יכולת לשרת פעילות כזו. אפילו בתקציב בלתי מוגבל לא היה ניתן להפעיל את התשתית ואת כוח האדם לתמוך בכל המשתמשים. היום אפשר, בגלל המהפכה הטכנולוגיה של ה-SAAS, שמאפשרת סקייל אפ גמיש ומיידי לכל דורש.
"כשחושבים על אפליקציות חושבים על עולם כייפי של צרכנים, ולא על עולם האנטרפרייז המשעמם והשמרני, עם חוות השרתים שלו וחוות המתכנתים בקיוביקלז. למעשה הם שלובים זה בזה. והנה, הענן של אמזון רשם צמיחה של 70% וייצר תזרים מזומנים חיובי של 2.5 מיליארד דולר בשנה שעברה. אלה מספרים נדירים לעסק שהוא למעשה קומודיטי. אני לא משקיע בחוות שרתים, אבל פינטרסט בה השקעתי לא יכולה לחיות בלעדיהם, ומנכ"ל אובר אמר כי הוא ישן בלילה בשקט רק בידיעה שהענן מטפל במסרים שלו כמו שצריך".
היכן ההזדמנויות שלכם בעולם ה-SAAS, על פי דיטר? בתחום ה-API-SAAS שבו המפתחים הם גם חלק מהמוצר וגם הצרכן האינטליגנטי שלך; Vertical SAAS, תוכנות שפותחו עבור תעשיה מסוימת, תחום בו לדברי דייטר נערכו מיזוגים ורכישות בהיקף של 9 מיליארד דולר בשנים האחרונות, וזו רק ההתחלה; Enterprise Mobile - יותר אפליקציות מובייל המאפשרות תקשורת עם המערכות שבהן אנחנו משתמשים במקום העבודה. "בתחום הזה הקדמנו את זמננו ובהון סיכון להקדים את זמנך זה לפעמים כמו לטעות. אבל כעת זמנו הגיע"; תחום הסייבר ("שאתם מכירים היטב") ותחום הבינה המלאכותית.
הזדמנות לסינים
בשיחה בין הראל בית און שותף בחברת ההשקעות ויולה צמיחה ורישד טובקוואלה, האסטרטג הראשי של חברת הפרסום הענקית פובליסיס, שאל בית און את טובקואללה, האם גוגל ופייסבוק ישלטו בעתיד לבדן בתעשיית הפרסום באינטרנט.
"שמעתי דיבורים כאלה גם לגבי AOL, יאהו ומיקרוסופט, כל אחת בזמנה. פייסבוק וגוגל הן חברות מצוינות אבל הן עסוקות מאוד אחת בשנייה וזיו הזדמנות לאחרים, ובין היתר לסינים - בעיקר טנסנט ובמידה פחותה עליבאבא. אני מאמין כי בתקופה הקרובה הסינים ייכנסו גם לארה"ב".
בית און: "אני מסכים. 50 מיליארד דולר לא יכולים להישלט על ידי שתי חברות בלבד".
טובקוולה: "הסינים מאמינים שהם היו הבעלים של העולם כולו ואז פספסו משהו, את מנוע הקיטור. הם לא יתנו שוב לטכנולוגיה להיות בבעלות מישהו אחר. הם מאמינים כי האינטרנט הוא האיום הגדול עליהם וההזדמנות שלהם. השאיפה שלהם לשלוט בטכנולוגיה היא בעלת עוצמה שאיננו יכולים להבין. הם משחקים משחק ארוך טווח ולצערי ארה"ב כרגע משחקת משחק קצר טווח. המשחק ארוך הטווח תמיד מנצח". טובקוולה עצמו הוא הודי תושב ארה"ב, והחברה בה הוא מועסק כבר 35 שנה, פובליסיס, היא חברה צרפתית.
בית און שאל לגבי השיווק לדור המיליאלז, וטובקוולה ענה כי: "אם בכלל אפשר לומר עליהם משהו משותף, הרי שהוא החיפוש אחר ערכים. הם רוצים לדעת מה המטרה של חברה, מה המטרה של מוצר. אנחנו המשווקים מסתבכים עם זה.
"המשווקים גם מוטרדים מכך שיש לציבור מידע. האינטרנט מאפשר אינטראקציה של דוד מול גוליית, כשדוד הצרכן מתגרה בגוליית, תאגיד הענק. החברות הענקיות מדברות על העצמת הצרכן אבל לא באמת מעוניינות בכך. אולם המילניאלז מסתכלים על דברים בפן חדש וזה מאתגר את החברות הגדולות. אני אומר לחברות - 'הכל בסדר, חוץ מזה שהצרכנים שלנו מקדימים אותנו טכנולוגית ושאין לנו מושג מי המתחרים שלנו'".
האם חברות הפרסום יקרסו? שאל בית און. טובקואלה: "אולי, כך מי שיפגע בצורה החזקה ביותר, הוא תחום הפיננסים, כי הוא פשוט כל כך מדיד. כולם יודעים שבחצי השנה האחרונה, שהייתה תנודתית מאוד ולכן לכאורה היוותה הזדמנות למנהלי התיקים, בעצם 92% מהם לא הצליחו לנצח את השוק או אפילו להשתוות אליו. בזכות האינטרנט צרכנים יכולים לעשות את ההשוואה, והם יגיבו בהתאם. לעומת זאת, הדבר שתמיד יהיה צורך בו הוא מספרי סיפורים, כי מהם בני האדם אם לא סיפורים באינטראקציה".
בית און שאל האם קיים מתח בין תעשיית הידע, לבין ההמונים שאינם שותפים לרווחיה, ולכך ענה טובקואלה: "כשהייתי ילד בהודו הייתי מנוי לתוכנית 'ספר בחודש' וקראתי סדרה שלנו על עלייתן של תרבויות, ומה שקראתי היה שחוסר שוויון תמיד קיים, והשאלה הבוערת יותר היא האם יש ניידות חברתית, כלומר האם כולם מקבלים סיכוי. כיום, מאות מיליוני אנשים בעולם כלל לא מקבלים סיכוי. היום כולנו בני תערובת במידה מסוימת, ואם נמשיך להתנהל כמנהגו, בעתיד כולנו נהיה בני גוון אחיד של חום".
"ישנו משבר מנהיגות בעולם, כי המנהיגים לא מסוגלים לצייר לנו עתיד טוב יותר. אתם בתעשיית ההיי-טק בישראל רואים עתיד טוב יותר, אבל אף אחד בסביבה שלכם לא שותף לכך, וזו תהיה לכם בעיה".
טובקואלה הוסיף כי הוא אופטימי כלפי העתיד: "אני מעדיף לחיות היום מאשר בכל תקופה אחרת אז מדוע שלא אעדיף עוד יותר לחיות בהמשך? טראמפ אומר בואו נחזיר את אמריקה לגדולתה ואני אומר - הבה נהפוך אותה לגדולה ביותר שהיא יכולה להיות, יותר מבעבר".
"הסקייפ הבאה"
מרק טולוז, מייסד ומנכ"ל קרן הון הסיכון מנגרוב קפיטל ויו"ר חברת וויקס הישראלית, שהייתה אחת ההצלחות של מנגרוב, סיפר כי: "ב-2005 מכרנו את סקייפ, אחת העסקאות הראשונות שלי כמשקיע, וחשבתי לחץ לחזור על ההצלחה. כשאמרו לי "הסקייפ הבאה נמצאת בישראל', הגעתי". סקייפ צמה החלה באסטוניה, ולכן טולוז היה פתוח לרעיון. "גדלתי במצרים, והפעם הראשונה שבה הגעתי לישראל הייתה בטיסה הישירה הראשונה בין המדינות, ב-1982. הפעם השניה הייתה אותה נסיעה בשנות ה-90, והייתי המום לא פחות".
בביקור זה קיבל טולוז טלפון, והתבקש על ידי חבר לבדוק סטארט-אפ עם טכנולוגיה ומודל עסקי לא ברורים, אבל יזמים מעניינים. "עוצר לידי ג'יפ מכוסה בוץ וממנו יוצא.... רמבו! עם הרובים והמדים והכל". היה זה רועי סער, אחד ממייסדי וויקס והיום חלק ממנגרוב, שהכיר לטולוז את החברה. וויקס הייתה ההשקעה הראשונה של מנגרוב, והיום מדובר ב-30% מפעילותה.
וויקס הונפק ב-2013 ושווה היום כ-2 מיליארד דולר. "מה הפך את וויקס להצלחה? הנה כמה מספרים. יש לנו 100 מיליון משתמשים, כולם עסקים קטנים שיצרו באמצעות וויקס אתר אינטרנט. הכינו את תחזיות הרווח ב-10 מתוך 11 רבעונים. וויקס היא חברה ברמה בינלאומית לא רק בטכנולוגיה אלא גם בשיווק, אך המספר שאני הכי גאה בו הוא שיצרנו 100 מיליונרים חדשים, בדולרים. לא רק המייסדים הצליחו, אלא חלקו את העושר. אחד מכל שמונה עובדי וויקס הפך למיליונר.
"עשינו זאת כי הנפקנו במקום למכור מוקדם מדי. הייתה לנו הצעה למכור ב-400 מיליון דולר והיזמים סרבו. אם היינו מוכרים אז, רק היזמים היו מצליחים ולא העובדים. הייתה לנו החלטה קשה נוספת - להפסיק לעבוד עם פלאש ולעבור ל-html. הייתה לנו פלטפורמת פלאש נהדרת אבל סטיב ג'ובס הרג את פלאש. באותו זמן המהלך הזה קיצר לנו את חיי המזומן ל-6 חודשים, אך בלי המעבר הזה, לא הייתה חברה".
"הנחישות של החברה היא מקור ההצלחה שלה. ניסינו 27 מודלים עסקיים שונים עד שמצאנו את הדרך הנכונה לגרום לאנשים להיפרד מן הכסף שלהם. היו הרבה הזדמנויות להתייאש כאן". מנגרוב עצמה הייתה יכולה לפרוש עם ההנפקה כפי שקרנות הון סיכון מרבות לעשות. במקום זאת היא נשארה, וכעת היא מרווחת פי 25 על השקעתה. לסיכום גילה טולוז כי בוויקס, כל עובד בוחר את תואר התפקיד שלו. "ואז אתה צריך לעבוד קשה כדי להצדיק אותו".
"מכונת האמפתיה"
יורם טיץ, מנכ"ל משותף בארנסט אנד יאנג, שוחח באירוע עם דיוויד יון, נשיא מרכז החדשנות של סמסונג. השנים דנו בנושא המציאות המועשרת, ויון ציין כי פוקימון גו הראה כי הטכנולוגיה הזו יכולה לסחוף אחריה כל אדם, ולא רק חובבי טכנולוגיה וגיימינג. מארק צוקרברג קרא לטכנולוגיה הזו 'מכונת האמפתיה'. אני מאמין כי יש לה יכולת לשנות את האופן שבו אנחנו זוכרים וחווים דברים".
יון דיבר על המעבר של סמסונג מחברת חומרה, לחברה שמפתחת תוכנה המשולבת באופן בלתי נפרד בחומרה שלה. כך למשל בטכנולוגיה נחשפה בכנס CES האחרון, של מסך מגע על גבי המקרר. "זיכנו לכותרות סקפטיות, אבל זו לא סתם טלוויזיה על גבי מקרר, אלא מרכז התקשורת עם המשפחה. אם אמא בנסיעת עבודה בחו"ל היא יכולה לשלוח תמונה שתופיע על המקרר בבוקר. בני המשפחה יכולים לשלוח מסרים דרך לוח תכנון משפחתי מרכזי, שמתממשק עם הטלפון של כל אחד מהם. אם אתה בסופר אתה יכול לראות מה יש במקרר דרך מצלמה פנימית. כל חומרה בחיינו תעבור מהפכה דיגיטלית. סמסונג תהיה חלק משמעותי מזה, אבל בוודאי שלא נוכל לעשות זאת לבד.
"לכן אנחנו כל כך מעוניינים לעבוד עם הסטארט-אפים הישראלים. החברה שאני מחפש היא זו שיש לה את התשוקה לעשות שינוי בקנה מידה ענק. אם אתה לא שם, אין לך צורך דווקא בשת"פ איתי לעומת מישהו אחר. סמסונג מוכרת שתי טלוויזיות בשנייה. זו כמות הקהל שתוכלו להגיע אליה אם תחברו אלינו. בואו להיות השותפים שלנו, או רק החברים שלנו לשיחה". הוא המליץ לשוחח עם אייל מילר, מנהל הסניף הישראלי החדש של החברה.
יון ציין כי לדעתו בעוד 25 שנה מהיום: "ההעדפות של כל אדם והזהות שלו, ילכו לפניו ויקדימו אותו לכל מפגש, אם חברתי, בריאותי או שיווקי".
טיץ אמר בדבריו לכנס: "מה בני האדם רוצים? ביטחון כלכלי, ביטחון אישי, הגשמה עצמית ואז האזרחים שמחים. אבל כרואה חשבון אני שואל - מאיפה מגיע הכסף לצרכים האלה? הוא מגיע ממיסים.
"חברת קפה קמה בבוקר ואומרת לעצמה - הבה נמכור קפה לאנשים השמחים. והיא עושה את זה, וכולם שמחים. אבל אז היא אומרת בואו נוציא את הפעילות לאוף שור ונעשה תכנון מס, ולא נשלם מיסים. והאזרחים לא שמחים והממשלה נאבקת חזרה וזה עולה הון לתאגיד.
"כך נראית המלחמה בדור הנוכחי - מלחמה בין התאגידים הגדולים לממשלות הגדולות. ניו יורק אומרת לאובר - תשלמו לנו עמלה עבור השימוש בתשתית הכבישים שלנו. זהו הבסיס להצלחתכם, ונוצרת רגולציה אבל רגולציה פירושה חיכוך, חסם לחדשנות".
טיץ הוסיף כי טכנולוגיה עלולה למנוע מאנשים את עבודתם. "ואז ג'ון שהוא נהג מקרדיף, הוא לא שמח, ואז יש התנגדות להגירה ויש ברקזיט. ואז קורים דברים כאלה (מראה תמונה של דונלד טראמפ). ואנשים לא שמחים. אנחנו צריכים לחזור למה ששמעון פרס ז"ל אמר לנו: 'טכנולוגיה ללא מוסר היא רוע. מוסר ללא טכנולוגיה הוא עוני. חייבים לשלב ביניהם'. ואז הטכנולוגיה תביא עבודה, הטכנולוגיה תביא חינוך, הטכנולוגיה תפזר את העושר ותביא מזון ומים לכולם, והאזרחים יהיו שמחים".
הוא הוסיף כי: "פרס אמר כי אנחנו נמצאים במהפכה הגדולה ביותר מאז בריאת העולם, משום שאדמה, כוח אדם והון כבר אינם המניעים העיקריים של הכלכלה, אלא רעיונות. כעת שינויים אדירים קורים בעולם בזכות מספר חד ספרתי של 'ילדים' יזמים, שלא התכוונו להפוך את העולם ועשו זאת ללא מלחמות'. היום הטכנולוגיה נוגעת בהכל, והיא עוד תשפיע הרבה יותר לעומק. עוד לא ראינו כלום".
הספד לשמעון פרס
רונן בראל פתח את הכנס בהספד קצר לנשיא התשיעי שמעון פרס שנפטר אמש. "אנו מודים לשמעון על חיים של חתירה לשלום ותמיכה בחדשנות ישראלית. אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחת פרס ובמיוחד לחמי פרס (שותף מנהל בקרן הון הסיכון פיטנגו - ג.ו)".
בראל ציין כי: "ביל גייטס אמר - אנחנו תמיד מעריכים ביתר מה ישתנה תוך שנתיים ומעריכים בחסר מה ישתנה תוך 10 שנים. גם אנחנו, כשהקמנו את כנס ג'רני, לא ידענו שהוא יימשך 20 שנה. בתקופה זו ישראל הפכה ממדינת IT, גם לעמדת מובילות בתחומי הסייבר, הפינטק, האוטומציה ועוד. כעת עלינו לפרוץ את תקרת הזכוכית כדי להגיע לגבהים חדשים,.
ג'וש קירנן, מנהל הפעילות הישראלית של משרד עורכי הדין לייטהם וולקינס, אמר כי: "יועץ הניהול פיטר דרוקר אמר כי הדרך הכי טובה לנבא את העתיד היא ליצור אותו, וישראל מובילה בכך. למרות היעדר חלון הנפקות, חברות ישראליות גייסו 4.4 מיליארד ב-2015, ומגוון המשקיעים גדל, כך שכעת יש כאן לא רק הון סיכון אלא גם קרנות פרטיות ואסטרטגיות, וגם מאסיה ולא רק מארה"ב. המשקיעים נמשכים לתעשייה השוקקת והתעשייה גדלה בזכות המשקיעים המגוונים במעגל היזון חיובי. הגעת הון צמיחה לישראל יאפשר להצמיח כאן חברות גדולות ומימון המונים מאפשר לרעיונות צעירים מאוד להתממש.
|
איזה גופים בארץ מובילים את תחום החוזים על מדדים?
|
בדרך כלל, כשמשקיע בוחר להיצמד למדד כלשהו, הוא בוחר באחד משלושת המכשירים הנפוצים ביותר להשקעה במדדים: תעודות סל, קרנות מחקות או קרנות סל (ETF). מנתונים המפורסמים על-ידי בנק ישראל, רשות ני"ע והגופים המוסדיים, ניתן להעריך כי משקיעים בישראל מקצים כיום כרבע טריליון שקל מכספם למוצרי מדד אלה.
יחד עם זאת, למרות שאין ספק בנוגע לפופולריות הרבה של תעודות ו-ETF בקרב החוסכים בארץ, שווה לעמוד על מגמה הולכת וגוברת בקרב המשקיעים הגדולים בישראל: מנהלי הפנסיה, הגמל ומוצרי הביטוח. הגופים המוסדיים מקצים כיום חלק לא מבוטל מתיקי ההשקעות שלהם למוצרי מדד נוספים. מדובר בחוזים עתידיים ובחוזי החלף (SWAP), שני מוצרים ששמותיהם מוכרים לרוב רק לבוגרי הפקולטות לכלכלה ולמנהל עסקים.
החוזים אינם "גוזלים" את כספי המשקיע
הרעיון המרכזי של שימוש בחוזים על מדדים (או למעשה על כל נכס אחר) הוא העובדה שהם אינם "גוזלים" את כספי המשקיע במהלך תקופת ההשקעה. בניגוד לתעודה או קרן סל, שבה נדרש המשקיע להוציא באופן פיזי את מלוא הכסף שהוא מעוניין להשקיע במוצר המדד, בחוזה על מדד אין תמורה כספית המשולמת ביום "ההשקעה" עצמה, קרי, במועד הכניסה לחוזה.
במקום זאת, נוצרת למשקיע התחייבות על ההפרש בין שווי החשיפה למדד שאותה ביקש לבצע לבין השינויים שיחולו במדד מעתה ואילך עד לפקיעת החוזה. במקרה שבו הגוף המוסדי מעוניין להיצמד למדד דוגמת נאסד"ק 100 או הדקס באמצעות שימוש בחוזה עתידי או ב-SWAP, הוא יהיה זכאי לקבל תמורה חיובית במידה שהמדד יעלה מאותה נקודה או לחילופין, לשלם את ההפרש במצב בו המדד ירד.
כאמור, המנגנון הייחודי של החוזים על מדדים משאיר בידי הגוף המוסדי את סכום הכסף שאיתו "קנה" את החשיפה למדד ותכונה זו מאפשרת לו לעשות שימוש נוסף בכסף, אשר עשוי לזכות את קופת הגמל או קרן הפנסיה שבניהולו בתמורה נוספת מעבר לתשואת המדד. מנגד, המחיר של שימוש בחוזה הוא עלות הריבית המגולמת בחוזה העתידי או ב-SWAP, כך שהרעיון העומד מאחורי העדפה של שימוש בחוזה על מדד על חשבון השקעה במוצר מדד "רגיל" כמו תעודת סל, מבוסס על היכולת של הגוף המוסדי לייצר על הכסף הפנוי תשואה עודפת ביחס לריבית הגלומה בחוזה.
משתמשים "כבדים": מנורה, הראל וכלל
חשוב להדגיש כי השקעה בחוזים עתידים ו-SWAP היא לחלוטין מגרש המשחקים של הילדים הגדולים בשכונה. המספרים מדברים בעד עצמם. מדיווחי ההשקעה של הגופים המוסדיים לסוף הרבעון השני, עולה כי החשיפה שלהם למדדים דרך מכשירים אלו עומדת בקירוב על 13.9 מיליארדי שקלים.
בשלב זה אבהיר כי בניגוד לתעודות הסל והקרנות המחקות המוצעות בארץ, אשר יחד עם קרנות הסל בחו"ל הוחזקו בסוף הרבעון השני בסכום מצרפי של 105 מיליארד שקל על-ידי מנהלי החיסכון לטווח ארוך בישראל, אמידת סכום ההשקעה בפועל של המוסדיים בחוזים היא מדויקת פחות, לאור העובדה שבמוצרים אלה המדידה נעשית במונחי חשיפה ולא בשווי שוק של ההשקעה, כמו בתעודות למשל.
השחקנים המרכזיים בישראל שעושים שימוש בחוזים על מדדים, הם באופן טבעי מנהלי הפנסיה והביטוח הגדולים, ובראשם מנורה, הראל וכלל. בסיכום מחצית השנה הנוכחית, שלושת הגופים החזיקו יחד בחשיפה ברוטו של יותר מ-10 מיליארד שקל בחוזים על מדדים.
גופים מוסדיים נוספים שעושים שימוש נרחב בחוזים עתידיים ובחוזי החלף על מדדים בחו"ל במסגרת קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלהם, הם ילין לפידות, עמיתים ומגדל. חשוב לציין כי בהחלט ייתכן שגופים מוסדיים נוספים משתמשים בדרך קבע בחוזים לצורך חשיפה למדדים, אולם לאור העובדה כי הדיווח של הרכב הנכסים הוא רבעוני בלבד, לא ניתן לראות את הנכסים עצמם במהלך התקופה ולמדוד לעומק את היקפי השימוש שלהם.
S&P 500 וכל היתר
אחרי שסקרנו את הגופים המובילים בתחום, אציג את המדדים הפופולריים ביותר בקרב המשקיעים המקומיים. כאן התמונה ברורה מאוד וסביר שלא תפתיע את מי שפעיל בתחום. מדד S&P 500 האמריקאי הוא המנצח הגדול בכל הנוגע לחשיפה למדדים דרך חוזים. המדד, אשר מוצעים עליו אינספור מוצרים פיננסים עוקבים, הוחזק באמצע השנה בסכום השווה ל-6.7 מיליארד שקל באמצעות חוזים. חשיפה של 3.8 מיליארד מתוך סך זה הושגה באמצעות חוזים עתידיים והיתר בחוזי החלף.
בפער גדול ממנו, מדד 50 המניות הסחירות באירופה (Euro Stoxx 50) מוחזק על-ידי גופים מוסדיים בישראל באמצעות חוזים בשווי של 1.3 מיליארד שקל. מדדים בולטים נוספים שאליהם נחשפים הגופים בארץ דרך חוזים, הם המדדים הסקטוריאליים של מדד S&P 500: פיננסים, בריאות וטכנולוגיה.
גם מדדי מניות אחרים בארה"ב, כמו נאסד"ק 100 וראסל 2000, זוכים לביקוש רב דרך חוזים. מחוץ לארה"ב, המדדים הפופולריים לחשיפה דרך חוזים הם NIKKEI 225 היפני ו-S&P/ASX 200 האוסטרלי, שבכל אחד מהם שווי החשיפה ברוטו בסוף הרבעון השני עמד על כמה מאות מיליוני שקלים.
בנוגע לסוג המכשיר, חוזי החלף (SWAP) הינם נפוצים יותר בקרב המשקיעים המוסדיים, לאור העובדה כי ניתן לסחור בהם בכמעט כל נכס פיננסי שרוצים. בניגוד לחוזים עתידיים על מדדים, שהינם סחירים ומוצעים לכל (בכפוף למינימום "השקעה" ודרישות ביטחונות שונות), חוזי החלף הם מוצר שנסחר מעבר לדלפק (OTC).
על כן, אפשר למצוא בתיקי המוסדיים הישראליים חוזי החלף שבוצעו על מדדים פחות מוכרים, כמו למשל דאו ג'ונס תקשורת ו-MSCI טייוואן. בנוסף, אפשר גם למצוא חוזי החלף שמוסדיים בארץ ביצעו על מדדי אג"ח בחו"ל, כמו IBOXX בדירוג השקעה ובתשואת זבל, לצד מדד אג"ח שווקים מתעוררים של ג'י.פי מורגן.
לסיכום, אין ספק שעולם ההשקעה הפסיבית ימשיך להישלט בעתיד הנראה לעין על-ידי תעודות הסל ו-ETF, אולם יחד עם זאת, חשוב להכיר כי בקרב המשקיעים הגדולים בישראל יש גם מעבר לחשיפה למדדים דרך חוזים.
*** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו
|
קלינטון וטראמפ מאמצים את מדיניות נתניהו על המזה"ת
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חוזר היום (ב') לישראל לאחר שהצליח לקטוף משני המועמדים לנשיאות ארה"ב הצהרות תמיכה במדיניות ממשלתו כלפי הפלסטינים. אם רק חלק מההבטחות האלה יתממשו, תחול התחממות ניכרת ביחסים הטעונים בין הבית הלבן לבין לשכת רה"מ ב-4 השנים הבאות.
נתניהו נפגש אתמול עם דונלד טראמפ במעונו בטראמפ טאואר, בשדירה החמישית, וכעבור כמה שעות עם הילארי קלינטון בבית-מלון בניו-יורק. שני המועמדים יצאו מגדרם להדגיש את תמיכתם במדיניות הנוכחית של ישראל בהודעות פומביות שפורסמו כתום השיחות. שניהם מנסים ללקט קולות של מצביעים יהודיים, במיוחד במדינות מפתח שדפוסי ההצבעה בהן עשויים להכריע את תוצאות הבחירות: פלורידה, פנסילווניה ואוהאיו. שיעור היהודים בכמה מחוזות בחירה במדינות אלה גבוה יותר משיעורם בכלל האוכלוסיה במדינה.
וכך, אחרי פגישתה עם נתניהו, אמר דובר מטעם המועמדת הדמוקרטית, שהיא "מתנגדת לכל מאמץ של צדדים שאינם חלק בסכסוך הישראלי-פלסטיני לאכוף פתרון לסכסוך, לרבות מועצת הביטחון של או"ם". הצהרה זו משמחת כמובן את נתניהו, אך היא מציבה את קלינטון במסלול של התנגשות פוטנציאלית עם ממשל אובמה, שבוחן אפשרות ליזום הצעת החלטה במועצת הביטחון שתשמש תוואי לפתרון הסכסוך לפי העקרונות שאימץ הממשל זה מכבר, לרבות חזרה לגבולות 67 עם תיקונים קלים מוסכמים הדדית, באמצעות חילופי שטחים הדדיים, והכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית.
בהודעה מטעם מטה קלינטון נאמר, כי המועמדת הדמוקרטית "מוסיפה להיות מחויבת לקידום פתרון של שתי מדינות לשני עמים ולמו"מ ישיר בין הצדדים, שיבטיח את קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עם גבולות בטוחים ומוכרים, ובה בעת יבטיח לפלסטינים עצמאות, ריבונות וכבוד".
ההודעה מדגישה עוד, כי ישראל "חזקה ובטוחה" חיונית לארה"ב מפני ששתיהן חולקות אינטרסים אסטרטגיים וערכים משותפים – דמוקרטיה, שוויון, סובלנות ופלוראליזם. לכן, לקלינטון יש "מחויבות איתנה" ליחסים בין שתי המדינות והיא תשאף להעלות אותם מדרגה בתקופת ממשלה. על רקע זה, הטעימה קלינטון את תמיכתה במזכר ההבנה החדש שמסדיר את חבילת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ל-10 השנים שיחלו ב-1 באוקטובר 2018 והתחייבה לקיים את עקרון העליונות האיכותית של צה"ל.
המועמדת הדמוקרטית אף הבטיחה כי ממשלה יוסיף לשתף פעולה עם ישראל במאמץ לאכוף את יישום ההסכם הגרעיני עם איראן ולפעול להדברת הטרור שיוזמת איראן, ונגד ארגוני טרור כחיזבאללה, חמאס ודאעש.
קלינטון אף התחייבה בשיחה, על פי ההודעה, לפעול נגד ניסיונות לשלול לגיטימציה מישראל, לרבות מאמצי תנועת BDS להטיל על ישראל חרמיים וסנקציות.
טראמפ: סיוע צבאי לישראל הוא "השקעה מצוינת" לארה"ב
בהודעה שפרסם מטה טראמפ לאחר הפגישה עם רה"מ נאמר, שהשניים דנו על "היחסים המיוחדים" בין ארה"ב לישראל ועל "הקשר שאי אפשר לנתקו" בין שתי המדינות. על פי ההודעה, דנו טראמפ ונתניהו על "סיוע צבאי, ביטחון ויציבות במזה"ת".
ההודעה מציינת, שטראמפ הבטיח להכיר בירושלים כ"בירה הבלתי מחולקת של מדינת ישראל". הכרה זו תהפוך על פיה את המדיניות האמריקאית הקיימת מאז 1948. מאז 1967 עמדת כל הממשלים בוושינגטון הייתה, מעמד ירושלים ייקבע בהסכם שלום בין ישראל לפלסטינים.
טראמפ אמר עוד, לפי הודעת המטה שלו, כי סיוע צבאי לישראל הוא "השקעה מצוינת" לארה"ב. הוא סמך ידו על עמדת נתניהו, שיהיה אפשר להשיג שלום רק לאחר שהפלסטינים יזנחו את המשטמה לישראל ואת האלימות נגדה. בפגישה השתתף גם חתנו, ג'ארד קושנר (בעלה של איוונקה טראמפ), שנחשב יועצו של טראמפ לענייני ישראל ויהודים.
אנליסטים ציינו אמש, כי בהודעת מטה טראמפ על השיחה רה"מ לא הייתה שום התייחסות לאו"ם או למאמצי צדדים שלישיים לתווך בסכסוך, בעוד שסוגיה זו הודגשה בהודעת המטה של קלינטון. לעומת זאת, בהודעה של קלינטון לא נכלל שום איזכור לסוגיית ירושלים המאוחדת, סוגיה שהובלטה בהודעת טראמפ.
לשכת רה"מ פרסמה את ההודעה הבאה אחרי הפגישה עם טראמפ: "ראש הממשלה הציג לפני מר טראמפ את עמדות ישראל בסוגיות אזוריות שקשורות בביטחון ישראל וציין את מאמצי ישראל להביא שלום ויציבות לאזור".
בעבר השמיע טראמפ הצהרות תמיכה בהתנחלויות ומתח ביקורת על המדיניות המזרח-תיכונית של הנשיא הנוכחי, ברק אובמה. בשלבים הראשונים של הקמפיין שלו, הוא הכריז שבדעתו לשמור על "נייטרליות" בסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי שיוכל לשמש מתווך הוגן בתקופת נשיאותו. הוא אף אמר, כי חברות נאט"ו ובעלות ברית אחרות של ארה"ב צריכות לשלם לארה"ב על התמיכה בהן וכי הוא יבחן סיוע אמריקאי למדינות אלה על פי אמת מידה זו. הוא לא חזר באחרונה על על הצהרות אלה, אך קשה לדעת אילו הבטחות בדעתו לקיים אם אכן ייבחר לנשיא.
מקור דיפלומטי ישראלי ציין, שטראמפ עדיין לא נשיא, וכמובן לא ברור אם הוא יהיה אי פעם. למעשה, בשלב זה הוא אזרח רגיל ולכן מן הראוי היה שהמיליארדר היה נפגש עם נתניהו במלונו של רה"מ. בעוד שלקלינטון אין מעון משלה בעיר ניו-יורק, נתניהו בא לבית המלון שלה במנהטן. כאשר מתמודדים על הנשיאות ביקרו בישראל, הם נפגשו עם רה"מ בלשכתו, ולא זימנו אותו לסוויטה שלהם במלון בת"א או בירושלים. אגב, זו הפעם הראשונה מאז 2004 שמישראל נשלל הכבוד של ביקור מועמד אחד לפחות לפני הבחירות לנשיאות.
|
מחיר למשתכן במעלות: דירה בגודל 110 מ"ר בכ-740 אלף שקל
|
יחס של זוכה אחד לכל 24 נרשמים במעלות, והיד עוד נטויה: למרות הביקורת, תוכנית מחיר למשתכן ממשיכה לעורר התנפלות בפריפריה ומפתיעה את הרשויות והיזמים. במוצאי שבת הקרובה צפויה להינעל ההרשמה לפרויקט מחיר למשתכן במעלות ועד כה משכה התוכנית 4,611 נרשמים.
חברת ורדים השקעות ונכסים היא שזכתה במכרז לבניית 192 יחידות דיור, שצפויות לגדול ב-20% במסגרת הקלות שבס וכן הקלות במסגרת התוכנית באשר לשטחי הבנייה. סך הכל יעמדו במקום, לאחר אישור הוועדה המקומית, 247 יח"ד.
מחיר הזכייה עומד על 5,883 שקל למ"ר לפני מע"מ. כלומר מחיר דירת 110 מ"ר עומד על 737,861 שקל כולל מע"מ ולאחר מענק של 60 אלף שקלים. לפי נתוני רשות המסים, מחיר השוק של דירה חדשה בת 4 חדרים בעיר עומד על 909,000 שקל.
כ-37% מהדירות בפרויקט מיועדות לבני המקום, אך אלו היוו רק 157 מהנרשמים. דני גיטר, מנהל הפרויקט במעלות מטעם החברה, אמר: "אני לא חושב שמדובר בסוג של משקיעים אלא באנשים שמחפשים לגור במעלות".
כמיל עלי, היזם בפרויקט: "יש לי מספיק כסף ואני לא מחפש להרוויח בפרויקטים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, אבל אני יכול להבטיח לך שאני מרוויח מצוין. לפחות 20%. המחירים של הקבלנים לא ריאליים. תוכנית מחיר למשתכן מאפשרת ליזמים קטנים כמוני להביא מוצר ברמה גבוהה בלי לחסוך ובמחיר טוב".
ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, אמר כי הופתע מהביקוש הרב. "כמות הנרשמים הפתיעה אותנו לטובה ובעינינו מסמלת את האטרקטיביות של העיר. מעלות נמצאת בגליל, מרחק של מעל שעתיים נסיעה מתל אביב - הרבה יותר רחוקה מעפולה שם היתה אותה כמות נרשמים. זה מוכיח שאנשים מעדיפים איכות חיים על קרבה למרכז".
|
הפערים בין גברים ונשים באקדמיה
|
מיעוט הנשים בסגל הבכיר אקדמיה, ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה במיוחד, הוא בעיה כלל עולמית, שיש בה מורכבות: מצד אחד, נשים לומדות היום לתארים מתקדמים בשיעורים גבוהים מתמיד, ובמקצועות רבים ובאוניברסיטאות רבות מספרן אף עולה על מספר הסטודנטים הגברים, ממש עד שלב הדוקטורט. אבל אז מתרחש שינוי חד - כשבוחנים את שיעור הנשים בסגל, הוא יורד למחצית כמעט משיעורן בלימודי הדוקטורט.
זה נכון בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, שבהם הייצוג של נשים נמוך מלכתחילה, אבל גם בתחומים שבהן יש רוב נשי בולט בתארים המוקדמים, כגון חינוך ומקצועות עזר טיפוליים - בכולם חלה צניחה בייצוג הנשים בין שלב הדוקטורט לשלב הסגל. לעומת זאת, אפילו גברים שלומדים לתארים "נשיים" מצליחים להתברג למשרות סגל, באופן לא פרופורציונלי לייצוג שלהם בלימודים - מתואר ראשון ועד דוקטורט.
הנתונים העדכניים ביותר בעניין זה מופיעים בדוח של מוסד שמואל נאמן, שנכתב על ידי ד"ר דפנה גץ, ראש המרכז למדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות ומנהלת מרכז המידע של המוסד, והם מוצגים כאן לראשונה. הדוח, המסכם את המצב בישראל נכון להיום, מגלה שבשנת הלימודים התשע"ד (2014), נשים היו 57% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון, 53% מהסטודנטים לדוקטורט (בדומה לחלקן באוכלוסיה) אך רק 29% מהסגל האקדמי.
באותה שנה, שיעור הנשים במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה עמד על 32% בתואר הראשון, עלה ל-36% בתואר השני, ואפילו עמד על 46% בדוקטורט, אך הן רק 13% מהסגל במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה. הצניחה הזאת ניכרת בכל המקצועות הטכנולוגיים: ב-2014 היו הנשים כ-27% מהסטודנטים להנדסה אך רק 14% מהסגל, כ-29% מהסטודנטים למתמטיקה ומדעי המחשב אך רק 11% מהסגל, כ-37% מהסטודנטים לפיזיקה, אך רק כ-13% מהסגל.
ומה קורה במקצועות שבהם יש דומיננטיות נשית? במקצועות העזר הרפואיים 82% מהסטודנטים הן סטודנטיות, אבל רק 62% מהסגל הן נשים; בחינוך ובהכשרה להוראה 80% מהסטודנטים הן נשים, אך רק 53% מהסגל הן נשים; במדעי החברה נשים הן 68% מהסטודנטים, אך רק 37% מהסגל, ובביולוגיה הן 64% מהסטודנטים לתארים ראשון עד שלישי, ורק 30% מהסגל.
כאמור, הפערים האלה אינם ייחודיים לישראל. שיעור הנשים המסיימות דוקטורט באוניברסיטאות באירופה הוא 47%. שיעורן בסגל הזוטר הוא 45%, בסגל הבינוני 37% ובסגל הבכיר ביותר - 21%, בכלל המקצועות. בתחום המדעים, שיעור מסיימות הדוקטורט באירופה הוא 37%, שיעור הנשים בסגל הוא 25% ושיעור הנשים בסגל הבכיר ביותר - 13%. בכל המדדים הללו חל שיפור של אחוז או שניים בין 2007 לבין 2013, השנה האחרונה שבה נאספו נתונים באירופה, כך שיש תקווה.
בעיה לאומית
"עלינו לטפל בבעיה לא רק עבור הנשים עצמן, אלא משום שישראל אינה יכולה לבזבז את המשאב האנושי הגלום בדוקטורנטיות הישראליות", אומרת פרופ' רחל ארהרד מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, המשמשת בארבע השנים האחרונות יועצת לנשיא האוניברסיטה בתחום של הוגנות במינוי נשים. "כמה משאבים משקיעה המדינה בכל מי שמסיים או מסיימת דוקטורט? ואז אנחנו מאבדים חלק מהדוקטורנטיות הטובות ביותר. צריך לשמור על המאגר הזה כדי שנפיק ממנו את המיטב, כמו ממאגר הגז. ואני כמובן לא אומרת שאני דוחפת להפליה מתקנת שעלולה לקדם לסגל אישה בינונית על פני גבר מצוין. להיפך! אני לא רוצה לאבד אישה מצוינת לטובת גבר בינוני".
גם פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן, ממציאת תרופת הקופקסון ומי שהייתה יו"ר האקדמיה הלאומית למדעים וראש ועד קידום וייצוג נשים שהגיש את מסקנותיו היישומיות לוות"ת בשנה שעברה, לא אוהבת את המונח "הפליה מתקנת". "ועדות המינוי, מתוקף ריבוי הגברים בעמדות המפתח, מורכבות מרוב של גברים וזה בסדר, גברים יכולים לפעול לטובת נשים. לא המלצנו מעולם על הפליה מתקנת כי אני לא אוהבת את הביטוי הזה. אני אישית, כשהייתי צעירה, בשום אופן לא רציתי לשמוע מזה, אמרתי שאני כמו כל מדען ואני מתחרה באופן שווה. אבל לאור המספרים שזועקים את הפער, אני היום יודעת שאם לא נעודד בנושא הזה, תהיה הידרדרות. אז המצב דורש תיקון ולא על ידי הורדת הרמה. בשום אופן לא על ידי הורדת הרמה".
- אז מה קורה שם, בין סיום הדוקטורט לבין מינוי לסגל שחותך את שיעור הנשים בכמחצית, בכל מקצוע?
פרופ' ארהרד: "שילוב של גורמים כנראה משחק תפקיד בתהליך הזה - גורמים תרבותיים, משפחתיים, אישיים וגם גורמים הקשורים למוסד האקדמי עצמו, שאותם אנחנו יכולים לשנות. אולם אם מטפלים רק במישור אחד, שאר הכוחות ממשיכים להיות פעילים ולכן עלינו לטפל בכל הגורמים במקביל -ברמת המדינה, החקיקה, התרבות, וכל אחד ברמה האישית שלו.
"מדובר בפער עיקש, משום שהוא כל כך רב-רבדי, אולם רואים בהחלט הבדל בין מדינות ובין מוסדות, ומכך מסיקים שיש לנו דרגות חופש להתמודד עם הבעיה. הבדלים גדולים נובעים ממי שעומד בראש המוסד, ומפנה או שאינו מפנה לעניין משאבים, תשומת לב ובמחויבות".
הפוסט שתוקע
מסקנה עיקרית של הדוח שהוגש על ידי ועדת ארנון, הייתה שאחת הסיבות המשמעותיות לפערים היא שאלת הפוסט-דוקטורט. העולם האקדמי מעודד חוקרים לעשות פוסט-דוקטורט במקום שונה מזה שבו עשו את הדוקטורט, והדבר מחייב לנייד את כל המשפחה - עניין מורכב יותר לנשים, משום שגברים עדיין נוטים פחות לעזוב מקום בעקבות בנות זוגן מאשר נשים. באירופה עומד הפער הזה בניידות על 9%. אצל הישראלים המצב חמור עוד יותר משום שמקובל שפוסט מוצלח הוא כזה שנעשה בחו"ל, כלומר הניוד הוא דרמטי יותר. "החמות אומרת, מה, עד שהיא סיימה את הלימודים אז עכשיו הם יסעו? שתתיישב ותעבוד קצת", אומרת פרופ' ארהרד.
ארנון סבורה שהיציאה לפוסט היא אחד החסמים הקריטיים. "כשאישה מסיימת דוקטורט, לבן הזוג שלה יש לרוב כבר משרה שהוא אינו רוצה לעזוב. היום מה שהגבר עושה מכתיב עדיין את מה שהמשפחה עושה".
"גיל הפוסט הוא בדיוק גיל הפוריות של נשים", מוסיפה פרופ' ארהרד, "ובדיוק הגיל שבו הן מטופלות בילדים קטנים (עדיין יותר מגברים, למרות השינויים התרבותיים שחלים בתחום הזה). התרבות הישראלית הכי מעודדת ילודה בין כל התרבויות המערביות. מדברים איתי כאן במשרדים על ילד רביעי. והתפרסמו מחקרים שהראו כי לא רק עצם האימהות פוגעת בקריירה, אלא כל ילד נוסף מפחית עוד יותר את היכולת להשקיע בקריירה בשנים הקריטיות".
- מלבד העובדה שהפוסט מחייב נסיעה ומתנגש עם שנות הפוריות והטיפול בילדים, יש עוד גורם שמקשה על נשים במיוחד?
פרופ' ארהרד: "הפוסט הוא השלב בחיי חוקר שבו הוא כבר אינו כפוף למנחה אלא מפתח את זהותו כחוקר עצמאי. במקום לחקור שאלות שהועלו על ידי המנחה שלו, עליו לשאול שאלות חדשות לחלוטין, ולעתים גם להוביל צוות מחקר. הוא צריך להשיג מענקים עבור עצמו, להגיש מאמרים לפרסום תחת שמו, להחליט מתי המאמר מוכן לפרסום, לנסוע לכנסים ולקדם את עצמו. כל זה קורה כשנשים הן אמהות, מתרוצצות בין חוג השחייה לקלינאית תקשורת לאסיפת ההורים. לפעמים אישה שנקרעת בין התפקידים הללו נאלצת או מחליטה שהיא רוצה לוותר על אחד מהם".
אבל אפילו זה אולי לא כל הסיפור. "שלב המעבר לפוסט הוא מורכב הן לנשים והן לגברים, ודורש שינוי בכל התפיסה העצמית שלהם. האם הוא מורכב יותר לנשים? זו שאלה טובה. אמנם גברים נחשבים יותר 'פושרים', אבל אני חושבת שדווקא זה לא חסם. מדובר מלכתחילה בנשים פייטריות. מי שסיימה דוקטורט באוניברסיטת תל אביב היא פוטנציאל למדענית עצמאית ואני בטוחה שיש לה את זה", אומרת פרופ' ארהרד, אבל מוסיפה שבאופן כללי "אישה מגישה מועמדות למשרה או למענק כשהיא עומדת ב-100% מהדרישות וגברים עשויים להגיש מועמדות גם כשהם לא עומדים בכל הדרישות. גבר שניסוי לא מצליח לו יחשוב מהר יותר על הניסוי הבא, בעוד שאישה תשקיע יותר מחשבה בשאלה היכן הייתה הטעות. לכן אני אומרת שכשיש גברים ונשים במעבדה, השיח הוא הכי פורה. דווקא את השוני אני רוצה".
לכן המליצה ועדת ארנון על מתן מלגות לפוסט דוקטורט, אבל גם על שיפור תהליכי החניכה לתלמידות הדוקטורט, מתן כלים מובנים למנחים במהלך עבודת הדוקטורט על מנת לתמוך בליווי ובהכוונת הדוקטורנטיותלמחקר ולספק להן מידע רלוונטי.כך שהחניכה תכלול, על פי הדוח: "הפצת מידע בנוגע לבניית הקריירה האקדמית, האפשרויות הפתוחות בפני חוקרות צעירות וזכויותיהן, והן בנוגע לכלים לבניית קריירה באופן כללי" וכן "מתן כלים מובנים למנחים לליווי והכוונת הדוקטורנטיות למחקר".
פרקטיקות סמויות לשמירת ההגמוניה
מעבר להבדלי התכונות, פרופ' ארהרד מודה ש"הארגונים כולם מלאים בפרקטיקות סמויות ששומרות על ההגמוניה של הגברים. זה לא שיושב אחד מנוול שחושב איך לדפוק את הנשים, אך הפער התרבותי מחלחל. למשל, נעשו מחקרים שבחנו איך כותבים המלצות על נשים לעומת גברים. על האישה כותבים שהיא נחמדה ונעימה ועליו שהוא אמביציוזי. לכן תהליך השינוי הוא לא רק בידי הנשים, אלא גם גברים צריכים להיות שותפים לו".
פרופ' ארהרד מדברת על חסם נוסף, והוא "האקלים הצונן" שלא מעודד נשים להתקדם. "הכוונה היא לאווירה בכיתות ובישיבות הצוות. מרצים גברים, וגם מרצות, אולי גם אני לפני שנהייתי מודעת לכך, פונים לגברים יותר כדי שיביעו את דעתם, הגברים ממהרים יותר להביע דעה אף אם איננה מבוססת. כך נוצר אקלים שמקשה על נשים להתבטא".
בניסיון להתמודד עם הבעיה, אוניברסיטת תל אביב השיקה פרויקט שבמסגרתו על כל הפקולטות להציג את נתוני שילוב הנשים בסגל שלהן ולהציב יעדים לשיפור. יצויין כי גם אוניברסיטאות אחרות לקחו על עצמן את המשימה הזו, בן היתר בעקבות דוח ארנון, ואוניברסיטת תל אביב היא דוגמא אחת למוסד שלוקח את המשימה ברצינות. "לכל פקולטה יעדים שונים", אומרת ארהרד. "למשל בכימיה יש לי הרבה סטודנטיות לתואר ראשון אז המשימה היא לגדל אותן, ואילו בהנדסה אנחנו צריכים לשפר את מספר הנרשמות מלכתחילה", אומרת פרופ' ארהרד. "היעד הכללי לכל מקצועות המדעים המדויקים הוא להעלות את שיעור הנשים ל-35%. זה לא רק משאבים, אלא עניין של תרבות ארגונית, שמבינה שגיוון מגביר את היעילות, כמו תזמורת או סלט ירקות. העניין הוא לא רק לשלב נשים אלא שהחברה תיהנה מהגיון הזה". גם בבעיית "האקלים הצונן" מנסים לטפל באמצעות העלאת המודעות והרצאות בנושא.
- זה לא יוצר התנגדות, כשאת אומרת למרצים שהם מדירים נשים?
"גם כשהתחלנו לדבר בקמפוס על הטרדה מינית זה עורר התנגדות. תלוי אצל מי. היו לי חוקרים שאמרו לי, 'אוי ואבוי, לא שמתי לב. מעכשיו אשנה את דרכי'".
פרופ' ארהרד מובילה מהלך נוסף, של גיוס אקטיבי של נשים ישראליות הנמצאות בפוסט-דוקטורט בחו"ל כדי שיגישו מועמדות למשרות באוניברסיטה. זו הייתה עוד אחת מן ההמלצות של ועדת ארנון, אך עדיין לא אומצה על ידי ות"ת, ובינתיים אוניברסיטת תל אביב יצאה אליה בעצמה, תוך למידת פרקטיקות של גיוס אקטיבי מחברות הייטק. פרופ' ארהרד מציינת שחלק מהנשים שהיא פונה אליהן מעריכות את יכולתן בחסר ולא מאמינות בסיכוי שלהן להתקבל למשרה, ובכך התרומה העיקרית של תהליך הגיוס הזה. היא נוסעת באופן אישי לפגוש את החוקרות המבטיחות. ארהרד אינה מתערבת לאחר שהנשים הגישו את מועמדותן - שלב הברירה בין המועמדים נותר עצמאי מפעילות הועדה.
עידוד למשפחה
צעדים בכיוונים נוספים מנסים להתמקד בנושא המשפחתי. פרופ' ארנון מספרת שבדוח שהגישה הוצע (ובינתיים גם בוצע) שיינתנו מלגות לעידוד נשים לצאת לפוסט-דוקטורט, שבין היתר יעזרו לבן הזוג ולילדים להשתלב במקום החדש. "גם לוריאל, בשותפות עם אונסקו, נותנות מלגות לנשים וחברת לוריאל בארץ נותנת שני פרסים כספיים אישיים בשנה כדי לעזור", היא אומרת. כמו כן הוצע מבנה של פוסט המשלב מחקר בישראל ובחו"ל, כך שחוקרת תוכל להתערות במוסד לימוד בינלאומי בלי להעתיק את כל המשפחה.
פרופ' ארהרד מעבירה גם סדנה מיוחדת לסטודנטיות לדוקטורט, שבה היא דנה איתן בהתפתחות האפשרית של הקריירה שלהן ומעודדת אותן לצאת לפוסט איכותי. אבל לדבריה, לא כל הדוקטורנטיות מוכנות לעשות את מה שדרוש כדי להתקדם בקריירה אקדמית. "לקח לי זמן להכיר בכך שאם היא רוצה להיות בחמש עם הילדה בחוג שחייה, אז אלה סדרי העדיפויות שלה, וזה בסדר גמור. היא תתקבל למשרה במעבדה בחברת טבע, ואפילו תרוויח היטב. כשהבנתי את זה, התחלתי להביא לדוקטורנטיות מודלים של נשים בולטות גם מהתעשייה. אבל האמת היא שדווקא באקדמיה, אחרי השנים הקשות, השעות גמישות מאוד. הייתה לי חברה, פרופסורית מוערכת ופורה, שהייתה נוכחת בכל אסיפת הורים, בכל טיול, עד שמישהי אמרה לה, 'כיף לך שאת יכולה ככה לבוא לכל האירועים כי את לא עובדת'. מובן שהיא עובדת, אבל בלילה ובסופי שבוע ובשעות לבחירתה".
אוניברסיטת תל אביב יצאה גם בפרויקט שנועד לעזור לחוקרות צעירות שבו כל מי שנוסעת לכנס עם תינוק מקבלת תוספת מימון של 500 דולר. "המסר שאנחנו משדרים הוא שאם יש תינוק זה לא שעושים טיים-אאוט. שתיקח איתה את הבעל או את אמא שתעזור לה ושייסעו גם לטייל, לא אכפת לי", אומרת פרופ' ארהרד.
ולבסוף יש גם הפתרון המקובל של מעון יום באוניברסטה. לדברי פרופ' ארנון, המעון במכון ויצמן נותן עדיפות לנשים, אבל פרופ' ארהרד טוענת שזו גישה לא נכונה. "המעון אצלנו הוא דווקא של הגברים, ופתאום הבנתי - אנחנו עוזרים לנשים האחרות. ארבע וחצי שנים אני מביטה בתהליך האיסוף ורואה שני שלישים אבות ואני חושבת על הנשים שלהם שממשיכות אולי לעבוד. וכשהילד חולה, מצלצלים למי שנמצא קרוב. אז אני לא רק 'מקדמת נשים' אלא הופכת את האוניברסיטה למקום ידידותי להורות ולמשפחה. כשהורה נמצא עם הילדים בבית זה לא מוריד מהתפוקה שלו. להיפך".
עם כל הקושי, גם הדוח של מוסד נאמן מציע נקודת אור. לפי הנתונים המופיעים בו, בשנים האחרונות התרחש שינוי בשיעור הנשים בסגל האקדמי. ב-2011 המועצה להשכלה גבוהה החלה בתוכנית רב-שנתית שבמסגרתה נפתחו עד כה 1,040 משרות סגל בכיר באוניברסיטאות, וב-34% מהן נקלטו נשים. באותה תקופה נפתחו במכללות 522 משרות, ש-45% מהן אוישו על ידי נשים. בשני המקרים מדובר בשיעור נשים גבוה יחסית לשיעורן בסגל הבכיר לפני תחילת התוכנית.
בנים מדענים, בנות לבורנטיות: ההסללה מתחילה בילדות
ועדת ארנון הציגה כאמור שני תחומים עיקריים שבהם נשים מיוצגות בחסר באקדמיה - בסגל הבכיר ובחוגי המדעים. תת-הייצוג בתחום המדעים מתחיל בגיל צעיר.
בדוח של מוסד שמואל נאמן כותבת ד"ר דפנה גץ: "השפעת המגדר על בחירת תחום לימודים מתחילה בשלב מוקדם בילדות ונמשכת בלימודי התיכון והאקדמיה. קיימת עדיין 'הסללה', הפניה או הכוונה של תלמידים לתחומים מסוימים, על בסיס תפיסה סטריאוטיפית של חלוקת מקצועות בין גברים לנשים. למרות השינויים הרבים במעמדן של נשים בתחומי ההשכלה והתעסוקה, ישנם מקצועות אשר עודם נתפסים 'גבריים'".
ד"ר גץ מציגה מחקרים שלפיהם לא רק הכוונה ישירה של נשים למקצועות מסוימים יוצרת את ההסללה, אלא גם גורמים ישירים פחות כמו אווירה תחרותית בכיתה, משך הזמן הניתן למענה על שאלות, שימוש בניסויים לעומת הרצאה פרונטלית וכדומה. הטענה של החוקרים שערכו את המחקרים הללו היא כי שיטות לימוד שונות מעדיפות בנים על בנות ויכולות להשפיע על ציוני התלמידים במקצועות מסוימים ועל הנטייה שלהם לבחור בהם, בעיקר מקצועות מדעיים.
מעבר לכך, יש הסללה תרבותית. ד"ר גץ מציינת שבספרי הלימודים במדעים בחטיבות הביניים ניתן למצוא שלל סטריאוטיפים מגדריים: הבדל באזכור נשים וגברים, התייחסות למצקועות מסוימים כגבריים ונשיים (רופא/אחות, מדען/לבורנטית, אדמיניסטרטור/מזכירה וכדומה).
ההסללה מתחילה במידה מסוימת כבר בתיכון, אם כי בשלב זה היא עדיין לא חמורה. בנות ובנים מצליחים באותה מידה בבגרות במתמטיקה ברמה של 4 יחידות עם מקצוע מוטה טכנולוגיה מוגבר נוסף אחד. לעומת זאת, במדד של 5 יחידות פלוס מקצוע טכנולוגי נוסף, הבנים בולטים יותר.
במקצועות מדעיים "מיינסטרימיים" כמו אנגלית ומתמטיקה, שיעור הבנים והבנות בחינוך העברי הוא דומה. לעומת זאת במקצועות מדעיים "כבדים" כמו פיזיקה ומחשבים, הבנים דומיננטיים יותר - 33% מהבנים נבחנים באחד המקצועות הללו לעומת 27% מהבנות בלבד.
בחינוך הערבי, שיעור הבנות הנבחנות בבגרות באנגלית ובמתמטיקה דווקא עולה על שיעור הבנים, ואם מוסיפים את מקצוע הביולוגיה, הרי שמתקבלת במגזר הערבי דומיננטיות משמעותית לבנות במדעים. שיעור הבנות במגזר הערבי הנבחנות במקצועות מדעיים גבוה משיעור הבנות בחינוך העברי הנבחנות במקצועות אלה.
לאן נעלמו הנשים החוקרות? כנראה לא להיי-טק
מיעוט הנשים בתחומי המדעים באקדמיה אין פירושו שכולן פשוט העדיפו תפקידים בכירים בתעשייה. הרי גם בתעשייה עצמה יש תת-ייצוג של נשים במשרות מפתח במחקר ופיתוח ובתפקידים בכירים.
בשנת 2014 הועסקו 283.3 אלף איש בתחומי ההיי-טק, מתוכם 96 אלף נשים - 35% מהמועסקים. לצורך השוואה, שיעור הנשים השכירות במשק הוא 49%. הענף היחיד שבו שיעור הנשים דומה לשיעור הגברים הוא ענף שירותי תקשורת.
בדומה לאקדמיה ולענפי ההיי-טק, שיעור הנשים המועסקות במו"פ נמוך משיעורן באוכלוסייה. בשנת 2011 נשים איישו רק כ-23% מהמשרות. רק במגזר הממשלתי, שיעור הנשים במו"פ הוא גבוה ועומד על 61%. אולם יש להביא בחשבון שהעסקה נמדדת בשווה ערך משרות מלאות ובממוצע נשים עובדות פחות שעות מהגברים ולכן ייתכן שיש יותר נשים מועסקות אך לא במשרה מלאה.
|
דמבינסקי עושה סדר ב-y&r: נפרד מלקוחות לא רווחיים
|
זמן קצר לאחר שקיבל את מושכות הניהול לידיו, יורם דמבינסקי מתחיל לעשות סדר במשרד הפרסום y&r ישראל: ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים שוחררו לפחות שני לקוחות - אוויס והמכללה האקדמית תל-אביב-יפו - שתקציביהם הוערכו על-ידי דמבינסקי כלא רווחיים למשרד.
מדובר בשני תקציבים שבהם זכה המשרד במהלך השנים 2014-2015, ואשר רכיבי ההצעה המסחרית בהם היו גבוהים, מה שגרם כנראה למשרד - שהיה נחוש לגדול - להציע תנאים על-מנת לזכות בתקציב בכל מחיר.
תקציב המכללה האקדמית תל-אביב-יפו הוא אחד התקציבים הגדולים מבין תקציבי המכללות, והיקפו עומד על 4 מיליון שקל בשנה במחירים ריאליים.
בתקציב אוויס זכה המשרד לפני כשנה, כחלק ממכרז שבו התמודדו 6 משרדי פרסום נוספים. התקציב עומד על כ-11.7 מיליון שקל במחירי מחירון, והשתייכותו לקבוצת הרכב UMI הפכה אותו לאטרקטיבי במיוחד.
כפי שנחשף ב"גלובס", בקבוצת WPP שאליה משתייך y&r הוחלט לאחרונה כי האחריות הניהולית על המשרד תועבר למנכ"ל JWT ישראל, יורם דמבינסקי. השינוי הניהולי בקבוצה מגיע לאחר משבר קשה שאליו נקלע (שוב) משרד הפרסום y&r ישראל, לאחר שמנהליו, גיא בר ויובל וינגסט, הודיעו להנהלת הקבוצה כי הם פורשים מתפקידם, על רקע אוזלת-היד לטענתם שהפגינה WPP בכל הקשור למשרדיה בארץ ול-y&r בפרט. פרישתם הצטרפה לפרישתו של אדם אבנון, שניהל את המשרד מאז פרישת דור המייסדים, שגם היא הייתה בטונים צורמים.
y&r ישראל, גלגולו החדש של שלמור-אבנון-עמיחי, חווה את אחת ההתרסקויות הדרמטיות בענף הפרסום בארץ. המשרד נעלם כמעט לגמרי, לאחר שהבעלים - רמי שלמור, שלומי אבנון וגדעון עמיחי - מכרו את חלקם. לאחר טעויות בהתנהלות הקבוצה בארץ ואובדן תקציבי עוגן, הופקד הניהול בידיהם של אבנון הצעיר ובר, ואליהם הצטרף בהמשך גם וינגסט. אבל היכולת שלהם להקפיץ את המשרד קדימה הייתה מוגבלת, ובהיעדר השקעות מצד אחד ומשבר משפטי של החברה-האם עם חברת המדיה שלה יוניון מהצד השני, הסיכוי לחולל שינוי מהותי היה מוגבל.
בעבר נבחנו אפשרויות למזג את המשרד עם משרדים אחרים - גם עם JWT ישראל - אך אף אחד מהמהלכים לא אושר על-ידי WPP.
לאחרונה הגיע לישראל נציג של y&r הבינלאומית, והוא ודמבינסקי נפגשו עם לקוחות העוגן של y&r ישראל, שטראוס ושסטוביץ', במטרה להציג בפניהם את הפורמט החדש ולוודא כי הם לא יעזבו בגלל המשבר. בשטראוס הבהירו כי אין להם כוונה להיפרד מהמשרד לפחות עד סוף 2016.
בינתיים נראה כי דמבינסקי פועל לייעול וליישור השורה התחתונה, כאמור, בין היתר על-ידי פרידה מתקציבים לא רווחיים. מהלך דומה עשו בזמנו בקבוצת פובליסיס, כאשר יאיר גלר ומשה נסיס - אז בעלי גלר נסיס - קיבלו את המושכות לניהול משרד הפרסום פובליסיס ונפרדו מצבר לקוחות לא רווחי שגויס כדי להראות גידולים.
יורם דמבינסקי סירב להגיב לידיעה.
|
מאיר זיילר מבקש דיון נוסף בעניין מיסוי הכנסותיו כתושב ישראל
|
המיליארדר החרדי מאיר זיילר, מקורבו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ממשיך להילחם על הטבות המס שהוא סבור שמגיעות לו כתושב חוץ: בסוף השבוע (ה') הגיש זיילר לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף על הכרעת העליון מהחודש שעבר, לפיה היה תושב ישראל בין השנים 1998 ל-2002, ולכן אינו זכאי למס מופחת בשנים אלה.
מדובר במחלוקת ארוכת-שנים בין זיילר לרשות המסים, במסגרתה טען הראשון כי בשנים הרלוונטיות לא היה תושב ישראל, ולכן הוא והמפעלים שבבעלותו בישראל זכאים לתשלום מס מופחת על-פי חוק עידוד השקעות הון.
לפי החוק לעידוד השקעות הון, בהתקיים תנאים מסוימים, מרכז ההשקעות מעניק מענקים להקמת מפעל באזורים מועדפים, וכן קובע כי המפעל ייהנה משיעור מס מופחת על השקעות מאושרות וכן על ההכנסה החייבת.
החוק מבחין בין מפעל מאושר של חברה המוחזקת בידי תושבי ישראל - לבין מפעל מאושר של חברה המוחזקת בשיעור 25% לפחות בידי תושבי חוץ. הכנסתה החייבת של הראשונה תמוסה בשיעור מופחת של 25%; בעוד הכנסתה החייבת של האחרונה תהנה מהטבת מס גדולה יותר, ככל ששיעור השקעות החוץ בה גדל - לפי מדרגות מס של 10%, 15%, או 20% על ההכנסה החייבת בהתאם לשיעור השקעות החוץ.
זיילר הוא הבעלים של מפעל הטקסטיל פלוקטקס, המייצר בדי קטיפה. המפעל הוקם ב-1976 וקיבל מעת לעת אישור מאת מרכז ההשקעות כ"מפעל מעורב" לפי חוק העידוד (מוחזק בחלקו על-ידי תושב חוץ). ב-1992 אישר מרכז ההשקעות את התוכנית להקמת מפעל האחים דויטש "תעשיות טקסטיל", העוסק בהדפסה וצביעה על בדי קטיפה, כ"מפעל מאושר" לפי חוק עידוד השקעות הון. ב-99' הפכה משפחת זיילר לבעלת מלוא הון המניות של חברת האחים דויטש, ופלוקטקס הפכה לחברה-בת של חברת האחים דויטש.
מירב הזיקות בישראל
במסגרת השומות לשנות המס 2002-1998 שהוצאו לאחים דויטש, פלוקטקס וזיילר (הנישומים), קבע פקיד השומה מספר קביעות, במסגרתן שלל חלק מהטבות המס שזיילר היה סבור כי מגיעות לו ולחברות בבעלותו. פקיד השומה קבע כי בשנים מסוימות היה זיילר תושב ישראל, ולכן אינו זכאי להטבות אלה.
המחלוקת הגיעה עד בית המשפט העליון (לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל חלקית את השומות שהוציא פקיד השומה, אך קיבל גם חלק מטענותיו של זיילר), ובחודש שעבר אימץ העליון את קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לפיהן זיילר היה "תושב ישראל" בשנים הרלוונטיות לשומות. זאת, בנימוק לפיו מירב זיקותיו הן למדינת ישראל: הוא מתגורר בישראל מאז שנות ה-70; שישה מילדיו נולדו בארץ, וחלקם גם נישאו והקימו משפחות בישראל; זיילר רכש נכסי מקרקעין בקריית מלאכי, עליהם הקים את בתי משפחתו; ומזה שנים הוא מנהל בישראל את מפעליו, ומרבית רכושו ועסקיו הם בישראל.
בית המשפט העליון ציין כי העובדה שלטענת זיילר הוא הגיע לישראל בהוראת רבו, הרבי מילובביץ' המנוח, וכי הוא מחזיק עדיין באזרחות ארה"ב, וכן יש לו בית בארה"ב - אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שהוא תושב ישראל.
השלכות מרחיקות לכת
זיילר מבקש כעת לקיים דיון נוסף בהכרעת העליון, שלטענתו חבות המס הנובעת ממנה מגיעה לעשרות מיליוני שקלים, אך יש לה גם השלכות מרחיקות לכת ועקרוניות הנוגעות לכלל הנישומים בארץ.
באמצעות עורכי הדין פרופ' דן ביין ויואב ביין טוען זיילר כי "חשיבותו המרכזית של קיום דיון נוסף במקרה זה היא בקביעת נורמות ברורות שיש בהן מחד גיסא כדי להבטיח יציבות ודאות בנושאי מס כלפי משקיעים פוטנציאליים, ומאידך גיסא לחייב את מערכת המיסוי לפעול בערנות ובעקביות, לא להירדם בשמירה וכתוצאה מ'יקיצה מאוחרת' (בלשון כבוד מ"מ הנשיא רובינשטיין בפסק דינו בערעור) לשבש את מערכת הציפיות והשיקולים העסקיים של משקיעים, ובעיקר משקיעי חוץ".
חלק מן השאלות העקרוניות העולות, לטענת זיילר, הן: האם עומדת פסיקתו של בית המשפט העליון וההלכות הכלולות בו בתכליותיו של החוק לעידוד השקעות הון, ובעיקר בצורך להבטיח יציבות ו-ודאות למשקיעי חוץ; והאם רשאית המדינה באמצעות רשויותיה - מרכז ההשקעות מצד אחד, ורשות המסים מצד שני - לדבר ב"שני קולות"? כאשר "קול מאוחר" של רשות המסים מתיימר לאיין למפרע ממועד ההחלטה משנת 2003 את דברו של "הקול הקודם" של מרכז ההשקעות ואף את קולה של רשות המסים עצמה בשנים מוקדמות יותר.
|
"חולדאי אמר שהוא מתנגד ל-AIRBNB, אבל אין מה לעשות"
|
כולם נגד כולם: תוכנית ל-6,100 דירות בין רמה"ש לת"א תקועה
השבוע קבע בית המשפט כי השכרת וילות בקיסריה לצורך עריכת מסיבות אינה חוקית, אולם התופעה של שימוש בדירות ובבתים לצורך שימושים אחרים, מה שגורע מההיצע למגורים, תופסת תאוצה, במיוחד בתחום ההשכרה לתיירים לטווח קצר.
לפי התאחדות המלומות בישראל, לפני חמש שנים עמד מספר היחידות המושכרות לטווח קצר על 3,000 ברחבי הארץ, וכיום קפץ מספרן כמעט פי 7, ועומד על כ-20 אלף יחידות שכאלו, מתוכן 10,000 בתל-אביב.
"כנראה שבישראל משתלם להיות עבריין, כי התופעה רק מתרחבת כרגע וזולגת מתל-אביב לערים כמו רעננה, נתניה, רמת-גן ואילת", טוען נועז בר-ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל.
- קצת קשה להילחם בטכנולוגיה. הסקתם מסקנות?
"למרות שבברלין ובניו-יורק הוציאו את השכרת דירות לטווח קצר מחוץ לחוק, אנחנו לא נלחמים בטכנולוגיה, ואין לנו התנגדות לאתר AIRBNB. הדרישה שלנו ממשכירי הדירות לטווח קצר היא פשוטה: אנו רוצים הסדרה של הענף, שתהפוך כסף שחור לכסף לבן שמשלמים עליו מסים. מדובר בעסק לכל דבר, ולכן צריך שתהיה תחרות הוגנת מול המלונות. אני לא מבקש מהמדינה שתטיל על משכירי הדירות את הרגולציה הכבדה שמוטלת עלינו. אנו צריכים מצילים, מאבטחים, כיבוי אש - דברים שאין באף מקום בעולם, ואנו פועלים על מנת לההפחית את הרגולציה על מנת להוזיל את העלות לצרכן ב 25%".
- האם מאז כניסת AIRBNB מלונות מציעים היום שירותים שונים ומותאמים לתקופה?
"בהחלט, יש הרבה יותר חדרי מלונות שמציעים שירות ללא ארוחות, כלומר רק חדרים. אני מעריך שהמגמה הזאת תתרחב עם הזמן כי הביקוש לזה גדל. כמו כן, יש התגמשות אמיתית במחיר למי שרוצה להגיע לתקופה ארוכה לצורך שיפוץ בדירה לדוגמה או שהות ממושכת".
- עד כמה התופעה קשורה לעליית מחירי הנדל"ן?
"לא לחינם יש בתל-אביב 10,000 דירות להשכרה בצורה זאת, בירושלים 4,000, באילת 1,000. ישנה זליגה לכל נקודה בישראל. הסיבה היא פשוטה: התשואה בעבור השכרת נכס לטווח קצר היא פי שלוש או ארבע מהשכרה קונבנציונלית לטווח ארוך. נכון שזה יותר כאב ראש, אבל זה ללא ספק משתלם כלכלית לבעל הדירה. לא תפקידי לייצר פתרונות למגורים. הזווית שלי היא של מלונאי, אך ברור שההיצע ננגס דרמטית באזורי הביקוש הכי מרכזיים שיש, ואז המחירים עולים. באיזורי הביקוש של תל-אביב 15% מהדירות מושכרות באופן זה. כמות החדרים בתל-אביב המושכרים לטווח קצר גדולה פי 1.4 לעומת חדרי המלונאות בעיר. 10,000 לעומת 7,000 חדרי מלון".
- ובכל זאת עיריית תל-אביב לא מוציאה פקחים נגד אותם בעלי דירות כמו שהתנהלה בתחום פיצולי הדירות.
"נכון, הרשויות כולן לא פועלות מספיק. לא הגיוני שבהרצליה, לדוגמה, נלחמים מלחמת חורמה נגד דירות הנופש ומפנים את הדיירים, ונגד התופעה של דירות ההשכרה לטווח קצר האכיפה כמעט ולא קיימת. אנשים פשוט נמשכים לפעילות הזאת. זה משתלם להם ורוב הכנסה לא מדווחת. נפגשנו עם ראש העירייה, רון חולדאי, והוא כמובן מתנגד לתופעה, אך אמר שאין מה לעשות והפתרון יהיה רק ברמת הטיפול של המדינה, ולא ברמה העירונית. חולדאי, מספר שכשהוא נלחם במפצלי הדירות כחלון בא ונתן פתח לאשר את הפיצולים - אז למה לו לפעול בכלל?"
- תכף החגים, ושוב רואים מסביב עלייה בכמות הפיגועים - איך זה משפיע עליכם?
"פיגועים אך פעם לא עוזרים לתיירות, אבל אנחנו עברנו גם תקופות קשות מזאת. עברנו את האינתיפדה הראשונה והשנייה, את מבצע צוק איתן, את חומת מגן ועוד, לצערנו. מי שנמצא בענף התיירות חייב להיות אופטימי ולדעת שבתקופות מסוימות יש ירידה של 70% בתפוסת החדרים מסיבות כאלו ואחרות. אני מקווה שהפיגועים יסתיימו ולעת עתה אין לנו נתונים על כמות ההזמנות בחגים הקרובים, אך מן הסתם ברור שיהיו ביקושים גבוהים הן מתיירות חוץ של יהודים שבאים לבקר והן מתיירות פנים".
|
איראן מפילה את מחירי הנפט; "לא נקפיא את התפוקה"
|
מחירי הנפט יורדים היום (ג') ביותר מ-1% לאחר שאיראן הודיעה כי אין בכוונתה להקפיא את תפוקת הנפט ולחתום על הסכם בעניין זה עם יצואניות הנפט הגדולות.
ביז'אן נמדר זנגנה, שר הנפט האיראני אמר בוועידת אופ"ק באלג'יריה כי מדינתו מעוניינת להעלות את תפוקת הנפט שלה ב-4 מיליון חביות ביום. עם זאת הוא הוסיף באותה נשימה כי יתכן ויצואניות הנפט יגיעו להסכם בנוגע להגבלת התפוקה בפגישה הבאה של אופ"ק בנובמבר. "זה לא באג'נדה שלנו להגיע להסכם בוועידה הזו", אמר זנגנה בראיון ל"בלומברג" והוסיף כי איראן הגיעה לוועידה רק כדי "להחליף דעות" ולא כדי לקבל החלטות מחייבות.
אתמול מחירי הנפט זינקו ביותר מ-3% לאחר דיווחים בתקשורת אתמול שציטטו את שר האנרגיה של אלג'יריה, שאמר כי כל האופציות לעצירה או הקפאה של הפקת הנפט נמצאות על השולחן בין המדינות החברות באופ"ק.
|
מציב סטנדרט חדש: תראו מה יכלול המלון החדיש הזה
|
מגדלי Rosemont הם עוד תוספת נוצצת לרשימה האקזוטית של אטרקציות שיש לדובאי להציע. אחד המגדלים ישמש למגורים, ואילו השני יהיה המלון הראשון בעולם המטפח ג'ונגל אמתי.
מלון ה-5 כוכבים בן 47 הקומות יתפרס על 186 אלף מ"ר ויכלול שירותי קונסיירג' רובוטיים, חוף ים מלאכותי, אזור בילויים ובריכה התלויה מעל רחובות העיר.
אבל האטרקציה האמיתית תהיה בדמות ג'ונגל אמיתי בשטח של 700 מ"ר, אשר יוקם מעל פודיום בגובה 5 קומות שימוקם במרכז המגדל.
מגדלי התיאומים האלה נבנים בעלות של 550 מיליון דולר, והם צפויים להתאכלס במהלך שנת 2018.
|
"מעבר לפינה": חשבוניות פיקטיביות בהיקף של עשרות מיליונים
|
רשות המסים ממשיכה בהגשת כתבי האישום נגד המעורבים בפרשת "מעבר לפינה" – פרשה במסגרתה נחשפה רשת עבריינית למכירת חשבוניות מס כוזבות, שסייעה לאחרים, תמורת עמלה, להתחמק מתשלומי מס ומע"מ בהיקף מאות מיליוני שקלים, תוך הלבנת הון של כמאה מיליון שקל. לאחר שבשבוע שעבר נשלחו שניים מחברי הרשת העבריינית למאסרים בפועל של 6 ו-7 שנים, ובשעה שכתבי אישום נוספים בפרשה תלויים ועומדים בבית המשפט השונים ברחבי הארץ, הוגש הבוקר (ב') לביהמ"ש המחוזי בירושלים כתב אישום נוסף בפרשה נגד זוהדי עמירה (28) מירושלים, מוחמד קבועה (55), מהפזורה הבדואית, האני קבועה (30) מכסייפה והחברות "ע.ז. מיטל עבודות בניה הנדסיות", "בבל המזרח השקעות מסחר ויבוא", "ב.א.י.ס הנדסה" שהנאשמים רשומים כבעליהם.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין אורי שפיגל, ליאת בכור, יונתן גולן ועדי בובליל מהיחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המסים, עולה כי בין השנים 2010-2015, פעלו הנאשמים, בעצמם וביחד עם אחרים, לביצוע עבירות מס במטרה להונות את רשות המסים ולהתחמק מתשלומי מע"מ ומס הכנסה בהיקפים של עד עשרות מיליוני שקלים כל אחד. כן, נטען, ביצעו הנאשמים עבירות על חוק העונשין ועל וחוק איסור הלבנת הון, במסגרתן פעלו, בין היתר, לקשירת קשר לביצוע פשע, לרישום כוזב במסמכי תאגיד והלבינו הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
על פי האישום, הנאשמים קשרו קשר עם קבוצה עבריינית אשר הפעילה רשת מתוחכמת של חברות קש ואחרים, כאשר מטרת הקשר הייתה הוצאת חשבוניות פיקטיביות והונאת רשויות המס והשאת רווחים לקושרי הקשר, תוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקפים אדירים. בנוסף, רשם זוהדי עמירה בספרי החברה שעל שמו חשבוניות אוטונומיה פיקטיביות בהיקף של כ- 7,900,000 שקל, וניכה אותן שלא כדין כמס תשומות. עמירה נאשם בכך שבין היתר, בתיאום עם הרשת העבריינית הוציא בעזרת חברות קש חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ- 6,500,000 שקל, וניכה אותן בחברתו שעל שמו משל היו אלה עסקאות אמת. פעילות זאת, נטען, נעשתה בעזרת מערכת מתוחכמת של תשלומים שעברו מיד ליד והוסתרו. בגין זה נאשם עמירה בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של כ- 7,300,000 שקלים.
מוחמד קבועה נאשם בכך שבין היתר, קשר עם הרשת העבריינית ואחרים קשר להוצאת חשבוניות פיקטיביות על שם חברות קש שהופעלו על ידי הקבוצה העבריינית בהיקף של כ- 37,300,000 שקל. לאחר מכן, ניכה מוחמד קבועה בעזרת החשבוניות הפיקטיביות מס תשומות בסך של כ- 5,000,000 שקלים. גם קבועה נאשם בעבירות של הלבנת הון בהיקף של כ- 17,000,000 שקל.
האני קבועה נאשם בכך, שבין היתר, ניכה מס תשומות של כ- 3,200,000 שקל בעזרת חשבוניות פיקטיביות בסך 21,630,116 שקל, שהוצאו על שמן של חברות קש ואותן רשם בספרי החברה שרשומה על שמו. בנוסף, גם הוא נאשם בעבירות הלבנת הון בהיקף של כ- 10,000,000 שקל.
פרשת מעבר לפינה נחשפה בשלהי 2014, אז הצטיירה בפני חוקרי רשות המסים תמונה לפיה במשך כשלוש שנים התארגנה קבוצה בראשות אוסמה אבו-כאטר, לביצוע תוכנית עבריינית של מכירת חשבוניות מס כוזבות לכל דורש בהיקף של מאות מיליוני שקלים, תמורת תשלומי עמלה שונים. לצורך מימוש התוכנית קשרה הקבוצה קשר - ביחד עם 30 חברות ואחרים - עם רוכשי חשבוניות, על-מנת שהרוכשים יוכלו מצד אחד להגדיל באמצעות החשבוניות, באופן פיקטיבי, את הוצאותיהם לצורכי מס הכנסה, ומצד שני - לנכות את סכום החשבוניות הפיקטיביות בדיווחים התקופתיים למע"מ.
אבו-כאטר, הרוח החיה של הקבוצה, ניהל והתווה את הפעילות. מעורבים נוספים פעלו כאנשי כספים בבנקים השונים ואצל נותני שירותי מטבע; אחרים פיקחו על פעילות הקבוצה ועל לקוחות חדשים וביצעו רישום של פעילות הקבוצה; ואחרים פעלו כראשי צוותים בקבוצה ומוציאים לפועל של הפעילות העבריינית.
מערך מאורגן ומשומן
כחלק מהשיטה פעלו חברי הקבוצה העבריינית לאיתור וגיוס אנשים בעלי תעודת זהות יהודית הנתונים במצוקה כלכלית, לצורך רישומם כמנהלים או בעלי מניות בחברות הקש אצל רשם החברות. שכירים אלה קיבלו משכורת חודשית קבועה מהקבוצה תמורת רישומם, וכן עבור כל פעולה אחרת שנדרשו לבצע. לאחר רישום החברות במרמה אצל רשם החברות, תוך שימוש במסמכים מזויפים, ולאחר קבלת מספרי זיהוי אצל רשם החברות, פעלה הקבוצה לפתיחת חשבונות בנק עבור חברות הקש בבנק הדואר. חלק מחברי הקבוצה נרשמו כמורשי חתימה בחשבונות הבנק והזמינו פנקסי צ'קים על שם חברות אלה. חברי קבוצה שונים מוני ל"ראשי הצוותים" ופעלו להדפסת פנקסי חשבונות מס על-שם חברות הקש, ששימשו את הקבוצה לביצוע התוכנית העבריינית, במכירת מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין. זאת, בלי שבוצעה עסקה כלשהי או מבלי שהתכוונו לעשות את העסקאות - אלא מדובר בחשבוניות פיקטיביות לחלוטין.
בשיטתיות, ותוך הקמת והפעלת מערך עברייני מאורגן ומשומן היטב, הפיצה הקבוצה תמורת תשלום עמלה 4,975 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל שמעל 396 מיליון שקל, שסכום המע"מ בגינם עומד על סך של מעל 59 מיליון שקל. בגין החשבוניות הפיקטיביות אותן מכרה הקבוצה, הרוויחה הקבוצה לכל הפחות 8% מערך החשבוניות, כך שהרווח הכולל עמד על סכום העולה על 21 מיליון שקל.
"החגיגה", כאמור, נפסקה בשלהי 2014, כאשר הרשת העבריינית נתפסה ברשת של רשות המסים. שיטות הפעולה המוקפדות של הארגון בשילוב היקפי העבירות חסרי התקדים שביצע, נחשפו במסגרת חקירה סמויה שנוהלה במשך כשנה על-ידי יחידת חקירות מכס ומע"מ ירושלים והיחידה המרכזית של משטרת ירושלים, יחד עם יחידת "יהלום" למאבק בפשיעה מאורגנת וחקירות מכס ומע"מ-ב"ש, שהצטרפו בהמשך החקירה. החקירה עברה לשלב הגלוי שלה לפני כשנה וחצי, אז נעצרו כ-50 חשודים בפרשה, ביניהם מנהל סניף בנק הדואר ברחוב צלאח א-דין בבירה וסגנו, ומנהלי שני שירותי מטבע במרכז העיר ירושלים.
בהמשך, הוגשו לבתי המשפט השונים ברחבי הארץ (בהם מחוזי ת"א, מחוזי לוד ומחוזי ירושלים) כתבי אישום נגד חלק מהמעורבים בפרשה. בין היתר, הוגשו בראשית השנה כתבי אישום נגד ראש כנופיית פשע ממזרח ירושלים, ארבעת גיסיו ומעורבים נוספים בפרשה, באשמת קשירת קשר לביצוע התוכנית העבריינית למכירת חשבוניות מס כוזבות, שבאמצעותן סייעו לאחרים, תמורת עמלה, להתחמק מתשלומי מס ומע"מ בסך 600 מיליון שקל - וכל זאת תוך הלבנת הון של כ-140 מיליון שקל.
|
טריא לכחלון: לאפשר לחברות P2P להשתתף ב"חיסכון לכל ילד"
|
חברת ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים) טריא שלחה מכתב לשר האוצר, משה כחלון, ובו היא מבקשת לאפשר גם לחברות ה-P2P להשתתף בתוכנית "חיסכון לכל ילד", ולא רק לבנקים ולקופות הגמל, כפי שנקבע. נזכיר כי אתמול הוציא האוצר המכרז לבחירת גופי החיסכון שיוכלו להשתתף בתוכנית, במסגרתה תפקיד המדינה עד 3.2 מיליארד שקל בשנה כתוכניות חיסכון לילדים - 50 שקל בחודש לכל ילד.
"אפשר לילדים לחסוך גם באמצעות חברות ה-P2P, ולחברות ה-P2P להשתתף במכרזים לניהול החיסכון של ילדי ישראל, באופן שיבטיח שיפור עתיד הילדים ולא העמקת כיסי בעלי ההון", כותב לכחלון נדב מנסדורף, שותף בטריא.
עוד הוא כותב: " הגופים המוסדיים נכשלו פעם אחר פעם בשמירה על הכסף של הציבור וביצעו מחיקות חוב פעם אחר פעם על חשבון הציבור. בנוסף, ניסיון העבר מלמד שבקריסת השווקים האחרונה בשנת 2008, בזמן שעשרות רבות של בנקים נפלו בזה אחר זה, שוק ה-P2P שמר על יציבות ולא נרשמו קריסות והפסדים משמעותיים.
"אחרי שנים של ניסיונות כושלים, אכזבות והפסדים, יש להכיר בכך שהעולם משתנה בקצב מסחרר ולכן הגיע הזמן לייצר פתרונות יצירתיים עם אפיקים חדשים ומוכחים בעולם שיפעלו למען האינטרס הציבורי".
מנסדורף גם מציין כי עלויות הניהול בחברות ה-P2P נמוכות משמעותית מדמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים. "בטריא תהיה עלות אחת של 1% מההפקדה. הסיבה לכך נובעת מיעילות תפעולית ועלויות ניהול מינימליות המתבססות על טכנולוגיות, ובנוסף, נגישות ושקיפות מוחלטת לנתונים", הוא כותב.
P2P הן למעשה פלטפורמות טכנולוגיות לתיווך ישיר בין לווים למלווים, המהוות חלופה להלוואה הבנקאית. הסיכון בהלוואה הוא על המלווה ולא על הבנק כמו בהלוואות המסורתיות, ובתמורה מקבל המלווה תשואה נאה לעומת התשואה האפסית שהוא מקבל בפיקדונות בבנקים. מנהל הפלטפורמה אחראי על ניהול ההלוואה, החיתום והגבייה, בתמורה לעמלות.
תחום זה נמצא בצמיחה מואצת בעולם, אך בישראל הוא עוד בחיתוליו. בישראל ישנן 5 חברות בתחום שחילקו עד היום הלוואות בהיקף של 300 מיליון שקל בלבד. בתחום עדיין אין פיקוח, אך הצעת חוק שתסדיר את הרגולציה בו תונח על שולחן הכנסת עד סוף השנה.
|
ויהי אור? קאמבק לפאנלים הסולאריים וטרנד אנרגיה מתחדשת
|
השוק בטירוף", אומר ערן ליטבק, מנכ"ל ערבה פאואר הפעילה בתחום ייצור האנרגיה הסולרית. "כשהולכים למושבים ולקיבוצים לשכור קרקע חדשה לפעילות שלנו, מספרים לנו שכבר היו שישה-שבעה יזמים לפנינו".
"בהחלט מרגישים שישנה התחממות בשטח", אומר גם אילון וניש, מנכ"ל EDF EN ישראל, אחת הפעילות הגדולות בתחום. "יזמים שהיו בשנת חורף מתעוררים, יזמים ישראלים שהעבירו את מרכז פעילותם לחו"ל החלו לחזור לארץ".
הדברים האלה מגיעים אחרי שנים ארוכות של יובש בתחום האנרגיות המתחדשות בישראל. זה שנים אחדות לא שחררה המדינה מכסה חדשה לייצור מאנרגיות מתחדשות, אחוז החשמל המופק בדרך זו עומד על 2%-3% בלבד מכלל הייצור, וזאת בארץ עם 330 ימי שמש - רחוק מאוד מהסטנדרט במדינות המפותחות באירופה. בתקופה הזאת יצרנים רבים נפלטו מהמשחק, הגדולים הלכו לשחק בחו"ל, הקטנים פשטו רגל או מכרו את נכסיהם לאחרים.
...
|
"לוויתן קיבל דחיפה משמעותית; הכמות מול ירדן ברף התחתון"
|
החתימה על הסכם לאספקת גז טבעי בין שותפויות מאגר לוויתן לחברת החשמל של ירדן, שעליה דווח אתמול (ב'), מסירה כנראה את סימן השאלה האחרון שנותר מעל פיתוח מאגר הגז הענק, כך לפי הערכות במשק האנרגיה. העסקה, בהיקף כספי של 10 מיליארד דולר, תאפשר לבעלי לוויתן לממן את פיתוח המאגר בהיקף של 3-4 מיליארד דולר, ולהתחיל בהזרמת הגז לחוף, ככל הנראה ב-2019, כפי שנקבע בתנאי מתווה הגז.
השותפויות המחזיקות בלוויתן הודיעו אתמול על חתימת הסכם ליצוא גז ממאגר לוויתן לירדן ל-15 שנה, לאספקת גז טבעי בכמות כוללת של 45 מיליארד מ"ק (BCM), עם אופציה להגדלת הכמות, המיועדת לשימוש חברת החשמל הירדנית. מועד תחילת אספקת הגז לירדן נקבע לסוף 2019. לפי הערכות מעודכנות, גודלו של מאגר לוויתן עומד על כ-460 מיליארד מ"ק, כלומר ההסכם מול ירדן מהווה כעשירית מגודלו של המאגר.
יחידות ההשתתפות של אבנר, דלק קידוחים ורציו, השותפות הישראליות במאגר (אבנר ודלק קידוחים מחזיקות כל אחת ב-22.67% ורציו ב-15%, לצד נובל אנרג'י המחזיקה ב-39.66% מהזכויות) זינקו אתמול בבורסה בשיעורים של 6%-7%. עם זאת, גם לאחר העליות החדות הן מגלמות אי-ודאות גבוהה לגבי פיתוח המאגר, ולגבי תזרים ההכנסות ממנו לאחר מכן.
מספר אנליסטים המסקרים את תחום הגז והנפט הגיבו לחתימת ההסכם, אם כי נמנעו בינתיים מעדכון ההמלצות ומחירי היעד ליחידות ההשתתפות. "הפרויקט קיבל דחיפה משמעותית קדימה, אם כי הכמות שעליה דווח היא ברף התחתון של ציפיות השוק - 3 מיליארד מ"ק לשנה", אומר האנליסט נעם פינקו מפסגות. "נראה כי לוויתן אכן יפותח עד שנת 2020 בגודל דומה לזה של תמר (עד 12 BCM בשנה), ולאחר מכן - בהתאם לחוזים נוספים שייחתמו - יוכל לגדול עד 20 מיליארד מ"ק בשנה".
האנליסט יהונתן שוחט מלידר שוקי הון מסכים כי מדובר באבן דרך מהותית לשותפויות במאגר לוויתן. "אנו מעריכים כי המשמעות בפועל של החתימה על החוזה היא FID (קבלת החלטת השקעה סופית) חיובי עד סוף השנה, ופיתוח המאגר, בהתאם לתוכנית המעודכנת של השותפים".
מבחינת התמחור, שוחט מעריך כי החוזה מצדיק הפחתה בשיעור ההיוון, "מה שיוביל לעלייה בשווי המאגר ובשווי השותפויות (אבנר, דלק קידוחים ורציו). בהתאם למודל שלנו, כל שינוי של 1% בשיעור ההיוון מעלה את שווי המאגר בכ-20%. טרם ההודעה, תמחרנו את מאגר לוויתן בכ-5.5 מיליארד דולר. הורדה של 1% בשיעור ההיוון מעלה את שווי המאגר במודל בכ-1 מיליארד דולר לשווי של כ-6.5 מיליארד דולר".
כעת, אומר שוחט, "סביר שנראה התקדמות במגעים מול גופים מממנים, וכמובן חתימה על חוזים נוספים, גם במשק המקומי וגם חוזה היצוא למתקן ההנזלה במצרים".
האנליסטית אלה פריד מלאומי שוקי הון מציינת, כי כעת המדינה תהיה חייבת לפעול להאצת פיתוח רשת ההפצה, וליצירת ביקוש מסיבי נוסף על-ידי המרת תחנות פחמיות של חברת החשמל. "צעדים אלה אינם פשוטים, ודורשים את הסכמת חברת החשמל, שכבר נדרשה השנה להמיר 15% מהתחנות הפחמיות בגז".
לדעתה, "המחיר הממוצע המחולץ בהסכם הגז עם ירדן בהחלט טוב, אבל הוא מתבסס על תחזיות השותפים, ומחיר והרצפה אינו ידוע. אף כי הידיעה אינה מפתיעה לטובה מבחינה כלכלית, הרי שהיא גם אינה טריוויאלית, ובהחלט עשויה להקל על המשך יצוא הגז לרשות הפלסטינית ולמצרים. האתגר הגדול של לוויתן כעת הנו השפל המחזורי ועודפי ההיצע של גז נוזלי. במישור הגיאופוליטי דווקא מדובר בפריצת דרך".
גל רייטר, אנליסטית אנרגיה בירושלים ברוקראז', מעריכה כי "במהלך הרבעון הרביעי ייחתם הסכם נוסף למכירת גז ללקוח מרכזי בשוק המקומי, בעוד שהתמונה לגבי התקדמות בהסכמי הגז האזוריים למצרים ולטורקיה תתבהר רק במהלך 2017". להערכתה "ה-FID יתקבל בסוף 2016-תחילת 2017, והפקה מהמאגר תחל רק בשנת 2020".
רייטר עדיין לא מעדכנת למעלה את מחירי היעד שלה לשותפויות: רציו עם 36 אג', גבוה ב-20% מהמחיר בבורסה, והמלצת "קנייה בסיכון גבוה" (המועדפת שלה); דלק קידוחים בהמלצת "קנייה" ומחיר יעד של 13.94 שקל (גבוה ב-17% מהשוק); אבנר ב"תשואת יתר" ומחיר יעד של 2.5 שקלים (נמוך ב-4% מהשוק).
|
בורגס על תלונת ההטרדה המינית שהוגשה נגדו: "זו הייתה נשיקת פרידה, לא הסיבה לפרישתי מכיל"
|
מנכ"ל כיל הפורש, סטפן בורגס, הגיב היום (ו') על התלונה על הטרדה מינית שהוגשה נגדו על ידי עובדת לשעבר. בורגס טוען כי הטענות מחוסרות כל בסיס. "האירוע המדובר הוא נשיקת פרידה שמתרחשת מדי יום. אם מישהו מרגיש נפגע מזה, אני מצטער מעומק ליבי. אין קשר בין האירוע המדובר לפרישתי מכיל", כך בורגס.
בעקבות התלונה שהוגשה, כיל מינתה גורם חיצוני שיבדוק את טענת העובדת. הגורם החיצוני מצא שהתנהלות בורגס הייתה ברף הנמוך של התנהגות בלתי הולמת.
בורגס, כאמור, הודיע אתמול בלילה על פרישתו מכיל.
גורמים המעורים בפרטים מסרו הערב ל"גלובס" כי התלונה הגיעה חודשיים לאחר שהעובדת פוטרה על ידי בורגס בטענה לתפקוד לקוי, מה שהעלה תהיות בדבר התלונה אצל הגורם החיצוני שבחן את הפרשה.
|
בנק לאומי מוכר למנורה מבטחים משכנתאות ב-1.6 מיליארד ש'
|
אחרי התמ"א: "סבלתי, אך היום אני יושבת בדירה בונבוניירה"
נמשך שיתוף הפעולה של הבנקים בישראל עם המוסדיים בתחום המשכנתאות. בנק לאומי מודיע הבוקר (ד') כי מכר למנורה מבטחים תיק משכנתאות ב-1.6 מיליארד שקל. סך תיק המשכנתאות של בנק לאומי עומד כיום על כ-70 מיליארד שקל.
הבנק מציין כי כניסתו לתוקף של הסכם המכר מותנה בהתקיימות תנאים מתלים, לרבות קבלת אישורים רגולטורים. הבנק מוסר כי להשלמת העסקה לא צפויה להיות השפעה מהותית על התוצאות הכספיות.
הלוואות הדיור שנמכרות מהוות כ-80% מתיק משכנתאות מסוים של בנק לאומי בהיקף 2 מיליארד שקל, שמתוכו הבנק מוכר כאמור נתח בהיקף 1.6 מיליארד שקל. לאומי ימשיך להחזיק ב-20% מהתיק הזה, כך שהזכויות והנטלים הנלווים שיימכרו למנורה מבטחים יהיו בדרגה שווה (פרי פסו) לאלה שיוותרו בידי הבנק. לאומי ינהל עבור מנורה מבטחים את חלקה בתיק ההלוואות הנרכש, וזאת כנגד תשלום שישולם לבנק.
נזכיר, כי לאומי דיווח מוקדם יותר החודש גם על חתימה עם חברת הראל שבמסגרתה שני הגופים ייתנו יחד משכנתאות בהיקף של עד 8 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. לאומי יחזיק לפחות 50% מהתיק המשותף וימשיך לנהל אותו.
העסקה של לאומי-מנורה מצטרפת למספר עסקאות שביצעו הבנקים עם המשקיעים המוסדיים בתחום המשכנתאות: הפועלים הודיע לאחרונה על מו"מ עם חברת הביטוח הראל למכירת 80% מתיק משכנתאות בהיקף של כ-870 מיליון שקל - גם כאן מדובר בחלוקה של 80%-20% מהתיק בין המוסדי לבנק.
לאחרונה ביצע גם מזרחי טפחות, השחקן הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, שתי עסקאות להכנסת משקיע מוסדי - אחת עם מנורה מבטחים והשנייה עם מגדל, בהיקף כולל של 1.67 מיליארד שקל.
מבחינת המוסדיים, הכניסה לתחום המשכנתאות הוא אפיק השקעות חדש שמספק להם מענה לצורך במציאת השקעות עם ריבית נאה, במיוחד על רקע התשואות האפסיות ששוררות בשווקי הסולידיים יחסית. מנגד, לבנקים מדובר בעסקאות שמשחררות הון רב. הבנקים סובלים ממגבלות הון מחמירות והולכות אך למוסדיים אין מגבלות שכאלה, שכן הם מבצעים את ההשקעה מכספי עמיתים, ובסביבת הריבית הנמוכה הם רק מחפשים מקורות גיוון להכנסותיהם.
|
לאחר שנתיים סוערות: אביגדור קפלן יעזוב את קבוצת אלון
|
אנליסטים: "למרות הכול - הורדת ריבית עדיין על הפרק"
לפני הפשיטה על סופרגז: עזריאלי הרחיבה שיפוי מנהליה
לאחר כשנתיים בתפקיד הסוער של מנכ"ל קבוצת אלון ישראל - אביגדור קפלן, שכיהן כבכיר בחברות בולטות בקבוצה שבשליטת עו"ד שרגא בירן, הודיע על עזיבתו את התפקיד כבר בתום השנה הנוכחית.
ל"גלובס" נודע כי מועד סיום החוזה האישי המקורי של קפלן בקבוצת אלון, שבה מחזיקים גם ארגוני הקניות של הקיבוצים ודודי ויסמן, היה 31 בדצמבר השנה.
לדברי גורמים המעורים בנושא, קפלן בחר שלא להאריך את תקופת כהונתו המקורית, משום ששככו הסערות סביב מגה ורבוע כחול, שתחת קבוצת אלון.
קבוצת אלון, שמחזיקה ב-80% מחברת אלון חיפושי גז וב-9.5% מחברת דלק US, מנהלת כיום מאבק משפטי על המשך קיומה, כאשר נושיה, ובראשם מחזיקי האג"ח, דורשים להשתלט עליה בטענה לחדלות פירעון.
קפלן, שנחשב למנהל ותיק ומנוסה, ניהל בעבר את בית החולים הדסה בירושלים ואת קבוצת כלל ביטוח, שבה גם שימש כיו"ר.
|
כך מתגמלת מדינת ישראל את פלאו על תמיכתה בה באו"ם
|
בשנתיים שחלפו הצביעה פלאו, מדינה זעירה על ארכיפלגו צחיח במיקרונזיה, בעד ישראל ב-13 מתוך 15 ההצבעות באו"ם שעסקו בבעיה הפלסטינית (ונמנעה בשתיים האחרות). דפוס הצבעות זה הופך אותה לאחת מהמדינות הידידותיות ביותר לישראל בעולם כולו – מועדון אקסקלוסיבי מאוד - יחד עם ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ועוד קומץ מדינות מערביות).
עכשיו לומדת פלאו שהנאמנות משתלמת: היא תקבל מישראל מתקן התפלה על חשבון משלם המסים הישראלי. מדובר במתנה שעלותה כ-40 אלף דולר, ועוד כ-4000 דולר למשלוח שני טכנאים שיתקינו את המתקן וידריכו את רשות המים המקומית כיצד להפעילו.
"פלאו היא אחת מבעלות הברית הנאמנות ביותר של ישראל ומסירת מתקן ההתפלה למדינה היא הוכחה ניצחת לאיתנות הברית בין שתי המדינות", אמר שגריר ישראל באו"ם, דני דנון. אפשר להתרשם, שההתבטאות הזו דומה במקצת להתבטאויות של פקידים אמריקאיים כאשר הם מבשרים על הסיוע האמריקאי לישראל.
שגריר פלאו באו"ם, ד"ר קאלב אוטו, ביקר בישראל יחד שגרירים אחרים במשלחת שיזם דנון לפני כמה חודשים. השגרירים ביקרו, בין היתר, במתקן ההתפלה באשקלון וד"ר אוטו אמר לדנון כי מתקן התפלה כזה יוכל לעזור לארצו הצחיחה. תופעת האקלים אל ניניו מחוללת בצורת קשה במיקרונזיה, קבוצה של אלפי איים במערב האוקיינס השקט, ובהם גם הארכיפלגו של פלאו. המצב באזור חמור עד כדי כך עד שהמדינות שם הכריזו על מצב חירום כדי להתמודד עם הבעיה. דנון השתכנע מיד.
מערכת ההתפלה באשקלון היא המתקן הגדול בעולם שמשתמש בטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה. עלות ייצור מים מותפלים באמצעות טכנולוגיה זו היא הנמוכה ביותר במגזר ההתפלה. המתקן שישראל מסרה לפלאו מבוסס אף הוא על הטכנולוגיה הזו והוא יאפשר למדינה להשתמש במשאב בלתי מתכלה – מי האוקיינוס ומים מליחים – ליצור מי שתיה.
"אנו משוכנעים שהמתקן הישראלי יסייע לפלאו להתמודד עם הבצורת שמכה בה", אמר דנון. "מדינת ישראל התנסתה על בשרה במצוקת הבצורת והודות לפיתוח האינטנסיבי של טכנולוגיות התפלה במדינה יש לנו כיום מים בשפע".
"אנו שמחים לחלוק את הניסיון שלנו כדי לשפר את איכות החיים של חברים בעולם כולו", הוסיף השגריר. "למרות שפלאו היא מדינה קטנה – חיים בה 21 אלף תושבים בלבד – יש לה ערך אסטרטגי רב מבחינת ישראל. בהצבעות או"ם יש לכל אחת מ-193 המדינות החברות קול שווה ולאורך כל ההיסטוריה ניצבה פלאו בנאמנות בצד ישראל בהצבעות באו"ם. אנחנו יכולים תמיד לסמוך על פלאו, ופלאו יכולה תמיד לסמוך עלינו".
נוסף לדפוס ההצבעות הפרו-ישראליות באו"ם, מפגינה פלאו את ידידותה לישראל באופן נוסף: תיירים ישראליים אינם זקוקים לאשרה לביקור של עד שלושה חודשים במדינה. מלבדם, רק אזרחי ארה"ב נהנים מפריווילגיה זו.
|
העתיד כבר כאן: השתלים שיחליפו את המפתחות והארנק
|
פטריק פומן לא צריך לחשוש שיאבד את מפתחותיו ויינעל מחוץ לבית. הוא פותח את הדלת באמצעות נפנוף יד. פומן, מומחה טכנולוגיית מידע בן 32 מהולנד, נמנה עם מספר גדל והולך של אנשים שבגופם מושתל שבב אשר משמש כמפתח או כאמצעי זיהוי.
לפומן יש כמה שתלים, המכונים גם תוויות, שמשובצים ברקמת השומן של ידיו ובחלק התחתון של זרועו. הוא משתמש בתוויות שונות כדי לפתוח לא רק את דלת דירתו, אלא גם את משרדו ואת השער למגרש החניה המאובטח במקום עבודתו. בתווית נוספת מאוחסן מידע שאותו היה פומן מציג על כרטיס ביקור עסקי: שם ופרטי התקשרות.
השתלים ניתנים להפעלה ולסריקה באמצעות סורקים שמשתמשים בטכנולוגיית זיהוי מבוססת תדרי רדיו, RFID. מכשירי סריקה אלה כוללים סמארטפונים רגילים וסורקים שכבר מותקנים בבנייני משרדים, כדי לאפשר כניסה רק לגורמים מורשים.
פומן אומר שהמכשירים הזעירים הופכים את חייו לפשוטים יותר. כשהוא מתקרב למגרש החניה המאובטח של משרדו, "אני פשוט מוריד את השמשה, מוציא את זרועי מחוץ למכונית ומאפשר לסורק בשער לסרוק את השתל. אני לא צריך לדאוג שאאבד את כרטיס הכניסה שלי".
אין נתונים מדויקים על מספר האנשים שבגופם נמצאים שתלי RFID, אך הקמעונאיות מעריכות כי בעולם כולו יש 30,000-50,000 אנשים כאלה.
אחד המאפיינים האטרקטיביים של התוויות היא העובדה שאינן יכולות ללכת לאיבוד. מאפיין אטרקטיבי נוסף, לדברי המשתמשים, הוא שהתוויות אינן פועלות בכוח עצמן, אלא מופעלות בידי סורק. פירושו של דבר הוא שהן לעולם לא יחדלו לפעול בגלל סוללה ריקה כמו שקורה לסמארטפונים.
תוך כמה שניות ניתן להזריק מתחת לעור את גליל הזכוכית הזעיר שמכיל תווית בגודל של גרגר אורז. כל אחד יכול לעשות זאת, אך חסידי השימוש בשתלים אומרים כי מוטב שפעולה זו תבוצע בידי אדם שעבר הכשרה מתאימה, ושמשתמש בציוד סטרילי כדי למנוע זיהום.
לאחר השתלת התווית, ייתכן שתחל תקופת הסתגלות. "התוויות עלולות לזוז קצת וזה תלוי בסוג העור ובפעילויות של האדם שבגופו בוצעה ההשתלה", אומר קוונטין אינגליס, הבעלים של Kalina Emporium, סטודיו לקעקוע ופירסינג בעיר וורת'ינג בבריטניה, שכבר ביצע השתלת תוויות בכמה לקוחות.
"אני עוסק המון בטיפוס הרים, אז התווית שלי זזה קצת עד שמצאה את המקום הכי טוב בשבילה", הוא מספר.
לתוויות יש פוטנציאל מוכח לשימוש בנסיעות. אנדראס סג'וסטרום, מנהל פתרונות דיגיטליים ב-Sogeti, יחידת הייעוץ הטכנולוגי של Capgemini Group, השתמש לראשונה בדצמבר 2015 בתווית מושתלת, שהכילה את פרטי הזיהוי שלו כלקוח חברת התעופה SAS, כדי לעלות על טיסה. מאז הוא השתמש בתווית זו כמה פעמים בטיסות SAS. התווית מכילה את אותו המידע שמופיע על המדבקה שמונפקת לאותה מטרה עבור נוסעי SAS, ואף נקראת בידי אותו הסורק שבו משתמשת חברת התעופה לקריאת המדבקות.
יש אנשים שמכניסים לתווית המושתלת שלהם שמות ופרטי התקשרות של אנשים שאליהם יש לפנות במקרה חירום. משתמשים אחרים מזהים פוטנציאל לשימוש רפואי בתוויות, אך אחד האתגרים הגדולים שאותו צריך לפתור כדי שהחזון יהפוך למציאות הוא שצוותי הרפואה או כל מי שמנסה לעזור לאדם במצב חירום כלשהו, כולל מצב חירום רפואי, צריכים לדעת באופן כלשהו שמתחת לעורו של האדם שלו הם מנסים לעזור מושתלת תווית עם מידע שעשוי להציל חיים.
קווין וורוויק, סגן נשיא אוניברסיטת קובנטרי בבריטניה ומומחה לקיברנטיקה, אומר כי רבים מחולי האפילפסיה נוהגים לענוד תליון שמזהה אותם כחולי אפילפסיה, ושעליו מופיעים שמותיהם ופרטי ההתקשרות של אנשים שאליהם יש לפנות במצב חירום, וכן מידע בסיסי על האופן שבו ניתן לעזור לאדם שלקה בהתקף אפילפטי. אך התליון עלול ללכת לאיבוד או שהחולה שוכח לענוד אותו. תווית תת-עורית, לעומת זאת, אינה אובדת או נשכחת.
רעיון אחר לשימוש רפואי בתווית: "בבתי חולים ניתן יהיה להשתיל משהו קטן כדי להבטיח שזה החולה או האדם הנכון לניתוח מסוים, במטרה להקטין את מספר הטעויות שמתרחשות בניתוחים, אומר ד"ר וורוויק.
חסידי השימוש בשתלים מקווים כי בקרוב יאפשרו השתלים לבצע תשלומים בבתי קפה ובחנויות באותו האופן שבו ניתן לבצע תשלומים בכרטיסים חכמים. סג'וסטרום אומר שהטכנולוגיה מסוגלת לאפשר עסקאות כאלה אם יפותחו התקנים מתאימים.
|
התקבל ערעור המדינה: עונשו של הרב פינטו לא יקוצר
|
אישום: גנב את הטלפון של שרון פרי והפיץ תמונות עירום שלה
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל היום (ה') את ערעור המדינה על החלטתה של ועדת השחרורים לקצר את עונשו של הרב יאשיהו פינטו. בעקבות זאת לא ינוכה שליש מעונשו, והוא יישאר בכלא עוד 5 חודשים.
נזכיר כי הרב פינטו הורשע במתן שוחד והצעת שוחד לתת-ניצב אפרים ברכה ז"ל ונידון לשנת מאסר וקנס של מיליון שקל. ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר הודיעה לפני כשבוע וחצי כי קיבלה את הבקשה לשחרור מוקדם וניכוי שליש מעונשו של הרב.
הוועדה ציינה בהחלטתה כי פינטו חש אחריות על התאבדותו של ברכה ז"ל. בנוסף, הוועדה ציינה בין היתר כי זהו מאסרו הראשון של פינטו, וכי הוא עבר טיפול במהלך שהותו בכלא ועשה חשבון נפש באשר למעשיו.
ואולם, הפרקליטות ערערה על החלטת ועדתך השחרורים, וכיום כאמור קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה.
|
אליעזר פישמן: למנות כונס נכסים למניות בחברת הדלק טן
|
איש העסקים אליעזר פישמן הסכים למינוי כונס נכסים למניותיו (73.2%) בחברת הדלק טן המשועבדות לבנק הפועלים, במסגרת בקשת הבנק לאכיפת שעבודים ולמינוי כונסי נכסים בגין חובות חברות פרטיות שבשליטתו ובשליטת בני משפחתו של פישמן, להם הוא ערב. מינוי הכונס וזהותו כפוף לאישור בית המשפט.
בנוסף, חברת טן הודיעה לבורסה כי בית ההשקעות אקסלנס המחזיק ב-5% ממניות טן, לו נתן פישמן בעבר אופציית Put למכור לו בחזרה את המניות, ביקש שפישמן יממש את האופציה - אך הוא מסר כי אין באפשרותו לעשות כן לאור ההליכים המתנהלים בבית המשפט.
*** אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".
|
אמת או חובה: מה אנחנו לא יודעים על ביטוח החובה לרכב?
|
"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם, כי אין שם משפט!"
מטרתה של פוליסת ביטוח חובה היא להעניק כיסוי ביטוחי לנזקי גוף אשר ייגרמו לנוהג ברכב, נוסעיו ולנפגעים אחרים, כתוצאה מתאונת דרכים ("פוליסת חובה"). לפני שנים רבות הכיר המחוקק בחשיבותו של כיסוי ביטוחי זה, ולשם כך נחקק סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970 ("הפקודה").
בהתאם לפקודה, כאשר אדם נוהג ברכב מנועי, עליו להיות מכוסה בפוליסת חובה. המחוקק הגדיל לעשות, וקבע נוסף על כך כי העובר על ההוראה דינו מאסר 3 חודשים או קנס. לבית המשפט יש סמכות לפסול את רישיון הנהיגה של אותו אדם שלא רכש כיסוי ביטוחי, או את רישיון הרכב שלו. כאשר מתרחשת תאונה שנגרמו בה נזקי גוף, ומתברר כי הרכב המעורב לא היה מבוטח בפוליסת חובה, ייאלצו הניזוקים לפנות ל"קרנית" - קרן ממשלתית לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. קרנית תפצה את הנפגעים, למעט הנהג, והיא יכולה להגיש תביעת שיפוי כנגד אותו אדם שלא ביטח את רכבו.
נציג מקרה לשם הדוגמה: שמעון רכש רכב לפני חצי שנה בקירוב, וביטח עצמו בפוליסת ביטוח חובה. בעת רכישת הפוליסה שילם שמעון 1,300 שקל המשקפים את מלוא הפרמיה. עתה הוא מעוניין לבטל את הפוליסה, עקב רצון לעבור לחברה אחרת או כוונה למכור את הרכב - האם שמעון יכול לבטל את פוליסת הביטוח?
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), תש"ע-2010 ("התקנות") נותנות לכך מענה. על שמעון להודיע לחברת הביטוח שברצונו לבטל את פוליסת החובה, ועליו להחזיר לה את תעודת הביטוח המקורית. מדובר בתנאי הקבוע בתקנות, וללא קיומו לא תתבטל פוליסת החובה.
נשוב לדוגמה שהצגנו: שמעון מסר הודעה, ואולם לא מצא את תעודת ביטוח החובה. לאחר חיפוש ארוך נמצאה התעודה כשהיא מפוררת לחלוטין במכנסי הג'ינס שלו שעברו כביסה... מה יעשה במקרה כזה? (הרי הדרישה היא שיחזיר את התעודה המקורית). בהתאם לתקנות, עליו למסור הצהרה בכתב שתיחתם בפני חברת הביטוח או סוכן הביטוח בדבר נסיבות המקרה. בהצהרה עליו לציין כי הרכב עדיין בבעלותו או בחזקתו. נדגיש כי קיים הסדר דומה כאשר התעודה אבדה או נגנבה. רק במסירת הצהרה כמתואר, תתבטל פוליסת החובה.
שמעון נזכר שאת מלוא הפרמיה שילם לפני כחצי שנה, כשרכש אותה. האם הוא זכאי להחזר כספים עקב הביטול? ככלל, בעל פוליסת החובה שבוטלה זכאי להחזר יחסי של הפרמיה. הדרך לחישוב ההחזר קבועה בתקנות, כאשר קיימת חשיבות לסיבת הביטול. על חברת הביטוח להחזיר את הכספים תוך 14 יום מהמועד שבו הביטול נכנס לתוקף, תהא הסיבה אשר תהא.
מה יהא הדין כאשר חברת הביטוח היא זו שמעוניינת בביטול פוליסת החובה? התקנות מפרטות שני מקרים שבהם חברת הביטוח רשאית לפעול כאמור לפני תום תקופת הביטוח. המקרה הראשון מתייחס למירמה מצד בעל הפוליסה. המקרה השני מתייחס לאי-גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם בעל הפוליסה לפני שתעודת הביטוח הונפקה.
נדגים: ראובן רכש רכב לפני 4 חודשים בקירוב. הוא מודע לחשיבותה של פוליסת חובה, ולכן רכש פוליסה מתאימה ב-1,250 שקל. ראובן חושש מכך שלא מסר פרטים מלאים לחברת הביטוח לפני הנפקת התעודה, וכעת הוא אינו בטוח אם הפוליסה עדיין בתוקף. כיצד יוכל לדעת אם חברת הביטוח ביטלה את פוליסת החובה? לפי התקנות, חייבת חברת הביטוח למסור לראובן הודעת ביטול מנומקת בכתב וזאת 21 ימים לפחות לפני מועד הביטול. לאחר מכן, על ראובן להחזיר לחברת הביטוח את תעודת הביטוח המקורית. על חברת הביטוח להוציא לפועל את ההחזר הכספי היחסי בהקדם, ולא יאוחר מ-14 יום ממועד השבת התעודה. ואולם להבדיל מביטול פוליסת החובה מיוזמתו של בעל הפוליסה, אי-החזרת התעודה במקרה זה אינו מהווה תנאי לביטולה בפועל. עם זאת, אם ראובן לא יחזיר את התעודה - הוא לא יהיה זכאי לקבל את החזר הפרשי הפרמיה ששילם.
ראובן נזכר שלפני כחודש אירעה פריצה לביתו, שבה נגנבו שני מכשירים סלולריים ותיק אישי. בין היתר, התיק הכיל את תעודת החובה המקורית. לכן, אין באפשרותו של ראובן להחזיר את תעודת המקור. האם יקבל החזר יחסי של הפרמיה? ראובן יכול להיות רגוע: עליו למלא הצהרה בכתב שתיחתם בפני חברת הביטוח או סוכן הביטוח, בדבר נסיבות הגניבה. ההחזר במקרה זה יבוצע לאחר שנמסרה ההצהרה לחברת הביטוח. נדגיש כי הסדר זה יחול גם כאשר התעודה אבדה או הושחתה.
חשיבות רבה
בפני חברת הביטוח עומדת אפשרות נוספת לביטול פוליסת החובה. אפשרות זו מנויה בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ("החוק"). בהתאם לחוק, כאשר הפרמיה או חלקה לא שולמה במועד, על חברת הביטוח להודיע על כך בכתב למבוטח. לאחר 15 ימים מיום ההודעה, רשאית חברת הביטוח לשלוח הודעה נוספת למבוטח. בהודעה זו יצוין כי הפוליסה תתבטל לאחר 21 יום נוספים אם החוב לא ישולם.
א' ("התובע") הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח ("הנתבעת") בגין אי-תשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה שרכש אצלה ("הפוליסה"). ב-30 במאי 2014 היה מעורב הרכב המבוטח בתאונה ("האירוע"). הנתבעת טענה להגנתה כי הפוליסה בוטלה ב-13 באפריל 2014, בעקבות חזרה של הוראת קבע לתשלום הפרמיה. לפיכך, במועד האירוע לא היה כיסוי ביטוחי בתוקף. הנתבעת הוסיפה שלפני התאונה ערך התובע ביטוח נוסף לרכב, בחברת ביטוח אחרת ("הפוליסה החדשה"), ולכן ידע שאין לו כיסוי ביטוחי אצלה. האם העובדה שהוראת הקבע חזרה הובילה לביטול הפוליסה? מה משמעות רכישת הפוליסה החדשה, והאם היא תפעל לרעת המבוטח?
בית המשפט קבע שסעיף 15(א) לחוק מסדיר את דרך ביטול הפוליסה במקרה של אי-תשלום הפרמיה במועד. מטרת הסעיף הינה מניעת ביטול הכיסוי הביטוחי עקב התרשלות או שיכחה של בעל הפוליסה. על חברת הביטוח להודיע בכתב לבעל הפוליסה על אודות החוב, ולדרוש תשלום בהתאם. בנוסף, על חברת הביטוח לשלוח הודעה נוספת בכתב לפני ביטול הפוליסה. בית המשפט הדגיש, כי ביטול הכיסוי הביטוחי מותנה בשליחת שתי ההודעות כאמור. הודעות אלה מעניקות לבעל הפוליסה שתי אורכות לסילוק החוב, מתוך מטרה שבמהלכן יסולק החוב לפני שתבוטל הפוליסה.
בית המשפט הוסיף כי הנתבעת לא הוכיחה ששלחה שתי הודעות לבעל הפוליסה כנדרש, ושהן אכן נמסרו לו. לפיכך, אין לקבל את טענתה שלפיה הפוליסה בוטלה. אף אם הייתה שולחת הנתבעת הודעת ביטול פוליסה, הרי שהודעה זו חסרת תוקף בהיעדר משלוח שתי ההודעות כאמור לעיל. עוד צוין כי רכישת הפוליסה החדשה התייחסה לתקופה המתחילה עם סיום פוליסת הנתבעת. מכאן הסיק בית המשפט שמדובר במבוטח המקפיד לוודא שלרכבו תהא פוליסת ביטוח בתוקף. בשל כך לא סביר כי אילו היה מקבל את ההודעות בהתאם לחוק, לא היה פועל בעניין. בהתאם לאמור, בית המשפט קבע כי הפוליסה לא בוטלה - והורה לנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח בהתאם לנזקים שנגרמו באירוע (בית משפט השלום - תא"מ (צפת) 43585-04-15).
מהאירועים המתוארים בכתבה זו ניתן להתרשם מחשיבותה הרבה של פוליסת החובה. ראשית, מדובר בהוראת חוק, שאי-קיומה מהווה עבירה פלילית. שנית, בסמכותם של בתי המשפט לפסול את רישיון הנהיגה של אותו אדם שעבר על החוק, או את רישיון הרכב שלו. כמו כן, במקרים שהגיעו לבתי המשפט, שעסקו בנזקי גוף בתאונת דרכים ללא שהיה בידי בעל הרכב פוליסת חובה, שילמה כאמור קרנית את הפיצוי הכספי לנפגעים (למעט לנהג הרכב). במקרים אלה, מגישה קרנית תביעת שיפוי כנגד אותו נהג. מנגנון ביטול פוליסת החובה אינו מוכר לרוב האנשים, ורצוי ומומלץ שציבור המבוטחים יכיר את הוראות החוק ובתוך כך יהיה מודע לזכויותיו ולדרכי ההתנהלות מול חברות הביטוח.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.
|
עיריית י-ם מגישה כתבי אישום נגד מרכולים הפתוחים בשבת
|
עיריית ירושלים מגישה כתבי אישום נגד המרכולים שנפתחים בימי שבת במרכז העיר - כך דווח בגלי צה"ל.
לאחר שביטלה את הדוחות שהגישה נגדם, עיריית ירושלים לא מוותרת לבעלי המרכולים ומגישה נגדם כתבי אישום על כך שפתחו את החנויות בשבת בניגוד לתקנות העזר העירוניות.
כל זה קורה בזמן שהמרכולים עדיין פתוחים בשבת, ויוזמתו של ראש העירייה ניר ברקת לסגור אותם עדיין לא מתקיימת בפועל.
|
נעצרו 4 חשודים ראשונים בהחזקת חשבון לא מדווח ב-HSBC
|
בפקיד שומה חקירות תל-אביב נפתחה אתמול חקירה גלויה בפרשת חשבונות בנק המנוהלים על-ידי ישראלים בבנק HSBC בשווייץ, זאת בהמשך לרשימה שהשיגה רשות המסים לפני כחודשיים של כ-8,000 ישראלים שניהלו חשבונות בבנק. נכון לשעה זו נחקרים בפרשה 4 חשודים, כולם בני משפחה. בהתאם להתפתחות החקירה יוחלט אם להביא את החשודים לבית המשפט.
בשנה וחצי האחרונות, מאז נחשף בתקשורת העולמית דבר קיומה של רשימת לקוחות של הסניף השווייצרי של בנק HSBC, עמדה הרשות בקשר עם רשות המס הצרפתית כדי להשיג את הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראלים של הבנק.
ב-1 באוגוסט הודיעה רשות המסים כי קיבלה את המידע המבוקש על אלפי הישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC, וכי היא מתחילה לחקור את המידע. בין היתר בחנה הרשות האם כל הכספים של הישראלים המוחזקים בבנק בשווייץ מדווחים כנדרש. הממצאים העלו כי חלק מבעלי החשבונות לא דיווחו על חשבון הבנק, הכספים ומקורם.
הרשימה שהתקבלה באשר לחשבונות בבנק HSBC הצטרפה לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות. הידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים, ולאחרונה אף הוגשו כתבי אישום ראשונים בפרשה. גם בעקבות פרסום רשימות פנמה פעלה רשות המסים במישורים שונים, והיא מחזיקה היום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות.
בהתאם לחוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו (ריבית, דיבידנד, רווחי הון וכו') לרשות המסים. הרשומות כוללות מגוון רחב של מסמכים המתעדים את התנהלות הבנק מול לקוחותיו. בשלב הראשון, הצפוי להימשך חדשים ספורים, רשות המסים תבחן ותמיין את החומר ותשווה אותו לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות וכן אלה שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון.
כזכור, על רקע החקיקה שאושרה בכנסת לפיה עבירות מס חמורות ייחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ולאור ההיענות הגבוהה והצלחתו של נוהל הגילוי מרצון, הודיעה רשות המסים לפני כחודש כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל, עד לסוף 2016.
מאז פורסם בספטמבר 2014, הוגשו במסגרת הנוהל סך הכול 5,360 בקשות לגילוי מרצון, ונחשף הון המוערך ב-18.6 מיליארד שקל, שייכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים.
עם קבלת המידע באשר לחשבונות בבנק HSBC, אמר מנהל רשות המסים, משה אשר, כי "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור, והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".
עבור בעלי החשבונות ששמם מוזכר באחת הרשימות מדובר בדלת שנסגרה, והם אינם יכולים להגיש בקשה לגילוי מרצון ואינם יכולים להתחמק מהדין הפלילי במקרה שביצעו עבירות מס. מרגע שהרשות החלה לחקור את המידע שבידיה לא ניתן ליהנות מההגנות שמעניק הליך גילוי מרצון, וכעת – כצפוי - מתחילים לצוף תוצרי החקירה.
על-פי ההערכות, יתבצעו מעצרים נוספים של ישראלים ששמם מצוין ברשימה.
|
אופטימיות גבוהה ביחס לשוקי המניות בישראל, ארה"ב ואירופה
|
דף חדש: נתניהו מוכן להיפגש עם קלינטון וטראמפ אם יבקשו
מדד המוסדיים של "גלובס" ושל קסם מדדים מקבוצת אקסלנס, שמודד את הסנטימנט של ציפיות מנהלי ההשקעות המוסדיים ביחס לתוצאות אפיקי ההשקעה המרכזיים בחודשים הקרובים, מראה אופטימיות גבוהה סביב שוקי המניות בישראל, בארה"ב ובאירופה, כשלמעשה מדובר בגידול רוחבי באופטימיות בכלל אפיקי ההשקעה המרכזיים ביחס לינואר השנה.
"כנראה שהמדד מגלם בתוכו הנחה של מנהלי ההשקעות המוסדיים לפיה הריבית תישאר נמוכה עוד לפרק זמן ניכר", אמר אבנר חדד, מנכ"ל קסם מדדים שבשליטת בית ההשקעות אקסלנס, שנשא דברים בכנס "הפודיום" של "גלובס" וקסם מדדים שנערך אתמול (ג') בבורסה.
"הסקר בוצע בנקודה הגבוהה של השווקים בחודשים האחרונים, והשתתפו בו 104 גורמים מהשוק המוסדי", אמר חדד והוסיף כי "לגבי שוק המניות בארץ, אנו רואים עלייה באופטימיות מאז ינואר השנה, וגם עכשיו יש המשך למגמה האופטימית, כשהרוב צופים עלייה ורק שליש צופים ירידה בשוק". כלומר, מדד המוסדיים לחודש ספטמבר מצביע על "עלייה עקבית במידת האופטימיות סביב שוק המניות בישראל מחודש ינואר ועד ספטמבר".
מדד המוסדיים הוא "תמצית חוכמת ההמונים של הגופים המוסדיים בישראל", ומטרתו לספק אינדיקציה לגבי מה שחושבים המשקיעים הגדולים ביותר במשק ולשמש אותם, ואת יתר המשקיעים, לקבלת החלטות מושכלת יותר. המדד בוחן האם המוסדיים פסימיים או אופטימיים ביחס למה שיקרה במספר אפיקי השקעה מרכזיים, והוא נעשה מדי רבעון על מנת לשמש למעקב אחר הציפיות שרווחות בקרב מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, ביחס לאפיקי ההשקעה השונים, במטרה לאפיין את מה שחושבים מקבלי ההחלטות בשוק ההון.
קפיצה באופטימיות בנוגע לאירופה
כך, האופטימיות ממשיכה גם לגבי שוק האג"ח הקונצרניות והממשלתיות בישראל, כשפחות משליש מהנשאלים פסימיים. על פי המדד הנוכחי, 34% צופים עלייה בשוק האג"ח הממשלתיות ו-33.5% ניטרליים, ו"רק" 32.5% צופים ירידה בטווח הקרוב.
בשוק האג"ח הקונצרניות מדובר על 39.8% הצופים עלייה למול 29.4% שצופים ירידה, כשהיתר צופים אי שינוי. לדברי חדד, "בינואר נרשמה פסימיות כבדה, אך מאז חלה עלייה עקבית במידת האופטימיות ביחס לשוק האג"ח הקונצרניות בישראל".
גם ביחס לשוק המניות בארה"ב, "אנו רואים אופטימיות, שנמשכת מאז ינואר", עם 49.7% ציפיות לעלייה. ומה לגבי אירופה? לדברי חדד, "זה יותר מעניין. בעקבות הברקזיט אנו רואים קפיצה גבוהה במידת האופטימיות בנוגע לאירופה, עד כדי שוויון ביחס לארה"ב. אירוע הברקזיט נמחק לגמרי ולא משפיע, ארבעה חודשים בלבד אחרי". כך, המדד מצא נכון לספטמבר 42% ציפיות לעליות בשוק המניות באירופה למול 28% צפי לירידות.
אופטימיות לגבי שערי המט"ח
לגבי השקל-אירו אומר חדד כי "יש ניטרליות לאחר פסימיות במדד הקודם. לגבי השקל-דולר יש המשך אופטימיות". הוא ציין כי ישנה "התאוששות מרשימה במידת האופטימיות גם בנוגע למטבע האירופי".
חדד סיכם ואמר כי "כל האופטימיות שנמשכת מינואר ועד ספטמבר משקפת תמונה לפיה הריבית לא תעלה, לדעת המוסדיים. האופטימיות נובעת מהנחת יסוד שהריבית הולכת להיות נמוכה עוד הרבה זמן. בדצמבר האחרון דיברו על ארבע העלאות ריבית, ועד כה הייתה רק אחת". לאור זאת, ולנוכח התמשכות המציאות של הריביות האפסיות ואף השליליות, אמר חדד, שמנהל חברת תעודות סל, כי "זו תקופה מאוד רגישה, ולכן יש להיזהר, לא להיכנס לפינות בשוק ולא להמר".
|
צפי לעליות בוול סטריט אחרי העימות בין קלינטון לטראמפ
|
החוזים העתידיים מאותתים היום (ג') על פתיחה חיובית בוול סטריט. לאחר העימות הטלוויזיוני הראשון מבין שלושה במירוץ לנשיאות בין הילרי קלינטון לדונלד טראמפ, השווקים ברחבי העולם הגיבו בעליות שערים, אך הסנטימנט התחלף בצל ירידות מחירי הנפט.
במשך שעה וחצי התווכחו שני המועמדים לנשיאות על נושאים מגוונים, החל מכלכלה ועד גזענות ויחסי החוץ של ארה"ב. סקר בזק של CNN הכתיר הבוקר את קלינטון כמנצחת: 62% סברו שהיא ניצחה בעימות; 27% אמרו שטראמפ הוא המנצח. על השאלה מי שלט יותר בחומר, 68% השיבו שקלינטון, 27% השיבו שטראמפ.
אנדרו גולדברג, אסטרטג בחברת ניהול הנכסים J.P. אמר מוקדם יותר כי "אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות לא רגילה וסוערת, אבל, עבור השוקים, ההשפעה של מערכת בחירות שכזו תסתכם בתקופת נשיאות מתונה".
לדברי פארס דבדרה, המנכ"ל והמייסד של RationalFX: "השוקים ברחבי העולם מגיבים בחיוב לעובדה כי קלינטון זכתה בנקודות רבות בתום העימות הראשון במירוץ לנשיאות. העלייה של הפזו המכסיקני לצד הפתיחה החיובית באירופה מראים כי הביטחון בקלינטון מתחזק, אפילו שנותר למעלה מחודש עד לבחירות עצמן. "גזר הדין של התקשורת לגבי העימות הוא שהילרי קלינטון 'זכתה'", הוסיף קית ג'וקס, אסטרטג בסוסייטה ז'נרל, חברה צרפתית לשירותים פיננסיים. "אבל האמת היא שטראמפ לא הפסיד בצורה כה נחרצת על מנת שתגבר הוודאות בנוגע לנצחונה של קלינטון בבחירות עצמן".
בזירת המאקרו בארה"ב יתפרסם היום ב-16:00 (שעון ישראל) מדד קייס-שילר הבוחן את השינוי במחירי הדיור ב-20 ערים מובילות בארה"ב. ב-17:00 יפורסם מדד אמון הצרכנים, שלפי התחזיות צפוי לרדת לרמה של 98.6 נקודות.
הנפט נסחר היום בירידות לאחר שאמש זינק בלמעלה מ-3%, על רקע הוועידה השנתית של מדינות אופ"ק ורוסיה באלג'יריה, שצפויה להסתיים היום. בוועידה דנים נציגי המדינות בתוכניות הקפאת הפקת הנפט, על מנת לייצב את המחירים. איראן הודיעה היום כי אין בכוונתה להקפיא את תפוקת הנפט ובכל מקרה היא הגיעה לוועידה רק כדי "להחליף דעות" ולא כדי לקבל החלטות מחייבות.
מניית נייק צפויה לרכז עניין ותדווח על תוצאותיה לאחר המסחר. גם חברת המחקר IHS Markit תפרסם היום את תוצאותיה.
|
פתיחה שלילית בוול סטריט לאחר נתוני האינפלציה
|
טסלה תוקפת: מובילאיי "רתחה" כי פיתחנו מערכת טובה יותר
המסחר בוול סטריט נפתח היום (ו') בירידות שערים, לאחר שאמש ננעל המסחר בניו יורק בעליות ניכרות. בבורסות אירופה מתנהל המסחר כעת במגמה שלילית.
בשווקים ממשיכים לעקוב בדריכות ולהתכונן לקראת החלטות הריבית בשבוע הבא ביפן ובארה"ב. בנוגע לפדרל ריזרב, הרי שהסיכוי כי יבחר בסופו של דבר להעלות ריבית כבר החודש עדיין נמוכים יחסית, זאת למרות התבטאויות של בכירים בפד אודות הצורך להעלות את הריבית. מכל מקום, כעת מסמנים החוזים העתידיים את דצמבר השנה כחודש בו יבחר הבנק המרכזי האמריקאי לפעול שוב.
ב-15:30 שעון ישראל פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, שעלה ב-0.2%, בעיקר בשל עליית מחירי הדלק, השכירות ומוצרי הבריאות. בשוק העריכו כי שיעור האינפלציה יעלה ב-0.1% בלבד. ב-12 החודשים האחרונים קצב האינפלציה עלה ב-1.1%. מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה, טיפס ב-0.3% באוגוסט, העלייה החדה ביותר מאז פברואר השנה. ב-12 החודשים האחרונים מדד הליבה של האינפלציה טיפס בקצב של 2.3% באוגוסט.
נזכיר כי האינפלציה היא בין הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הפד בבואו לקבוע את שיעור הריבית והמדיניות המוניטרית. הוא הציב יעד של 2% אינפלציה ולכן עלייה במדד המחירים מספקת רוח גבית נוספת לחברי הפד שתומכים בהעלאת הריבית.
ב-17:00 שעוננו יפורסם מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש ספטמבר (מקדמי), אשר צפוי לעלות ל-91 נקודות לאחר קריאה של 89.8 נקודות באוגוסט.
אפל מוסיפה לעמוד במוקד לאחר שזינקה בחדות השבוע על רקע הביקוש העולמי למכשיר האייפון החדש, אייפון 7.
מניות דויטשה בנק בולטות במסחר לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי דרש מהבנק לשלם 14 מיליארד דולר על מנת להסדיר אישומים בגין הונאה במכירת ניירות ערך מגובי משכנתא. בבנק הגרמני ציינו כי מדובר רק בראשיתו של מו"מ, וכי אין בכוונתו לשלם סכום שמתקרב אפילו לדרישת האמריקאים.
אורקל פרסמה אמש דוחות כספיים, אשר אכזבו את השוק. החברה דיווחה על רווח רבעוני של 1.83 מיליארד דולר או 43 סנט למניה, על הכנסות בהיקף 8.6 מיליארד דולר. אנליסטים ציפו מענקית התוכנה להציג רווח של 58 סנט למניה על מכירות בגובה 8.7 מיליארד דולר.
[לפורטל הפיננסי][לבורסות בעולם]
|
מגדל, איילון והראל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה
|
החברות הזוכות יבטחו כ-72 אלף רכבים, כאשר ההיקף הכספי של המכרז נאמד בכ-321 מיליון שקל ■ מגדל זכתה בנתח המשמעותי מבין 3 החברות הזוכות ותבטח כ-49% מכלל הרכבים
אגף החשב הכללי במשרד האוצר הכריז היום (א') על הזוכים במכרז הפומבי לביטוח רכב לעובדי המדינה לשנת 2017. החברות הזוכות הן מגדל, איילון והראל. במסגרת המכרז, יבוטחו כ-72 אלף רכבים בהיקף כספי הנאמד בכ-321 מיליון שקל לשנה. בשנים האחרונות קיימת תחלופה גבוהה יחסית של החברות הזוכות, מה שיכול להעיד על רמת התחרותיות של המכרז.
חברת מגדל, אשר התמודדה לראשונה במסגרת המכרז, זכתה בנתח המשמעותי מבין שלוש החברות הזוכות ותבטח כ-49% מכלל הרכבים. חברת הביטוח איילון שהחלה להתמודד בשנים האחרונות במסגרת המכרז, זכתה בכ-44% מכלל הרכבים, כולל רכבים המבוטחים בביטוח אחריות כלפי צד שלישי (צד ג'). חברת הביטוח הראל, זכתה בכ-7% מכלל הרכבים.
סגן בכיר לחשבת הכללית, מרדכי אלישע, מסר בתגובה: "המכרז מבטא את הדגש שמעניק אגף החשב הכללי לעידוד התחרות ושיפור השירות לציבור המבוטחים. רמות השירות והכיסוי לעובדי המדינה שנקבעו בתנאי המכרז ייאכפו גם השנה באמצעות "מוקד תלונות" שיופעל לאורך תקופת המכרז".
|
הבחירות האזוריות בברלין: שפל בתמיכה למפלגתה של מרקל
|
כך מתגמלת מדינת ישראל את פלאו על תמיכתה בה באו"ם
מפלגתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל צפויה לספוג מפלה בבחירות שמתקיימות היום (א') בבחירות לפרלמנט המקומי בברלין. הבחירות החלו בשעה 8:00 לפי שעון מקומי ונסגרו ב-18:00.
על פי המדגמים הראשוניים שפורסמו לאחר סגירת הקלפיות, מפלגתה של מרקל, CDU, זכתה ל-18% בלבד מקולות הבוחרים בבחירות המקומיות. מדובר בשיעור התמיכה הנמוך ביותר עבור מפלגת "הנוצרים הדמוקרטים", CDU, אי פעם, וירידה של חמש נקודות מהבחירות של שנת 2011. עם זאת, המפלגה נותרה השנייה הגדולה ביותר בפרלמנט המקומי, עם 29 מנדטים צפויים.
עוד על פי המדגמים, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית SPD, שותפתה לקואליציה של CDU, זכתה ב-23% מקולות הבוחרים, ותקבל 37 מנדטים, מתוך 149. "הירוקים" זכו ב-16.5% תמיכה, ומפלגת השמאל "לינקה" ב-16.5% גם כן, ושתיהן יקבלו 27 מנדטים כל אחת.
מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", AfD, שהייתה צפויה להרוויח מההתנגדות הניכרת להחלטתה של מרקל לפתוח בשנה שעברה את שערי המדינה ל מהגרים , הצליחה על פי המדגמים להיכנס לפרלמנט העשירי מתוך 16 בכל רחבי גרמניה. היא זכתה ב-11.5% תמיכה, ותהפוך למפלגה החמישית בגודלה בפרלמנט הברלינאי עם 19 מנדטים.
המפלגה הליברלית FDP זכתה ב-6.5% תמיכה, שהם עשרה מנדטים, והיא המפלגה הקטנה ביותר בפרלמנט המקומי. מלבד שש המפלגות האלה, מפלגות אחרות, בהן "מפלגת החופש" והפיראטים, לא עברו את אחוז החסימה. התוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם בהמשך הערב.
"אלטרנטיבה לגרמניה" ניצלה את משבר המהגרים כדי לפרוט על נימי הפחד של הציבור סביב קליטתם של יותר ממיליון מהגרים שהגיעו למדינה בשנה שעברה. גם החשש הביטחוני משחק תפקיד בבחירות, לאחר שתי מתקפות טרור של דאעש בבוואריה, שאירעו בחודש יולי ובמהלכן נפצעו 20 בני אדם, והפיגועים ב צרפת ובבלגיה השכנות מוקדם יותר השנה.
הסוציאל-דמוקרטים, החברים בקואליציה של מרקל ברמה הפדרלית, רוצים להקים קואליציה עם הירוקים, ואם יהיה צורך בכך, גם עם מפלגת השמאל. מיכאל מולר, ראש עיריית ברלין מטעם המפלגה, גינה נחרצות את מדיניותה של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה. הוא הזהיר כי אם היא תרשום אחוזי תמיכה דו-ספרתיים, בעולם ייראו זאת כלידתם מחדש הנאצים.
הפסד נוסף של המפלגה השמרנית יגביר את הלחץ על מרקל, שנה לפני הבחירות הכלליות בגרמניה. רק לפני שבועיים מפלגת הימין הקיצוני הביסה את הנוצרים-דמוקרטים במדינת מחוז במזרח גרמניה והעלו ספקות לגבי התמודדה של הקנצלרית על כהונה רביעית. עם זאת, חרף הביקורת והירידה בפופולריות שלה, אין בנמצא אלטרנטיבה טובה יותר ועל כן היא עדיין המועמדת הסבירה ביותר.
בעלת בריתה של מרקל במדינת בוואריה, שמפלגת השלטון שם חברה אף היא בקואליציה הפדרלית, קראה לה להגביל עוד יותר את מדיניות ההגירה שלה והטיל מכסות של קליטת 200 אלף פליטים מדי שנה. הקנצלרית, מצדה, הגנה על גישתה שהביאה להסכמים להגנת הגבולות החיצוניים של האיחוד ולתכנית לפיזור פליטים ברחבי המדינות החברות.
|
מכון גזית גלוב מצביע על האטה בקצב עליית המחירים ברבעון השני
|
קצב עליית מחירי הדירות בישראל נמצא בהאטה, כך עולה ממדד שונות מחירי הדירות שמפרסם מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן. על פי נתוני המדד, המתפרסם פעם ברבעון, בארבעת הרבעונים האחרונים נצפתה תנודתיות רבה בקצב שינוי המחירים כאשר בשניים מהרבעונים האמורים התקבלו תוצאות שטרם התקבלו עד כה במדד ומעידים על עלייה כמעט אפסית במחירים.
על פי המדד, קצב השינוי במחירי הדירות ברבעונים השלישי והרביעי של 2015 וברבעונים הראשון והשני של 2016 היה: 2.12%, 0.58% ,2.8% ו-0.58% בהתאמה.
עם זאת, בראייה שנתית, גם המדד של מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן מעיד על עליית מחיר לא מבוטלת בשיעור של 6.2%.
המדד מראה שונות גדולה בין אזור לאזור. בתל אביב מעידים הנתונים על ירידת מחירים לאחר זינוק ברבעון השלישי של 2015. כך, ברבעון הרביעי של 2015 מעיד המדד על ירידה בשיעור 1.89%, ברבעון הראשון של 2016, על ירידה בשיעור 0.09% וברבעון השני של 2016 שוב ירידה משמעותית יותר בשיעור 3.62%.
אזור ירושלים חווה תנודתיות רבה מאוד ברבעונים האחרונים. בעוד ברבעון השלישי של 2015 נרשמה עלייה בשיעור של כ-4%, ברבעון הרביעי של אותה השנה מעידים הנתונים על ירידה משמעותית בשיעור של כ-6.6%. המצב דומה גם ב-2016: ברבעון הראשון נרשמה עלייה של כמעט 8%, בעוד ברבעון העוקב, רבעון שני 2016, נרשמה דווקא ירידה בשיעור של כ-5%. אזור ירושלים הוא גם האזור היחידי בו בחישוב השנתי ניכרת ירידה קלה במחיר בשיעור 0.44%.
בלי מחיר למשתכן
בשונה ממדדים אחרים, המדד של גזית גלוב מתייחס אך ורק לעסקאות שבוצעו בדירות יד שנייה - ולא בדירות חדשות. המדד מבוסס על טכניקת המדידות החוזרות המשמשת גם את מדד קייס שילר בארה"ב. כלומר, המדד מבוסס על מדידת מחירי דירות שנסחרו פעמיים במהלך תקופה, שיטה שמנטרלת השפעות שונות ונחשבת למדויקת יותר.
אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבין תחומי בהרצליה, נוגעת בעוד יתרון של המדד על פני מדדים אחרים: "שיטת המדידה החוזרת אינה מעוררת את הדילמה הנוגעת להכנסת מחיר למשתכן לתוך המדד. מכיוון שצריך להיות פער של 200 יום בין עסקה אחת לעסקה חוזרת באותה הדירה, מחיר למשתכן לא ישתקף במדד בשלב הראשון, ולאחר מכן דירה כזו תימדד רק לעומת עצמה".
|
אלי אלעזרא יזרים 123 מיליון שקל להכשרה ביטוח
|
"מתחרים שלנו הגיעו לשווי של מיליארד ד' גם אם נכשלו בניסוי"
תקופה קצרה לאחר שהמנכ"לית אתי אלישקוב עזבה את הכשרה ביטוח ועברה לקבוצת איילון, נרשמת עוד עזיבה בצמרת החברה שבשליטת אלי אלעזרא. ל"גלובס" נודע כי מנהל ההשקעות הוותיק, יוסי אפרתי, הודיע על עזיבתו את החברה. עוד נודע כי אפרתי יעבור לאיי.די.איי ביטוח, חברת הביטוח הישיר, לתפקיד מקביל - סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות, תחת המנכ"ל רביב צולר.
אפרתי כיהן בהכשרה ביטוח כמנהל השקעות במשך כ-11 שנה, במהלכן הוביל גם עסקאות ריאליות, והוא מגיע לאיי.די.איי ביטוח במטרה לקדם את תחום ניהול ההשקעות שלה. בהכשרה ביטוח הוא היה אחראי על תיקי עמיתים ונוסטרו בהיקף כולל של כ-8 מיליארד שקל, ואילו באיי.די.איי יהיה אחראי על ניהול תיק בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל.
אפרתי, בן 45, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון, ובעל תואר שני במנהל עסקים מהקריה האקדמית קריית אונו. הוא בעל רישיון ניהול תיקים, וכיהן כסמנכ"ל ומנהל ההשקעות בהכשרה מאז מאי 2012. בשנותיו בהכשרה בלטה החברה בתשואות תיק הנוסטרו שלה, ולמשל בשנת 2015 הציגה הכשרה את התשואות הגבוהות בענף בנוסטרו, בדומה לשנים אחרות שקדמו לה.
אלעזרא מסייעת להכשרה ביטוח
בתוך כך, הכשרה החזקות ביטוח - שכל עיסוקה הוא החזקה בחברת הכשרה ביטוח ואג"ח שהנפיקה - דיווחה אתמול כי התקשרה עם החברה האם, אלעזרא החזקות, בהסכם לפיו תקבל ממנה הלוואה בהיקף של כ-123 מיליון שקל מכספי הנפקת האג"ח שמקדמת אלעזרא. זאת, על מנת לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח שלה. הכשרה החזקות ביטוח כבר עברה בעבר מקרה חריג ביותר בתחום הפיננסים, של הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח. יתרת כספי ההנפקה של אלעזרא החזקות ישמשו את החברה לפירעון יתרת אשראי בנקאי במעלה הקבוצה שבשליטת אלי אלעזרא. למול הלוואת הבעלים כאמור תשעבד הכשרה החזקות ביטוח 3.6% ממניות הכשרה חברה לביטוח.
אתמול השלימה אלעזרא החזקות את המכרז למשקיעים מסווגים בהנפקת האג"ח, וגייסה כ-127 מיליון שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של כ-180 מיליון שקל. הריבית השקלית במכרז נסגרה על 6.25% לעומת ריבית המקסימום שעמדה על 6.5%, וקרן האג"ח תיפדה בעשרה תשלומים בין השנים 2018 עד 2027. בסך הכל יעמוד הגיוס המגובה בביטחונות על 159 מיליון שקל.
מהכשרה ביטוח נמסר כי "סכום ההלוואה מיועד לצורך ביצוע פדיון מוקדם מלא לאג"ח סדרה ד' של החברה, שמועד פירעונן הסופי הינו בשנת 2021. בכך תביא ההלוואה הן לפריסת החוב האמור והן להוזלת הוצאות המימון של החברה. בנוסף, ההלוואה כאמור תביא לעמידת קבוצת אלעזרא החזקות, שהחברה נמנית עמה, בהוראות החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות". עם זאת, בחברה סייגו כי "טרם התקבלה כל החלטה פורמאלית בדירקטוריון לעניין הפדיון המוקדם האמור, והחלטה כזו עשויה להתקבל רק לאחר התקיימות התנאים המקדמיים לשחרור תמורת ההנפקה לצורך הייעוד האמור לעיל, לרבות היתר הממונה על שוק ההון לשעבוד מניות הכשרה חברה לביטוח".
|
הקסדה שאכזבה: ילין לפידות יצא בהפסד מבריינסווי
|
בית ההשקעות ילין לפידות מקבע הפסד כבד על השקעה בחברת בריינסוויי, המפתחת קסדות מגנטיות לטיפול בדיכאון. מדובר בהשקעה של 41 מיליון שקל שביצע בית ההשקעות באמצעות הנפקה פרטית בחודש מארס 2014, באמצעות קרנות הנאמנות שלו, במניות שהיוו מעל 5% מההון של חברת המכשור הרפואי.
שנתיים וחצי לאחר אותה השקעה של ילין לפידות (שהפך באותה תקופה לבעל עניין במספר חברות ביומד נוספות) דווח אתמול כי הוא חדל להיות בעל עניין בבריינסוויי , לאחר שמכר כחמישית מהפוזיציה שלו בחברה, בשער של 17.9 שקל למניה, נמוך בכ-67% ממחיר הכניסה, ובסך הכל תמורת 3.5 מיליון שקל.
לאחר המכירה, ירד בית ההשקעות להחזקה של 4.4% ממניות בריינסוויי וחדל מלהיות בעל עניין, תוך שהוא מקבע חלק מהפסד "על הנייר" של כמעט 30 מיליון שקל בגין ההשקעה בבריינסוויי. עם ההודעה ירדה אתמול מניית בריינסוויי 5.8% והחברה נסחרת לפי שווי של 239 מיליון שקל.
למעשה, ההשקעה בבריינסוויי הניבה לקרנות של ילין לפידות הפסד משמעותי על הנייר כבר כחצי שנה אחרי שבוצעה. כמה חודשים לאחר ההשקעה פרש המנכ"ל עוזי סופר, ומיד החל למכור מניות של החברה, באופן שהוריד את ערכה. במקביל, איבדה המניה ערך כשלא הצליחה להגדיל את הכנסותיה כמצופה.
מנהלי ילין לפידות היו מעורבים בגיוס המנכ"ל החדש, גיא איזיקיאל, אולם הוא החזיק מעמד בתפקיד שנה בלבד בטרם פרש. ייתכן שהמכירה היום היא תגובה לעזיבת המנכ"ל שבו האמינו בילין לפידות. כעת החברה מנוהלת על-ידי היו"ר דוד זכות.
תשואה חיובית בתיק הביומד
ילין לפידות הוא אחד מבין כמה גופים מוסדיים שהחלו בשנים האחרונות להתנסות בהשקעות בחברות ביומד ישראליות, על אף הסיכון הטמון בהשקעות אלו. בריינסוויי הייתה השקעה גדולה שלא עלתה יפה, אולם נכון להיום, תיק השקעות הביומד, כך עולה משיחה עם מקרובים לבית ההשקעות, דווקא רושם תשואה חיובית בפרספקטיבה של חמש השנים האחרונות, עם כמה השקעות מוצלחות שהצליחו לחפות על מספר כשלונות מהדהדים.
ההשקעות הפחות מוצלחות בתיק של ילין לפידות היו אלה שבוצעו במדיקל קומפריישן ואינסוליין. לשתי החברות הללו ילין נכנסה במהלך 2014, ורכשה כ-5% מהשתיים בעשרות מיליוני שקלים. ילין לפידות, שהגדיל בהמשך את ההחזקה במחירים נמוכים יותר, מופסד בסה"כ כ-60% על שתי ההשקעות הללו.
בחברת איתמר מדיקל השקיע ילין לפידות 18.3 מיליון שקל, ומאז ירד מחיר המניה ב-34%, ולדברי מקורבים לחברה, הפסד זה קוזז עם השקעה שבוצעה באג"ח להמרה של איתמר. על ההשקעה ברדהיל נרשם רווח של כ-60%. בית ההשקעות יצא מההשקעה, נכנס שוב, וכעת מורווח כ-20% על הפוזיציה החדשה, שנבנתה השנה. בחברת קמהדע הושקעו על-ידי ילין לפידות 27.7 מיליון שקל, שעליהם הוא מורווח כ-20%.
אבל שתי השקעות שסידרו לילין את תיק הביומד הן חברת ההחזקות מוטת הביומד אלרון, וחברת מזור. באלרון מחזיק ילין לפידות כ-10% מהחברה, ונהנה מהדיווידנדים שבעקבות מכירת גיוון אימג'ינג ומעליית המניה בתקופת ההשקעה, כך שבסך הכול הרווח על הנייר היום הוא במאות אחוזים.
ההשקעה המוצלחת ביותר של בית ההשקעות היא כנראה בחברת מזור, שם נכנס רגע לפני העסקה עם מדטרוניק, וראה הכפלה של ההשקעה תוך כחצי שנה. ההחזקה היא רק בגובה של 4.5%, ולכן אינה מדווחת בדוחות בעלי העניין. הרווח נאמד בעשרות מיליוני שקלים.
|
20 שנות מאסר לאב החורג שהתחזה ל"מלאך" ואנס את בנותיו
|
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (ד') 20 שנות מאסר על תושב תל אביב בן 36, שהורשע בביצוע עבירת מין בבנותיו החורגות במשך שנים. על רעייתו, אם הבנות, בת 43, נגזרה שנת מאסר בשל כך שלא מנעה את העבירות. כתב האישום שהוגש לפני כשנתיים וחצי נגד השניים גולל מקרים רבים של גילוי עריות, מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים במרמה, כמו גם התעללות קשה ואלימות שהפנה האב כלפי הבנות.
בכתב האישום מתואר כיצד האב השתמש בדמויות פיקטיביות של מלאכים, שאותם גילם על ידי שינוי קולו הטבעי, בעת ביצוע המעשים. המקרה נחשף בחודש ינואר 2014, אז הגיעו שתי צעירות, בנות 17 ו-20, לתחנת המשטרה בתל אביב, מלוות בדודתן, וסיפרו כי סולקו על ידי אביהן החורג מהבית, עם שתי אחיותיהן. למחרת נעצר האב והכחיש את המיוחס לו.
בחודש אפריל 2010 נישא האנס לאמם של ארבע הבנות, שהיו אז בגילאי 11, 14, 15 ו-17, ושל ילד נוסף, בן 13, ועבר להתגורר בבית המשפחה. בכתב האישום צוין כי עוד בטרם עבר להתגורר בדירה, סיפר לבנות לכאורה את עברן ואת עתידן, וטען כי הוא עושה זאת באמצעות מבט בעיניים ובאמצעות קריאה בקפה ובכף היד.
הוא נהג לקרוא לבנות, לרעייתו או לאחת מחברותיהן לחדר השינה בדירה, החשיך את החדר והורה להן לשכב במיטה ולהתכסות בשמיכה ו"לקרוא למלאך" בדרכים שונות. כשקראה אחת מהן למלאך, שינה את קולו ודיבר כביכול בקול המלאך. את החושך היה מנצל למגע מיני עם הבנות, מה שנהג לכנות "נשיקת רוחות".
כאשר סיים לבצע את המעשים, הורה לבנות "להוציא את המלאך מגופו", ואז נהג להעמיד פנים כי איננו זוכר דבר ממה שאירע. כמו כן, נהג האב להשביע את הבנות בשבועת סודיות, והזהיר אותן כי אם יספרו, המלאך יפגע בהן. לגבי האם נטען בכתב האישום כי ידעה שבעלה מבצע מעשים מיניים בבנותיה ובחברתן, תוקף אותן ומאיים עליהם.
הבנות תיארו בחקירתן התעללות קשה, הכוללת הפחדות, איומים, מריחת צואה ודם על גופן ודרישה בלתי-פוסקת לענג את האב. בין היתר, הילדה הקטנה נאלצה לעבור "תענית דיבור" במהלך סוף השבוע, ונאסר עליה לדבר בשישי ובשבת. לטענתן, אביהן החורג סיפר להן כי הוא מתקשר עם מלאכים הנכנסים לגופו ומשתלטים עליו, ובשמם הוא מבצע את המעשים. אחת הבנות האמינה לגרסה זו של האב ולא הייתה מוכנה לשתף פעולה עם המשטרה כדי לא לפגוע בו.
עורכת הדין רנית בר און, מפרקליטות מחוז תל אביב , מסרה בתום הדיון היום כי "מדובר בפרשה מזעזעת. אמן של המתלוננות אפשרה לנאשם את ביצוע עבירות המין, סייעה למעשה מגונה באחד מהמקרים וביצעה מעשי התעללות קשים באחת מבנותיה". לדברי עו"ד בר און, "הנאשם ניצל באופן בוטה וציני את האמון המלא שנתנו בו המתלוננות וביצע את העבירות בביתן, אשר היה אמור להיות מקום מבטחים עבורן".
עורכת דינו של הנאשם מסרה כי "אני סבורה שבית המשפט החמיר באופן בלתי-מידתי עם הנאשם, הן בהשוואה לעונש שהוטל על הנאשמת אשר הודתה ב כתב אישום מתוקן, והן בהתחשב בעובדה שכתב האישום במרביתו ייחס לנאשם עבירת אינוס במרמה, לאור קיומה של הסכמה מצד המתלוננות למעשים אשר יוחסו למערער".
לדבריה, "עבירת האינוס במרמה זכתה בפסיקת בתי המשפט לענישה מופחתת באופן יחסי בהשוואה לעבירות האינוס הקלאסי. אני סבורה כי יש דיספרופורציה משמעותית ובלתי-מידתית בין העונש שקבלה הנאשמת, אם הבנות, לעומת העונש שנגזר על הנאשם. טענתו הינה כי באופן יחסי לעונש שקבלה הנאשמת, העונש שהוטל על הנאשם הינו מחמיר מאוד, ויש בכוונת הנאשם לערער על גזר הדין לבית המשפט העליון"
|
ג'ורג' סורוס יתרום חצי מיליארד דולר לפליטים ברחבי העולם
|
88 סנטורים לאובמה: הטל וטו על החלטות חד-צדדיות של או"ם
המיליארדר ג'ורג' סורוס התחייב לתרום כ-500 מיליון דולר ליוזמות וחברות הפועלות למען מהגרים ופליטים, על רקע כינוס האו"ם שנושא הפליטים מצוי בראש סדר יומו. סורוס הסביר כי הוא מעוניין לרתום את הכוח של המגזר הפרטי עבור טובת הכלל.
"נשקיע בסטארט-אפים, חברות מבוססות ועסקים שנפתחו על ידי מהגרים ופליטים. ההשקעות הללו נועדות להיות רווחיות, אבל המטרה העיקרית היא ליצור מוצרים ושירותים שמועילים למהגרים ולקהילות שקלטו אותם", פירט המשקיע האגדי, שהתפרסם בזכות פעולות אגרסיביות בשוק המט"ח, כשהבולטת ביניהן הייתה ההימור נגד הליש"ט הבריטית ב-1992, שייצר עבור סורוס רווח בסך כ-1.1 מיליארד דולר. לצד פעילות עסקית ענפה, שמתנהלת בעיקר דרך קרן הגידור Quantum, סורוס ידוע בפעילויותיו הפילנתרופיות הנרחבות ברחבי העולם.
סורוס ינהל את חלוקת המשאבים דרך OSF, ארגון ללא כוונת רווח שהקים. כל רווח מההשקעות שינהל OSF יתועל לתוכניות לטובת מהגרים ופליטים, הכוללות מרכזי קהילה ביוון ויוזמות המעניקות לפליטים סורים ייעוץ משפטי. נציב האו"ם לענייני פליטים, פיליפו גראנדי, הגיב ליוזמת סורוס: "פליטים נדרשים לשירותים פיננסיים ומשפטיים, חינוך והזדמנויות תעסוקה; אנו מאמינים כי לסקטור הפרטי תפקיד ייחודי בעזרה לבניית התשתית הנדרשת לתמיכה בשירותים אלה".
|
אורנשטיין: אורן קובי יפנה הדירה במגדלי YOO עד סוף החודש
|
כולם נגד כולם: תוכנית ל-6,100 דירות בין רמה"ש לת"א תקועה
, בטענה כי קובי פלש לדירה שביהמ"ש הורה על נטילתה ממנו לצורך מכירתה
נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, קבע היום (ד') כי על יזם הנדל"ן אורן קובי לפנות את הדירה במגדלי YOO בתל-אביב ולמסור את החזקה בה לכונסי הנכסים לא יאוחר מ-30 בספטמבר בשעה 10:00.
בכך קיבל אורנשטיין את הבקשה שהגיש ביום שישי האחרון מפרק חברת "אדמה" של קובי, עו"ד חגי אולמן, המשמש גם ככונס הנכסים לדירותיו, לצורך השלמת הליך מימוש הדירה.
שמו של קובי עלה לכותרות בעקבות טענות של לקוחות על מעילה בכספי חשבונות הנאמנות בעסקאות המקרקעין ששיווק ללקוחות. משם הדברים התגלגלו לתיק פירוק ופשיטת-רגל; ובגדרו - סיפורים על בזבוז כספי המשקיעים על מסע קניות בנוסח ענבל אור - שכלל שעונים, בגדים, טיסות ליעדים נחשקים בחו"ל על חשבון החברה ורכישת נדל"ן יוקרתי בכספים שהיו אמורים לשלם על הקרקעות החקלאיות של לקוחותיו. בהמשך קובי אף נחקר במשטרה בחשד לגניבת כספי לקוחותיו, וההערכה היא כי הוא צפוי לעמוד לדין.
ברוח הדמיון לענבל אור, לאחרונה עשה קובי כמעשה אור ופלש לכאורה לדירה שבית המשפט הורה על נטילתה ממנו לצורך מכירתה. מדובר באחת מ-6 הדירות הפרטיות שרכש קובי בכספי לקוחותיו, בשווי מוערך של כ-40 מיליון שקל בסך-הכול - דירה שרכש במגדלי YOO (בדיוק כפי שקרה בעבר עם כניסתה של אור לדירה שניטלה ממנה במסגרת ההליכים, בגבעתיים).
בבקשתו כתב מפרק חברת "אדמה", עו"ד אולמן, כי "ביום 18.9.16, לאחר סיום הליכי מעצר-בית בו היה מצוי, מבלי שפנה לכונסי הנכסים, ודאי שלא קיבל את אישורם, וכמובן מבלי שטרח לפנות לבית המשפט בעניין, התיישב קובי בדירה במגדלי YOO".
לדבריו, קובי מסרב לפנות את הדירה על רקע ערעור שהגיש על ההחלטה למכור את הדירות ולהעביר התמורה לתיק הפירוק והכינוס.
כעת, כאמור, קיבל השופט אורנשטיין את בקשת אולמן והורה לקובי לפנות את הדירה עד סוף החודש. בנוסף ציין השופט כי קובי מחזיק בדירה בבעלותו בבאר-יעקב, כך שיש לו קורת-גג, והוא אינו נזקק לדיור חלופי.
|
מדוע חשוב לחדש רישיון נשק, ומהי הפרוצדורה הנדרשת לכך?
|
15.09.2016, 16:03 עו"ד יהונתן קמיל
חידוש רישיון נשק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכתבה בשיתוף משפטיפ
יש לך רישיון לנשק, ולא חידשת אותו? שים לב כי זו עבירה פלילית! יש לדאוג לחידוש הרישיון, בעודו תקף. הגשת הבקשה לחידוש כרוכה בתשלום אגרה, ויש לצרף אליה מסמכים שונים וכן להעביר את הנשק בדיקת כשירות במטווח.
הרישיון פג לפני שהספקת לחדשו? יש להפקיד את הנשק בתחנת המשטרה הקרובה למקום המגורים או העבודה - אחרת תהיה צפוי לעונשים שבחוק.
חידוש רישיון להחזקת נשק
בישראל, אדם פרטי המבקש להחזיק נשק חייב לקבל רישיון לכך מפקיד הרישוי הממונה על כך במשרד הפנים. תוקפו של הרישיון הוא 3 שנים, ובכל פעם שמסתיימת תקופה זו, יש לדאוג לחידוש. בשל האיסור להחזקת נשק ללא רישיון, חשוב להקפיד על הפרוצדורה ולא להשתהות בהליכי החידוש, כלומר, יש להימנע ממצב שבו לנשק אין רישיון תקף.
חידוש רישיון נשק מתאפשר 3 חודשים לפני המועד בו פג תוקפו של הרישיון, כאשר ככלל, משרד הפנים שולח באופן אוטומטי הודעת חידוש לכל בעלי הנשק אשר קיבלו רישיון. לא קיבלת הודעה? אל תשתהה, פנה למשרד הפנים ובקש לקבל את הודעת החידוש.
במסגרת הליך החידוש יש למלא את הטופס המתאים ולצרף את כל המסמכים הדרושים, לרבות הצהרת בריאות החתומה על-ידי רופא משפחה וכן תעודת יושר מהמשטרה. את הצהרת הבריאות יש להעביר לידי מנהל המטווח, בו תתבצע בדיקת תקינות של הנשק.
בתום הפרוצדורה הזו, לאחר שבעל הנשק עמד בכל דרישות החידוש, הוא יקבל רישיון זמני ל 60 יום, אותו יחליף רישיון קבוע לתקופה של 3 שנים, כאמור. לא קיבלת רישיון קבוע, ו-60 הימים באים לסיומם? פנה למשרד הפנים ועדכן כי הרישיון הקבוע טרם הגיע.
פספסתי את המועד - מה עושים?
מטבע הדברים, יכול להיות מצב שבו בעל הנשק לא הספיק לחדש את הרישיון במועד, אם בגלל שהדבר פרח מזיכרונו, בשל היעדרות מהארץ וכיוצא בזה. מה ניתן לעשות במצב שכזה? משרד הפנים מאפשר לחדש את הרישיון עד 6 חודשים מיום פקיעתו, בתוספת תשלום.
לא בוצע החידוש עד למועד זה? במצב זה חובה להפקיד את הנשק בתחנת המשטרה, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לחדש את הרישיון, גם זאת בתנאי שלא עברו 3 שנים מיום פקיעת הרישיון.
אי-חידוש רישיון נשק - מהי המשמעות?
כאמור, לא ניתן להחזיק כלי ירייה ללא רישיון, ויש לחדש את הרישיון בכל 3 שנים. כמו כן, יש להקפיד כי הליך החידוש נעשה במסגרת הזמן שבו הרישיון עדיין בתוקף. פג תוקפו של הרישיון, ולא בוצע חידוש? יש לבעל הרישיון 6 חודשים נוספים לדאוג לכך. מועד זה גם חלף? יש למסור את הנשק לתחנת המשטרה הקרובה. אם בעל הנשק לא עשה כן, הוא עובר עבירה פלילית, ויכולות להיות מוטלות עליו סנקציות שונות - החל מקנסות כספיים וכלה בעיכוב יציאה מן הארץ ואף מאסר בפועל.
מה קורה במצב שבו הוגשה במועד בקשה לחידוש רישיון הנשק, אך היא נדחתה? ניתן להגיש ערר על ההחלטה לממונה, אשר ערעור עליה ניתן להגיש אך ורק לבית המשפט.
■ עו"ד פלילי יהונתן קמיל.
*** הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותב, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.
|
ריקול: מעל 20 אלף דגמי מאזדה בישראל נקראים לתיקון
|
שבוע של השבתה ברכבת: כל הפרטים על השיבושים
בעקבות קריאת תיקון (ריקול) שהפיצה מאזדה העולמית לפני כשבוע, מפרסמת היום (ב') היבואנית לישראל, דלק מוטורס, כי תזמן למרכזי השירות מעל 20 אלף דגמי מאזדה מסוגים שונים, וזאת על-מנת לפתור תקלה בדלת תא המטען של רכביה.
לדברי דלק מוטורס, מדובר ב-21,958 כלי רכב במצטבר. החלוקה לפי הקטגוריות:
מאזדה CX-5: תאריכי ייצור 2.2012 עד 12.2015 (12,813 כלי רכב).
מאזדה 5: תאריכי ייצור 9.2010 עד 3.2015 (5,108 כלי רכב).
מאזדה 3: תאריכי ייצור 3.2009 עד 9.2011 (2,208 כלי רכב).
מאזדה 6: תאריכי ייצור 11.2007 עד 11.2011 (1,346 כלי רכב).
מאזדה 6: תאריכי ייצור 11.2012 עד 12.2015 (483 כלי רכב).
על-פי תיאורי היבואנית, מקור התקלה "עקב ליקוי בתהליך היצור אצל ספק בלמי דלת תא המטען, תיתכן תקלה במנגנון הבולם. התוצאה: בולם דלת תא המטען עלול לא לתפקד כנדרש".
התיקון לכלי הרכב אורך כשעתיים ואינו כרוך בתשלום מצד הלקוחות. הודעות תשלחנה בימים הקרובים, אך מי שמעוניין לבדוק כבר בשלב זה אם רכבו מעורב בקריאת התיקון, מוזמן לפנות לאתר מאזדה בישראל או לטלפון: 08-9139995.
נזכיר כי מי שלא ימלא אחר הוראות היבואנית (בהתאם להנחיות משרד התחבורה), לא יורשה לחדש את רישיון הרכב שלו.
|
זר לא יבין: כך נראה טיול ג'יפים במקום יוצא דופן בישראל
|
נחל כמריר הוא אבן-דרך בחייו של חובב ג'יפים. הנחל ממוקם בסמוך לערד, ליד צומת חתורים, בכניסה למחצבה. 15 ג'יפים המאכלסים בתוכם 40 מטיילים הגיעו באמצע הלילה, הקימו אוהלים והצטופפו בתוכם, ממתינים להרפתקאה הצפויה להם בבוקר.
בטור מסודר של רכבים חודרים אט אט אל תוך הערוץ. הנסיעה היא איטית, לא ממהרים, דרוכים. שבעה קילומטרים בסה"כ אורכו של המסלול. לאחר נסיעה של קילומטר בערך בתוואי שטח טרשי אבל לא ממש מסובך מגיעים הג'יפים למכשול הראשון.
סיפורי קרבות מיתולוגים הם חלק בלתי נפרד מעולם הג'יפים, וגם לנחל כמריר יש אחד כזה. בשנת 2014 נפרץ נחל כמריר שעד לאותה שנה נחשב למסלול עבור מיטיבי לכת בלבד. עבור קבוצות הג'יפאים היתה נקודה בנחל שממנה אי-אפשר היה להמשיך הלאה, סוג של קיר בלתי עביר לכאורה. עד שמספר ג'יפאים החליטו שהם בכל זאת חייבים לפרוץ את הדרך.
פריצה של מסלול נחשבת להישג שמלווה ג'יפאי לכל חייו, אפשר לומר שהוא נכנס להיכל התהילה של הג'יפאים ונשאר שם, וכל מילה נוספת פשוט מיותרת. החיבור בין הג'יפאים מתבסס בעיקר על האהבה לעניין, או יותר נכון - הטירוף שבעניין.
חובבי הז'אנר הינם מכל רחבי הארץ ומכל טווח הגילאים, מגילאי ה-20 ועד ה-60 פלוס, כולם שרויים עמוק באהבה לטירוף הזה. קשה להגדיר את זה אחרת, כיוון שמדובר בתחביב יקר מאוד שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו, במיוחד אם אתה מאלו שיוצא למסלולים כמו נחל כמריר.
מעבר למיומנות הטכנית הגבוה שצריך בשליטה על מפלצות השטח האלו חייבים גם ידע מכני וידע בחילוץ. כי גם אם הכלים משופרים וגם אם הנהג מיומן בסופו של דבר כל אחד יכול למצוא את עצמו תקוע עם פנצ'ר או ציריה שנשברה ואלו עוד המקרים הקלים.
לקהילת הג'יפאים יש גם לא מעט אוייבים. לא מעט אנשים מתקשים לחבר בין הרכבים המפלצתיים האלו לטבע שזה נושא אחד אבל יותר מכולם המאבק של הקהילה על הכרה הוא מול הרשויות.
המשוכה האחרונה בטיול, ממש כמה מאות מטרים לפני סיום המסלול היא גם הקשה ביותר. כאן נמדדת עבודת הצוות של האנשים שבילו את עשרים וארבע השעות האחרונות ביחד במין סוג של אינטימיות שזר לא יבין. אחד אחרי השני הם עומדים בתור כדי לעבור את הקיר הזה, המפל שהטבע יצר והאמת לא ממש תכנן שג'יפ יעלה מעליו.
אי-אפשר להסביר את זה, מה גורם לאנשים האלו להחליט שהם צריכים לעבור שם, אבל אולי השגעון הזה שמור גם למטפסי הרים. שאלו אותם למה הם חייבים לעלות על ההר. תשובתם נאמרה בפשטות: כי הוא פשוט נמצא שם.
|
טראמפ מרים ידיים: אובמה נולד בארה"ב. נקודה. ממשיכים הלאה
|
שנים לאחר שהשיק את תיאוריית הקונספירציה שלפיה אין ודאות שברק אובמה, הנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב, אכן נולד בארצו, הכריז הערב (ו') דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקאי לנשיאות, שבעצם "אובמה נולד בארה"ב. נקודה".
טראמפ הניח מאחוריו את הקונספירציה הזו, ששימשה - ותוסיף לשמש - מסר חשוב לקמפיין שלו לנשיאות, כאילו לא קרה דבר. "עכשיו כולנו רוצים לחזור ולפעול כדי להחזיר את אמריקה לגדולתה ולעשותה חזקה יותר", הוא אמר.
טראמפ לא התנצל על תפקידו בזריעת הספקות לגבי מקום הולדתו של אובמה, למרות שספקות אלה ערערו את הלגיטימיות של נשיאותו בעיני פלחים מסוימים של אזרחי ארה"ב. מי שלא נולד בארה"ב אינו זכאי להיות נשיא, ובחוגים גזעניים או ארכי-שמרניים נתפס אובמה כפולש לבית הלבן כבר מיומו הראשון שם. יתר על כן, הקוספירציה הזו נתנה תנופה לקונספירציה נוספת, שלפיה אובמה הוא מוסלמי שמסרב לצאת מהארון.
המועמד הרפובליקאי אף טען, שהילארי קלינטון היא שזרעה את הספקות לגבי מקום הולדתו של אובמה כאשר התמודדה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בפריימריז של מפלגתה ב-2008. יריבה בפריימריז היה אובמה, שהיה אז סנטור.
"הילארי והמטה שלה הם שהחלו את המחלוקת לגבי מקום הלידה ב-2008", אמר טראמפ. "אני הוא זה ששם קץ למחלוקת". טראמפ רמז בכך, שהוא, למעשה, אילץ את אובמה לתת פומבי לתעודת הלידה שלו ב-2011 . התעודה הזו הונפקה בבית-חולים בהונולולו, האוואי. טראמפ לא סיפק שום הוכחה לטענתו שקלינטון היא שהשיקה את הקונספירציה נגד אובמה.
זו היתה הפעם הראשונה שטראמפ הכריז בפומבי, שהוא מסכים לכך שאובמה נולד בארה"ב. לדעת אנליסטים, הוא חשש, שהכרזה כזו תכעיס את גרעין תומכיו הנאמנים ביותר. אך המטה החדש שלו שכנע אותו, שהוא חייב להשיל את דימויו הגזעני כדי לעשות נפשות בקרב ציבורים רפובליקאים רחבים שאינם מוכנים להצביע בעדו בגלל עמדותיו הקיצוניות. זו גם הסיבה לכך שהוא מנסה עתה להתקרב לבוחרים שחורים. המטה שלו מבין, שלמועמד הרפובליקאי אין שמץ סיכוי בקרב השחורים, אך המאמצים להידבר עם מיעוטים עשויים לצחצח את דימויו העכור בקרב בוחרים לבנים – רפובליקאים ועצמאיים – שלהם זקוק טראמפ כדי לנצח בבחירות.
רק אתמול סירב המיליארדר להתנער מהספקות לגבי מקום הולדתו של הנשיא. בתשובה לשאלה של כתב "וושינגטון פוסט" האם עודו מאמין בקונספירציה זו, אמר טראמפ: "אשיב על שאלה זו בזמן המתאים. אני לא רוצה להתייחס לכך עתה".
בשבועות שחלפו, אמרו דוברים במטה טראמפ וכמה מיועציו – לרבות רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו-יורק – שטראמפ זנח מזמן את סוגיית מקום לידת אובמה ושהוא מאמין שהנשיא אכן נולד בארה"ב. אך אחד מהדוברים זרע את הקונספירציה החדשה: הילארי אשמה. היא העלתה את הנושא ב-2008. "למעשה, טראמפ עשה טובה גדולה לנשיא ולאומה כולה בכך שהוא שם קץ לפרשה הזו, שקלינטון השיקה אותה", נאמר בהודעת הדובר.
מטה קלינטון הגיב בזעם על התרגיל של המועמד הרפובליקאי. "טראמפ מסרב ליטול אחריות להתקפותיו הגזעניות והשקריות נגד הנשיא", אמר דובר. ראש הסיעה הדמוקרטית בסנט, הארי ריד, אמר: "הילארי העלתה את הנושא? איזה שקרן".
ואילו אובמה התייחס להתלקחות החדש בבדיחות הדעת. "תמיד הייתי די בטוח היכן נולדתי", הוא אמר אמש.
|
פרשת ישראל ביתנו: נסגרו תיקי חקירה נגד 17 חשודים
|
בג"ץ: חוק שכר הבכירים לא יחול על זכויות העבר; "כולנו בני חלוף ובני תחליף"
בשורות טובות לקראת ראש השנה לחשודים רבים שנחקרו באזהרה במסגרת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (תיק 242): אחרי שבתחילת השבוע שלחה הפרקליטות ל-16 חשודים מרכזיים מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי, היא הודיעה היום (ה') ל-17 חשודים אחרים כי החליטה לסגור את תיקי החקירה נגדם.
מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, החליט על סגירת תיקי החקירה שנפתחו נגד 17 חשודים במסגרת חקירת פרשת 242, וזאת בהתאם להמלצת צוות הפרקליטים אשר ליווה את החקירה.
בין היתר הוחלט לסגור מחוסר ראיות מספיקות את תיק החקירה שנפתח נגד ראש עיריית עפולה, יצחק מירון, וסגנו בוריס יודיס. בשל עילה זו הוחלט גם לגנוז את תיק החקירה שנפתח נגד רו"ח משה ליאון ונגד דניאל קריצ'מן, יו"ר החטיבה להתיישבות ולשעבר מנכ"ל משרד החקלאות.
במקביל, הוחלט לסגור מחמת היעדר אשמה את תיק החקירה נגד ראש המועצה האזורית מטה בנימין, אבי רואה.
תיק החקירה נגד מיטל פרנק-קירשנבאום, בתה של חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום, ייסגר מחוסר ראיות ביחס לחלק מהעבירות בהן נחשדה, ובעילה של נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין ("חוסר עניין לציבור"), ביחס לעבירות אחרות.
טרם התקבלה החלטה בעניינם של חשודים נוספים אשר נחקרו באזהרה. יודגש כי העובדה שחשוד כלשהו נחקר באזהרה בפרשה וטרם קיבל הזמנה לשימוע או הודעה על סגירת התיק נגדו, אינה מלמדת אלא על כך שצוות הפרקליטים המטפלים בתיק ממשיך בימים אלה לבחון את חומר הראיות הרב שנאסף במסגרת החקירה, במטרה להגיע להחלטה גם בעניינם של חשודים אלה.
להלן רשימת החשודים המלאה שהוחלט בשלב זה לסגור את תיק החקירה שנפתח נגדם במסגרת חקירת פרשה 242:
משה ליאון; חנוך אלמסי; סימון שמאור, סמנכ"ל כספים של חברת י.א. חי; חיים אבירם, יועץ בחברה למשק וכלכלה; אבי רואה, ראש מועצת מטה בנימין - מהיעדר אשמה; אלכס סולטנוביץ, סגן ראש עיריית אשקלון - בעילה של חוסר ראיות מספיקות; דניאל קריצ'מן יו"ר החטיבה להתיישבות ולשעבר מנכ"ל משרד החקלאות - מחוסר ראיות מספיקות; אלכס מגידוב, חבר מועצת העיר ראשון-לציון ויו"ר עמותת "מגדל אור מרכז צעירים בעיריית ראשון-לציון" - מחוסר ראיות מספיקות; מיטל פרנק-קירשנבאום - פרויקטורית בהתאחדות מגדלי הבקר - מחוסר עניין לציבור וחוסר ראיות מספיקות; מיכאל קלגנוב, חבר במועצת העיר טבריה - מחוסר עניין לציבור; גבי חמו, מנכ"ל מדרשת גולן - מחוסר ראיות מספיקות; יגאל אריאל - יו"ר עמותת מדרשת הגולן - מחוסר ראיות מספיקות; יצחק מירון ובוריס (בורה) יודיס - מחוסר ראיות מספיקות. כן נסגרו תיקי החקירה של רמי טייב, יו"ר סניף הליכוד ופעיל ציבור בעיריית עפולה; אייל כץ, חבר מועצת עיריית עפולה; וגיא עטייה, בעל חברת אבטחה.
נציין כי מיכאל קלגנוב, חבר מועצת טבריה שהיום הוחלט לסגור את התיק נגדו, הוא חותר הקיאק והאלוף האולימפי שנשא את דגל הפתיחה של משלחת ישראל באולימפיאד בייגינג ב-2008. באולימפיאדת סידני ב-2000 זכה קלגנוב במדליית ארד למרחק של 500 מטר (המדליה היחידה לנציג ישראלי בסידני) ובמקום הרביעי למרחק של 1,000 מטר.
נזכיר כי כמעט שנתיים מאז שהפרשה נחשפה החליטו ביום שני האחרון המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את שני הפוליטיקאים הבכירים לשעבר החשודים בפרשה - שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, וסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום - שניהם ממפלגת ישראל ביתנו שבראשות שר הביטחון אביגדור ליברמן. כן הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בכירים בגופים ציבוריים ובמועצות בגין עבירות שחיתות שונות - כל אחד לפי חלקו.
החקירה חשפה חשדות לכאורה שורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. מדובר במספר רב של פרשיות, המקיפות עשרות חשודים שנחקרו באזהרה - חלקן נפרדות זו מזו, וחלקן משולבות זו בזו.
לדברי הפרקליטות, במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה החליט היועמ"ש להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המינהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.
לפי הפרקליטות, על-פי החשד, הרעיון המרכזי - "השיטה" העוברת כחוט השני במרב הפרשיות שנחקרו - הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת ישראל ביתנו, שפעלו להקצאת התקציבים.
הגורמים המתוקצבים - בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים - נדרשו להקצות סכום שנקבע (בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם), שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית, ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על-ידי הגורמים המתוקצבים.
לפי החשד, חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על-ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.
|
צפי לפתיחה חיובית בוול סטריט, יום לפני כינוס הפד
|
החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים היום (ב') על פתיחה חיובית במסחר, על רקע עליות בבורסות אירופה. ביום שישי האחרון נסגרו הבורסות בארה"ב בירידות שערים. את מירב העניין במסחר בארה"ב ירכזו, כמו במרבית התקופה האחרונה, הציפיות לפגישת הפד שתתכנס מחר, לקראת ההודעה על מדיניות הריבית שתימסר ביום רביעי. המסחר בבורסות אסיה ננעל היום במגמה חיובית, לקראת כינוס הבנק המרכזי היפני מחר. המסחר בבורסת אוסטרליה הופסק היום בעקבות שיבושים שנגרמו מתקלת מחשב.
כאמור, ועדת השווקים הפתוחים (FOMC) של הפדרל ריזרב תתכנס מחר ותפתח את הראשון מבין יומיים של דיונים והצבעות, כאשר ביום רביעי אמורה הנגידה ג'נט ילן להודיע לציבור על ההחלטות שהתקבלו בכינוס - ובראשן ההחלטה לגבי מדיניות הריבית, שמרכזת עניין חסר תקדים בשוקי ארה"ב והעולם. אי-הוודאות לגבי ההחלטה גרמה לתנודתיות רבה במסחר בשבועות האחרונים, כאשר כל התבטאות של אחד ממקבלי ההחלטות בפד קיבלה תהודה עולמית והשפיעה על מגמת השווקים.
הנפט נסחר במגמה חיובית, לאחר שוונצואלה הודיעה כי מסתמנת הסכמה בין קרטל OPEC לבין מדינות מפיקות נפט שאינן חברות בו, לגבי קביעת מכסות תפוקה. נשיא המדינה, ניקולס מאדורו, אמר שייתכן והסכמה כזו תוכרז בחודש הקרוב. במקביל, מתפרסמים דיווחים על קרבות בלוב סביב השליטה במסופי נפט בחלקה המזרחי של המדינה. האירועים בלוב יוצרים חשש מאי-סדירות תפוקת הנפט במדינה ותורמים גם הם לעליית מחירי הזהב השחור.
חברת הספנות הדרום-קוריאנית הנג'ין, שקרסה בחודש שעבר, תחזיר את ספינותיה החכורות לבעליהן המקוריים, כך פסק היום שופט דרום קוריאני. בעקבות הפסיקה, 60 ספינות של החברה ייצאו משליטתה, וזאת מתוך 141 כלי שיט שברשותה. החברה נאבקת לגייס כספים על מנת להשלים את שילוח הסחורות שהיו בדרכן בעת קריסתה הפיננסית, וקיבלה הלוואה בסכום של 45 מיליון דולר מיושב הראש של החברה ומקודמתו בתפקיד. הסכום אינו מספיק לעגינת ופריקת כל ספינות הנג'ין שבלב ים, שלפי הערכות נושאות סחורות בשווי 45 מיליארד דולר.
ענקית הכימיקלים הגרמנית Bayer AG מתכננת לפתוח השבוע בסבב בין בנקים ברחבי העולם, במטרה לגייס הלוואת גישור של כ-57 מיליארד דולר לטובת עסקת הרכישה של מונסנטו. לצורך מימון העסקה, באייר תנפיק גם אג"ח להמרה בשווי של כ-19 מיליארד דולר. בנק אוף אמריקה, קרדיט סוויס, גולדמן סאקס, HSBC ו-JP מורגן צ'ייס הסכימו לקחת חלק במימון הגישור.
מניית גוגל רושמת ירידה קלה במסחר המוקדם לאחר שפורסם כי ייתכן ותאלץ לשלם מעל 400 מיליון דולר לממשלת אינדונזיה, בגין מיסים שלא שולמו במהלך שנת 2015. גוגל שחררה הצהרה בה נמסר כי היא תוסיף לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, וכי שילמה את כל המיסים שנדרשו ממנה.
|
חברות ישראליות גייסו מעל 3.5 מיליארד דולר מתחילת השנה
|
מפתח אפליקציות צעיר מפתח אפליקציה חדשה ומגניבה ורוצה להעלות אותה לאוויר, כלומר שתהיה זמינה בחנות האפליקציות של אפל ושל גוגל ושתעבוד חלק כדי שכמה שיותר משתמשי סמארטפון יורידו אותה. כדי להגיע למצב זה, מישהו צריך לוודא שהאפליקציה אכן עובדת כמו שצריך - לפני שהיא עולה לאוויר - וזה מה שהחברה הישראלית Applause עושה.
Applause, שהוקמה לפני 8 שנים, גייסה 35 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 115 מיליון דולר דרך 6 סבבי גיוס, לא משהו שהולך ברגל אפילו עבור חברת טק מצליחה ככל שתהיה. Applause, שמגדירה עצמה כחברה המובילה בעולם לבדיקות דיגיטליות In the Wild (כלומר בסביבה הטבעית של המוצר הדיגיטלי הנבדק), ציינה בהודעתה כי "סבב הגיוס הנוכחי הוא UpRound כלומר סבב שבו שווי החברה עלה".
2 מייסדי החברה הם דורון ראובני, שמכהן כמנכ"ל ורועי סולומון שמכהן כסמנכ"ל מוצר. כמנהל מרכז הפיתוח בישראל מכהן מיקי ויינברג.
- מיקי ויינברג, מה בדיוק עושה Applause?
"מרגע הקמתה, העיסוק המרכזי של Applause הוא בדיקות דיגיטליות של אפליקציות מובייל, אתרי אינטרנט (ווב), טכנולוגיה לבישה וכל דבר שהוא דיגיטלי במהותו, בסביבה הטבעית של המוצר הדיגיטלי. כך אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו, כמו מפתחי אתרי אינטרנט, אפליקציות מובייל וטכנולוגיות 'האינטרנט של הדברים' (IoT) לבדוק את המוצר שלהם כדי לוודא שהוא עובד בתנאי השטח שהם תכננו לו במקור. נניח מפתח אפליקציית מובייל שיושב בתל אביב פיתח אפליקציה שהוא רוצה שתעבוד בניו יורק, והוא רוצה לבדוק שהיא אכן תעבוד. Applause מאפשרת לו את זה".
- אם הוא חכם מספיק כדי לפתח אפליקציה, למה שלא יעשה את הבדיקות האלו בעצמו?
"שאלה טובה. במיוחד בעולם המובייל, אך גם בעולם הווב וה-IoT, יש מגוון רחב של פרמטרים שמשפיעים על איך שהאפליקציה מתפקדת, לדוגמה: רשתות סלולר שונות, מכשירי סלולר שונים, מערכות הפעלה שונות. בדרך כלל, למפתח אין את היכולת לבדוק שהאפליקציה שלו עובדת על כל מערכת הפעלה, בכל רשת סלולרית ובכל אחת מהמדינות שבהן הוא רוצה להפעיל אותה".
- תכל'ס, מה זה אומר בדיקות דיגיטליות?
"אלו בדיקות פונקציונליות. לבדוק שכל מקש עושה את מה שהוא אמור לעשות בזמן שהוא אמור לעשות, שהאפליקציה לא נסגרת לפתע, שהגלישה בה במעבר בין רשת סלולר 3G לרשת Wi Fi חלקה ולא נפגמת, שכניסה אליה במובייל לאחר שהמשתמש נרשם דרך אתר האינטרנט חלקה. במילים אחרות, שחוויית הגלישה במעבר בין נקודת קצה אחת לשנייה ובין מסכים שונים לא נפגמת".
בנקודה זו מוסיף ויינברג כי הגיוס הנוכחי יסייע לחברה להשיק שירותי מחקר דיגיטליים, "שזה אומר לבדוק האם תכנון האפליקציה אכן מספק את האנשים שלשמם תכננו אותה. עד כה התמקדנו בלתת פידבק שמבוסס על בדיקות פונקציונליות שנעשו על ידי קהל הטסטרים שלנו. עכשיו נספק פידבק מהשוק עצמו, כדי ששוק המשתמשים יהיה מסופק במלואו מהמוצר. כך נגדיל את בדיקת החוויה הדיגיטלית".
כשהוא אומר "קהל הטסטרים" ויינברג מתכוון למומחי QA (הבטחת איכות), 250 אלף איש במספר שהחברה מעסיקה כפרילנסרים ברחבי העולם. "זו העוצמה של המודל שלנו כי ככה אנחנו יכולים לבצע בדיקות בכל מקום בעולם, בכל מדינה שרלוונטית ללקוחות שלנו, ובסביבות הרלוונטיות - שזה אומר מכלול של מכשירי סלולר, מערכות הפעלה ורשתות סלולריות".
- כיצד אתם קובעים מה נכון ולא נכון בבדיקות הדיגיטליות?
"יש סט של Best Practices, כלומר פרקטיקות אופטימליות בקהילייה שבה אנחנו פועלים. כמו כן, הרבה פעמים קורה שלקוחות מגיעים אלינו כדי לקבל מאתנו ייעוץ באשר למה היא חוויית משתמש נכונה. זהו עולם מאוד תחרותי, והחוויה הדיגיטלית היא מאוד חשובה. אפליקציה שלא תהיה ידידותית למשתמש, תימחק מהסמארטפון של המשתמש".
- אני מניחה שכל מוצר דיגיטלי חוזר לבדיקה שנייה ושלישית אחרי הבדיקה הראשונה.
"נכון. בבדיקות פונקציונליות אנחנו עובדים לפי מודל של מנוי שמאפשר ללקוחות לבצע בדיקות למוצריו באופן רציף. וכן, אנחנו נותנים לו פידבק, מחזירים לו לתיקונים והוא מחזיר לנו כדי שנבדוק שוב. כשמדובר בשירותי המחקר, השיטה היא קצת אחרת כי מדובר יותר בשירותי ייעוץ".
- כיצד מודלים אלו משפיעים על ההכנסות שלכם? הם לא הופכים אותן לתנודתיות?
"לא, כי הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מקפידים כל הזמן לשדרג ולשפר את המוצרים הדיגיטליים שלהם. אפליקציית מובייל, לדוגמה, מעדכנת גרסה כל כמה חודשים או אפילו שבועות ובכל פעם שצריך לבצע עדכון גרסה, צריך לוודא שמשהו שאנחנו תיקנו בעבר לא התקלקל בעדכון הגרסה החדש. לכן, ברוב המקרים ההתקשרויות שלנו עם הלקוחות הן ארוכות טווח. אנחנו למעשה חלק אינטגרלי מתהליך המחקר והפיתוח של הלקוחות שלנו".
Applause מציינת בהודעתה כי היא בודקת יותר מ-10,000 מוצרים חדשים עבור יותר מ-3,000 חברות הכוללות את גוגל, מיקרוסופט, פוקס, נייקי ורולקס. בין לקוחותיה הישראלים ניתן למצוא את קלטורה ואיירונסורס. "בישראל הצמיחה שלנו חדה במיוחד, שכן חברות ישראליות רבות פונות אלינו במטרה לקבל סיוע לקראת השקת מוצריהן בחו"ל", אומר ויינברג. "כל חברה שטכנולוגיה היא הלב של מה שהיא עושה, עובדת אתנו". לדברי ויינברג, שיעור הגידול השנתי בהכנסות החברה הוא 40%, "ואנחנו לא חושפים שיעורי רווחיות".
- 115 מיליון דולר זה הרבה. אין הנפקה בתכנון? המשקיעים הראשונים שלכם לא לוחצים לאקזיט?
"לא. המטרה שלנו איננה הנפקה אלא לבנות חברה בת קיימא שגדלה. כל המשקיעים הקיימים לקחו חלק בסבב הגיוס הנוכחי, וזה די נדיר".
- ועדיין, אין מחשבות על הנפקה?
"כל המשקיעים הקיימים הסכימו להשתתף בסבב הנוכחי, שנעשה לפי שווי גבוה מהסבב הקודם, והם לא היו חייבים. הם בחרו לעשות את זה וזה אומר לנו שכמונו הם מאוד מרוצים ממה שהספקנו לעשות. לא קפאנו על השמרים משנת 2008, והספקנו בזמן הזה לבנות חברה גלובלית".
Optimove שתומכת בשיווק ללקוחות קיימים גייסה 20 מיליון דולר
הנה חברה שכבר חיה ובועטת 7 שנים ללא כספי הון סיכון, אך כעת - ואולי על רקע הגאות בתעשיית הטק העולמית והישראלית כאחד - מגייסת מהון סיכון. Optimove, שפיתחה פלטפורמת שיווק ללקוחות קיימים, גייסה 20 מיליון דולר מקרן Israeli Growth Partners של חיים שני ומשה ליכטמן. זהו סבב הגיוס הראשון של החברה, ולדבריה היא מכפילה כל שנה את הכנסותיה במהלך שלוש השנים האחרונות.
פלטפורמת ה-SaaS (תוכנה כשירות) של Optimove משמשת למעלה מ-200 חברות, בהן זינגה ו-eBags. לקוחותיה משתמשים בתוכנה כדי לשלוח כ-4 מיליארד הודעות מותאמות באופן אישי ללמעלה מ-900 מיליון לקוחות מדי שנה באמצעות אי-מייל, פייסבוק, GDN (רשת המדיה של גוגל), SMS וערוצי שיווק אחרים.
פיני יקואל, מייסד ומנכ"ל Optimove, אמר כי: "Optimove מאפשרת למותגים מובילים בעולם לנהל מול לקוחותיהם מהלכי שיווק המבוססים על אינטליגנציה רגשית. החברה הגיעה למעמדה הנוכחי כמובילה בתחומה ללא כל מימון חיצוני".
"הפלטפורמה של Optimove מסייעת לחברות בניהול מערך השיווק הממוקד שלהן ופועלת בתחומי טכנולוגיית שימור לקוחות ומקסום שווי לקוח. הכלים של Optimove מסייעים לאנשי שיווק להבין באופן עמוק את התנהגות הלקוחות ולתכנן תקשורת המותאמת למאפיינים הייחודיים של כל לקוח. התוכנה מיועדת למקסם את מחזור החיים של הלקוח ולהגדיל את נאמנותו למותג. המודל של Optimove מבוסס על למידת מכונה ומאפשר תקשורת רב-ערוצית", מוסבר בהודעת החברה.
Totango שמסייעת בשימור לקוחות גייסה 8 מיליון דולר
חברת Totango גייסה 8 מיליון דולר בסבב שלישי בהובלת קרן BGV של אריק בן חמו. Totango פיתחה פלטפורמת customer success ברמה הארגונית. היא מסייעת לעסקים בעלי הכנסות חוזרות לפשט את המורכבויות הכרוכות בהצלחת הלקוחות, על ידי חיבור כל הנקודות של נתוני הלקוח, ניטור השינויים בבריאות הלקוח ועידוד למעורבות פרואקטיבית. חברות נעזרות בפתרון של החברה כדי לזהות חשבונות בסיכון, להקטין את אחוזי הנטישה ולמקסם את ערך הלקוח לאורך זמן.
לפי הודעתה, החברה פיתחה מוצר לארגונים גדולים שמאפשר להם לחזות פוטנציאל נטישת לקוחות ולהגיב. כמו כן, טכנולוגיית Totango מתבססת על אינדיקטורים שמאפשרים לחברות לבנות פרופיל מדויק של לקוחותיהם ולהתאים את השירותים והמוצרים כך שישרתו את לקוחותיהם באופן מיטבי, מה שיימנע נטישת לקוחות. בין לקוחותיה ניתן למצוא את אוטודסק, סיילספורס, פנדורה, קליקטייל ופנאיה.
"ארגונים רבים בעולם מגדילים את השקעתם ותלותם בטכנולוגיות ענן ותוכנה כשירות, וההשקעות בתחום נמצאות בשיאן. זיהינו את Totango כטכנולוגיה השלמה ביותר בשוק וכמובילה ברורה בפיתוח שוק ה-Customer Success. אנחנו סמוכים ובטוחים שהחברה היא הכוח המוביל בפיתוח השוק העולמי של Customer Success", פרגן בהודעת החברה אריק בן חמו, יו"ר ומנכ"ל 3com לשעבר, וכיום מוביל את קרן ההשקעות BGV.
Sensibo שהופכת מכשירים ל"חכמים" גייסה 2.6 מיליון דולר
הגיוס הקטנטן של היום הוא של חברה שרוצה להפוך כל מכשיר אלקטרוני למכשיר חכם, כזה שעובד על בסיס "האינטרנט של הדברים". Sensibo שמה והיא גייסה 2.6 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 3.6 מיליון דולר. החברה פיתחה פתרון IoT (נקרא Sensibo Inside) שהופך כל מכשיר אלקטרוני רגיל למכשיר חכם, כלומר שמחובר לאינטרנט ושניתן לשלוט עליו מרחוק. בתור התחלה, החברה מתרכזת בשוק המזגנים והיא משתפת פעולה עם חברת מיזוג האוויר Blue Star ההודית.
החברה תשתמש בהון שגייסה לצורך המשך פיתוח Sensibo Inside וליצירת שיתופי פעולה עם חברות ניהול דירות ונכסים, על מנת לעזור להן לנהל את משק המזגנים והאנרגיה שלהן. עומר ענבר, מייסד ומנכ"ל Sensibo ציין כי "עבור יצרנים, לא לחבר מוצרי חשמל זו הזדמנות מפוספסת, אבל עלויות הפיתוח גם של החומרה וגם של התוכנה, והזמן להשיק מוצר חדש, הופכים את המשימה לקשה ולעיתים בלתי אפשרית". לדבריו, "את Sensibo Inside אפשר להתקין תוך 60 שניות".
|
נציב קבילות רשות השידור: ירידה קלה בתלונות ב-2015
|
נציב קבילות הציבור ברשות השידור פרסם היום (ד') את הדוח המסכם של פעילותו לשנת 2015. בסך-הכול מספר התלונות בשנת הדוח מראה ירידה קלה, ובשנתיים האחרונות כמות התלונות הצטמצמה בצורה משמעותית על רקע הפסקת גביית האגרה. כמות נכבדה של תלונות עדיין עוסקת בנושא זה, אך מדובר בתלונות שמתייחסות להליכי גבייה ועיקולים לחייבים שנמשכים על רקע חובות משנים קודמות, ומבוצעים על-ידי חברה חיצונית לרשות השידור.
עם זאת, בנושאים הנוגעים לתוכן השידורים נרשמה ברוב המקרים דווקא עלייה מסוימת. בין נושאים אלה ניתן למנות סעיפים כגון "חוסר איזון בשידור", "הבעת דעה אישית" ו"תרבות הדיבור". רוב התלונות בנושאים אלה נמצאו לא מוצדקות על-ידי נציב הקבילות, דדי מרקוביץ', ורק 10% נמצאו מוצדקות. בדוח מוצע לייחס את העלייה בתלונות בנושאים אלה ל"אווירת חוסר האמון הכללית של הציבור בתקשורת בישראל... אווירה שזוכה לרוח גבית חזקה מצד הפוליטיקאים".
נושא נוסף שלגביו חלה עלייה משמעותית של 35% בשנת 2015 הוא תלונות הנוגעות לאתר האינטרנט של הרשות ולאפליקציות שלה, עלייה שאותה ניתן לייחס קרוב לוודאי לגידול המשמעותי בצריכת התקשורת באפיקים אלו.
מתווה הגז ופיגועי הטרור
סוגיית מתווה הגז הייתה נושא שהעסיק ב-2015 את צופי רשות השידור ומאזיניה. בין היתר הגיעו 14 תלונות שעסקו בעניינים של חוסר איזון לגבי התוכנית "סדר יום" בהגשת קרן נויבך, שעסקה רבות במתווה וסיקרה אותו בביקורתיות רבה. מרקוביץ' קבע כי התלונות בעניין אינן מוצדקות.
לדבריו, העיסוק בנושא "נעשה תוך טיפול עיתונאי ענייני ומחויב המציאות, במטרה לצייר בפני הציבור הישראלי את התמונה המלאה. זה בין היתר תפקידו של שידור ציבורי חף מלחצים עסקיים ופוליטיים. לאורך השנה הובאו בתוכנית דעות שונות - התומכות והמתנגדות למתווה".
נושא נוסף שהעסיק את הצופים והמאזינים בתקופת הדוח הוא גל הפיגועים ומתקפות הטרור בארץ ובעולם. לפי הדוח, עשרות צופים התלוננו על "תמונות קשות לצפייה" ששודרו במהלך התקופה בערוץ הראשון. צופה אחר התלונן: "במהדורת 'מבט' שודרה כתבה על ארגון דאעש (שבה נראתה) הוצאה להורג על-ידי ארגון טרור. בתי בת ה-10 צפתה בשידור וחוותה סיוטים. צפיתי גם אני בכתבה, ואכן התמונות מזעזעות גם למבוגרים ואינן ראויות לשידור". תלונה זאת ואחרות הדומות לה נמצאו מוצדקות.
תלונה אחרת הקשורה לגל פיגועי הטרור נגעה לכתבה שעסקה בפיגוע בכביש 443 ובה, לדעת המתלונן, ניתנה "הצדקה לטרור". מרקוביץ' כותב על כך באופן כללי כי "בלא מעט מקרים מתברר, לאחר בדיקה, כי לצופים יש תחושה מוטה לגבי שידור ראיונות עם פלסטינים. יש צופים שחשים כי בימי טרור אין הצדקה לשטוח את טענות הצד שכנגד. גם במקרה זה התלונה, שנבדקה והתבררה כלא מוצדקת, התבססה בעיקר על רגש ולא על עובדות".
חלק מהתלונות נוגעות להתבטאויות לא ראויות של מרואיינים שעלו לשידור. אחד מהמקרים הללו נוגע לעיתונאי והסופר ירון לונדון. לונדון, מחבר השיר "לו הייתי פיראט", סיפר בראיון ב"מבט" לרגל אירוע שאמור היה לעסוק בשיריו, כי חלומו הגדול היה להיות שודד ים "כדי שתהיה רטייה לעיני, חרב צמודה לגופי וכדי שאוכל לבצע מעשי אונס בנשים".
"לא האמנתי שזה מה שיצא מפיו של אייקון תרבותי", כתב לנציב אחד הצופים, "אבל הכי נורא שאתם שידרתם את זה. הגיע הזמן שתקדישו קצת מחשבה על מה שאתם בכוחכם הרב תורמים לרמתה המוסרית, האנושית והתרבותית של הארץ הזו ואנשיה". נציב התלונות מצא את התלונה בעניין זה מוצדקת. "אמירתו של לונדון, גם אם נאמרה בבדיחות הדעת, הייתה מקוממת ומיותרת, ומשום שהריאיון הוקלט מראש ניתן וראוי היה להורידה בעריכה".
בפינת התלונות ההזויות אפשר להזכיר מאזין שקבל על כך שברשת ב' מדווחים על התוצאות בליגת ה-NBA. "האם נגמרו החדשות בארץ? אם אתם מחליטים להמשיך, אזי כעולה חדש מקנדה אני דורש שתדווחו באותו הלהט גם על משחקי ליגת ההוקי מדי יום ראשון". התלונה נדחתה כמובן.
שתי תלונות ענייניות יותר הגיעו ממשתמשים בפייסבוק ובטוויטר, שקבלו על כך שנחסמו בערוצים הרשמיים של רשות השידור ללא סיבה. תלונתו של אחד מהם נמצאה מוצדקת.
|
בית ההשקעות אלטשולר שחם השלים גיוס של 250 מיליון שקל
|
בית ההשקעות אלטשולר שחם, השלים היום (ה') גיוס אג"ח ראשון בישראל. בית ההשקעות יצא לגיוס, בסך 250 מיליון שקל לאור הגדלת האחזקות של גילעד אלטשולר וקלמן שחם ל-90% בבית ההשקעות שהקימו. בסוף יולי האחרון רכשו אלטשולר ושחם את חלקה (25%) של משפחת דותן בבית ההשקעות, שהייתה שותפה בו מאז 2009.
אגרות החוב של אלטשולר שחם זכו לדירוג של A2 ע"י חברת מידרוג ולביקושים גבוהים של כ-405 מיליון ש"ח ע"י הגופים המוסדיים. הריבית השקלית שנסגרה במכרז נקבעה על 3.42%. ההנפקה בוצעה ע"י רוסאריו קפיטל.
גילעד אלטשולר וקלמן שחם מסרו "אנחנו מודים לשוק על האמון שניתן בבית ההשקעות. יצאנו למהלך של גיוס מתוך הרצון שלנו להמשיך ולהצמיח את מפעל חיינו."
|
ייצוגית נ' הדקה ה-90: חושפת פרטי נשואים שבוגדים בבני זוגם
|
חברת הזמנת הנופש הדקה ה-90 חושפת גברים ונשים נשואים שבוגדים בבני זוגם, וגורמת לגירושין - כך נטען בתביעה חריגה, ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 80 מיליון שקל, שהוגשה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. התביעה הוגשה על ידי גבר שהזמין חופשה עם המאהבת, ופרטי ההזמנה הועברו על ידי הדקה ה-90 לרעייתו. התוצאה הייתה גירושין.
מהתביעה עולה, כי הדקה ה-90 מפרה את פרטיותם של מזמיני החושפות וחושפת אותם לבני זוגם, כאשר היא שולחת אישורי הזמנה אוטומטיים על הזמנת חופשה, לא רק לכתוב הדואר האלקטרוני שנמסרה לה לצורך העסקה, אלא לכתובות דואר אלקטרוני נוספות הקיימות במאגריה, הגם שהמזמין לא ביקש זאת. כך, חומר פרטי של המזמין, נטען, מופץ לגורמים נוספים. במקרים מסוימים, כך נטען, נחשפת הזמנת החופשה לעיניים הכי פחות רצויות: עיני הבעל או האישה של מזמיני החופשה, אשר מגלים שהחופשה או המלון הוזמנו עבור בן זוגם והמאהב/ת.
בתביעה מגולל המבקש הייצוגי (שמו שמור במערכת), באמצעות ד"ר-עו"ד אמיר קמינצקי ועו"ד עדנה יחיאל, את סיפורו האישי, הנפתח בהזמנת חופשה עם המאהבת ומסתיים בגירושין מהאישה. בתביעה נטען, כי בספטמבר 2014 הזמין המבקש חופשה בבית מלון בתל-אביב, ושילם באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמו בלבד סך של 770 שקל. ההזמנה בוצעה באמצעות עמיתה לעבודה במקום עבודתו, שהינה בעלת מיומנות וניסיון בהזמנות.
על פי התביעה, סוכן המכירות של הדקה ה-90 אימת את הכתובת למשלוח פרטי ההזמנה באמצעות דוא"ל, וסוכם כי פרטי ההזמנה ישוגרו לתיבת דוא"ל של העמיתה לעבודה שהזמינה את החופשה עבור המבקש, ובנוסף בוצעה בדיקה כי פרטי מכשירו הנייד של המבקש הם אלה שמעודכנים אצל סוכן המכירות.
בתביעה צוין, כי "כתובת הדוא"ל היחידה שנמסרה בעת ביצוע העסקה היא זו של העמיתה לעבודה של המבקש, וזאת, אף בשים לב לכך שלתובע באותה העת הייתה רגישות משפחתית, עת היה נתון באותה העת בסכסוך משפחתי שהוביל גם בהמשך להליכי גירושין, וזאת, בכדי שפרטי ההזמנה ישלחו לכתובת אותה מסר ואליה בלבד".
ואולם, נטען, חרף העובדה שהמבקש דרש, כי פרטי ההתקשרות יימסרו מסירה מפורשת לכתובת הדוא"ל אליה ביקש לשלוח את פרטי ההזמנה, הוא נדהם לגלות כי לא זו בלבד שפרטי ההזמנה שוגרו אל תיבת הדוא"ל של אשתו הנמצאת עימו בסכסוך זוגי (בתיבה השייכת למעסיקה שלה, שהינה תאגיד גדול) – אלא היא אף קיבלה אישור באמצעות מסרון לטלפון הנייד שלה שמספרו, המודה לה על הזמנתה ומפנה אותה לתיבת המייל שלה לבחון את אישור ההזמנה.
וכך, בת זוגו של המבקש הנמצאת בסכסוך זוגי עם המבקש, קיבלה פרטי הזמנה שביצע המבקש, עם שמות המשתתפים בהזמנה תאריך ומקום החופשה המוזמנת.
"למותר לציין", כותב המבקש בתביעה הייצוגית, "כי גילוי עצם קיומה של ההזמנה החריף את משבר האמון והעכיר את מערכת היחסים שבין המבקש לבת זוגתו שפנתה אליו בטרוניות על אודות הזמנה זוגית שהיא עצמה לא הייתה שותפה לה, ושלמרבה הצער הדברים הסתיימו בגירושין".
לטענת המבקש, כאשר פנה אל הדקה ה-90 להבין מדוע נשלח אישור ההזמנה גם לאשתו, בתחילה טענה החברה להגנת תום הלב, כאשר לטענתה בוצעה שגגה, ולכן אין עליה כל חבות. "ואולם", נטען בתביעה, "בשלב מאוחר יותר, יצא המרצע מן השק, והתברר כי למשיבה (הדקה ה-90, א' ל"ו) גם נימוק נוסף המחמיר פי כמה את מעשיה, והמלמד כי מדובר על מדיניות מכוונת". זאת, לאחר שבהמשך טענה הדקה ה-90 לראשונה טענה חדשה ולפיה היא נוהגת לשלוח את פרטי ההתקשרות גם לכתובת נוספת על זו שהתבקשה על ידי הלקוח מפורשות והיא הכתובת ההיסטורית המקושרת אצלה לכרטיס האשראי בו מדובר, וזאת, מטעמים של חשש לגניבת פרטים ו/או לשימוש ללא הרשאה.
כך, נכתב בתביעה, "מתברר כי הדקה נוהגת לשלוח אישורי הזמנה אוטומטית לא רק לכתובת הדואר האלקטרוני ו/או הכתובת שנמסרה לה כמען למשלוח פרטים על העסקה אלא גם לכתובות נוספות הקיימות במאגריה, חרף שלא צוינו על ידי המזמין. דהיינו - חומר ומידע פרטי על הלקוח מופץ לגורמים נוספים, לעתים, ללא כל קשר ללקוח הנוכחי, ועת לעתים פרטי ההתקשרות העסקית ומידע פרטי נחשף לצדדים שלישיים שונים בפועל או בכוח.
"כאשר לקוח ביצע הזמנה בעבר, נתוניו נשמרים, וכאשר הוא פונה בשנית לבצע הזמנה נוספת, לעתים כעבור זמן רב, החברה שולחת את אישור ההזמנה לכתובת הדואר האלקטרוני הקיימת במאגריה מהעבר מבלי לבדוק עם הלקוח האם הכתובת עדכנית, ומבלי שהדבר כלל מעניין אותה. וכל זאת, גם מקום בו הלקוח ציין מפורשות את הכתובת אליה הוא מעוניין כי מסמכי ההתקשרות ישלחו אליו.
לטענת המבקש הייצוגי, "פעולה זו של החברה, גורמת להפצת מידע פרטי על הלקוח ולעתים פעולה זו עלולה לסבך וליצור אי נעימות ללקוח, עת המידע אודות הזמנתו נמסר לזרים, למעסיקים לשעבר שלהם גישה לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסר בעבר, או שמא לאנשים עמם הוא נמצא בסכסוך קונקרטי. לעתים המידע נמסר לאנשים שאין ברצונו שידעו שהוא הזמין חופשה ויותר מכך, יש בנוסף ברשותם את כל המידע מתי, איפה וכמה עלתה חופשתו".
בנסיבות, נטען, מפרה הדקה ה-90 את חוק הגנת הפרטיות בחוק הגנת הפרטיות, חובות הזהירות בחוק הנזיקין ואת חובת תום הלב ודיני הטעות וההטעיה המנויות בחוק החוזים.
לטענת המבקש מדובר בהתנהלות "יוצאת הדופן ובלתי חוקית". "אין מחלוקת שמכוח הדין על החברה הוטלה חובה חוקית, מוסרית, וחברתית להגן על פרטיות המידע שנמסר לה אודות לקוחותיה – חובה אשר אין ספק שמופרת כאשר מידע נשלח ללא בירור מקדים האם הכתובות הנמצאות במאגרי החברה עדכניות".
עוד נכתב בתביעה, כי "ברור, כי ניסיונה של המשיבה למנוע גניבת פרטים ו/או שימוש ללא הרשאה יכולה להתבצע בדרך חלופית ובמנגנוני אבטחה ובדיקה אחרים (שאולי המשיבה אינה חפצה להשקיע את הכספים בהם). ואולם, המשיבה מבכרת שלא להשקיע את הכספים בכך".
המבקש מציין, כי להערכתו קיימים עוד לקוחות רבים של החברה, אשר התובענה רלוונטית עבורם, ולכן היא מתאימה להידון כתובענה ייצוגית.
המבקש מעריך כי הקבוצה הייצוגית הרלוונטית לתביעה מונה לכל הפחות כ-10,000 אנשים, עת מדובר על לקוחות חוזרים. "כידוע, ציבור צרכני הנופש והפנאי הינו ציבור רחב היקף שצמח בעשור האחרון באופן ניכר", נכתב בתביעה .
עוד נטען, כי הדקה ה-90 התרשלה ובכך פגעה בפרטיותם של הלקוחות ועל כן הם זכאים לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שעומד על סך של עד 50,000 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה, אך מפאת גודל הקבוצה סביר כי הפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה בגין רכיב זה יעמוד על 5,000 שקל. בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק, המבקש מעריך את הנזק הלא ממוני של כל אחד מחברי הקבוצה בסכום של 3,000 שקל.
|
האוזר: הבורסה בת"א תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק
|
"אני מאמין שהבורסה בת"א לא רק שלא סיימה את תפקידה במשק הישראלי, אלא שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק. מודרנית יותר, יעילה יותר, מחוברת יותר וזולה יותר למסחר עבור המשקיעים", כך אמר היום (ד') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, בכנס בקריה האקדמית אונו.
לדברי האוזר, "אני דווקא אופטימי וחושב שהתהליכים שאנחנו מובילים ושעוד נוביל ישנו את המציאות בשוק ההון הישראלי. אלמלא הבורסה, לא היו מגלים גז בישראל. לא הייתה קמה 'טבע'. אלמלא הבורסה, לא הייתה לנו בישראל תעשיית מזון מהמתקדמות בעולם".
האוזר אמר כי "אחרי שנים שהבורסה הייתה מקור לגאווה ישראלית, שהתעשייה הישראלית קמה בעזרתה, שיזמים הצמיחו עסקים קטנים לעסקים חובקי עולם בזכות הבורסה, מדברים בה היום סרה. אומרים עליה שהיא מיושנת, שהיא מתייבשת, ויש הטוענים שהיא כבר לא נדרשת. הבורסה אינה מיובשת. אבל מאחורי שתי המילים הללו, חבוי משהו שהוא לא בסדר, ואם נחכה, ונבקר, ונקטר, ורק נקווה, ולא נעשה, הבורסה בסוף תתייבש ושום דבר לא יהיה בסדר.
"אנחנו עדים בעשור האחרון להיעלמות של חברות טכנולוגיה מהנוף הישראלי, וזה אחד הנושאים שמדירים שינה מעיני, משום שיש צורך להוביל לשינוי מהותי. אסור לנו להשלים עם הטענה שאין עתיד לשוק ההון בישראל. אסור לנו להשלים עם הטענה שהבורסה מתייבשת ולהתייאש ממנה, אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת שהבורסה ושוק ההון הישראלי ימלאו תפקידם כקטר שמוביל אחריו את קרונות הצמיחה והתעסוקה", לדברי יו"ר רשות ני"ע.
דברי האוזר מגיעים יום אחרי שהבורסה פירסמה כי היא צופה שתסיים את השנה הנוכחית בהפסד של כ-9.75 מיליון שקל. זאת למול צפי קודם, במסגרת יעדי התקציב ל-2016, לרווח של כ-6.5 מיליון שקל. ההפסד יגיע לאחר כ-30 שנים בהן הציגה רווחיות - מאז אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת.
זליכה: "אין טעם ברגולציה אם התוצאה היא מונופוליזציה או דואפוליזציה"
את הכנס הנחה פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, שאמר כי "אחת הרעות החולות של המשק הקפיטליסטי הוא הריכוזיות. בשוק הישראלי יש למעלה מ-100 מונופולים ואין ספור דואופולים. הרשות לניירות ערך מפספסת את העניין של תרומת הרגולציה לבורסה - ההוצאות הגדולות שדורשת הרגולציה מכבידה על החברות ובתי ההשקעות הקטנים ובכך גורמת להם לצאת החוצה.
"השינוי המבני ישפר את הפלטפורמות וישפר את העמלות, אך אין קשר למספר החברות שיכנסו לבורסה. חברות קטנות ובינוניות לא עולה על דעתן להיכנס לאור עלויות הרגולציה. אין טעם ברגולציה אם התוצאה היא מונופוליזציה או דואפוליזציה בענף, זה כמו חיבוק דב, מאחר ומאה אחוז רגולציה משמעותה אפס חברות קטנות בבורסה", אמר.
בכנס השתתפו גם פרופ' משה בן חורין, ראש הקריה האקדמית ויו"ר הוועדה לשכלול המסחר והנזילות בבורסה; מאייר (סנדי) פרוכר, סגן יו"ר הנאסד"ק; וכלכלנים בכירים נוספים.
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.